פליקס אבואה
Félix Éboué![]() |
|
לידה |
26 בדצמבר 1884
קאיין, צרפת  |
|---|
|
פטירה |
17 במרץ 1944 (בגיל 59)
קהיר, מצרים |
|---|
|
שם לידה |
Adolphe Félix Sylvestre |
|---|
|
מדינה |
צרפת |
|---|
|
מקום קבורה |
הפנתאון של פריז |
|---|
|
השכלה |
תיכון מישל-מונטן |
|---|
|
מפלגה |
הפלג הצרפתי של אינטרנציונל העובדים |
|---|
|
בן או בת זוג |
אז'ני אבואה-טל |
|---|
מושל צ'אד
יולי 1938 – 12 בנובמבר 1940
(כשנתיים) | |
|
פרסים והוקרה |
|---|
- קצין בלגיון הכבוד (16 בנובמבר 1937)
- אביר בלגיון הכבוד (12 במאי 1927)
- חבר מסדר השחרור
|
  |
פליקס אדולף אבואה (בצרפתית - Félix Adolphe Éboué; 26 בדצמבר 1884 - 17 במרץ 1944) היה מדינאי צרפתי שחור, ששימש בתפקידים בכירים בממשל הקולוניאלי הצרפתי. הוא היה הצרפתי השחור הראשון שקיבל מינוי למשרה רמה במינהל הקולוניאלי הצרפתי, כאשר מונה למושל גוואדלופ ב-1936. כמושל צ'אד במלחמת העולם השנייה, הביא לתמיכת המושבה, ועמה יתר מושבות אפריקה המשוונית הצרפתית, בצרפת החופשית בהנהגת שארל דה גול, כאשר משטרו של פיליפ פטן המכונה צרפת של וישי נחשב למשטר ה'לגיטימי', ומושבות רבות נותרו נאמנות לו. הוא תמך בשיתוף אפריקאים בממשל, ובעידוד התרבות המקומית. ב-1944 זכה להיות האדם השחור הראשון ששרידיו הוטמנו בפנתיאון בפריז לאחר מותו.
ביוגרפיה
אבואה נולד בקאיין שבגיאנה הצרפתית (הנחשבת לחבל ארץ מעבר לים של צרפת). הורי הוריו היו עבדים. הוא היה הבן הרביעי ממשפחה בת חמישה ילדים. עוד בצעירותו גילה הישגים לימודיים וקיבל מלגה ללימודים בתיכון בבורדו. כן גילה מצוינות במשחק הכדורגל.
הוא סיים לימודי משפטים באחד מבתי הספר ה"קולוניאלים" המיועדים להכשרת בני המושבות בפריז. את הקריירה שלו התחיל באובאנגי שארי בה שרת כעשרים שנה, ולאחר מכן עבר למרטיניק. בשנת 1936 מונה למושל גוואדלופ, והיה לשחור הראשון הממונה למשרה רמה בממשל הקולוניאלי הצרפתי.
שנתיים לאחר מכן עבר לצ'אד, והגיע לפור לאמי ב-4 בינואר 1939, כאשר מלחמת העולם השנייה נראתה כעומדת בפתח. הוא היה בעל תפקיד מפתח בגיבוש תמיכת צ'אד באנשי צרפת החופשית של דה גול ב-1940 ובגיבוש השליטה בכל מושבות אפריקה הצרפתית המשוונית.
כמושל, עשה אבואה מאמצים רבים לשיפור מצבם של תושבי המושבה. הוא סימן כ"בעלי ערך" (évolué) מאתיים משכילים בני המקום, הוריד את מיסיהם ונתן להם משרות סמכות בממשל. על אף שהיה פרנקופיל, ופעל לעידוד השפה הצרפתית, גילה מעורבות בעידוד השפה והתרבות המקומיות. בשנת 1941 צורף ללגיון הכבוד.
ב-1944 מת מהתקף לב בעת ביקור בקהיר. אפרו נטמן בפנתיאון בפריז, והוא היה השחור הראשון שזכה לכך.
קישורים חיצוניים
