פטר הלאס (במקור פישר, בהונגרית: Halász Péter; בודפשט, 10 באפריל 1922 – מינכן, 7 בינואר 2013)[1] היה סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי, עזב את הונגריה לאחר נפילת המרד ההונגרי והפך לאחד שדרים ההונגרים הידועים ביותר של רדיו אירופה החופשית. הרומנים שלו, סיפוריו הקצרים הרבים ומאמריו בעיתונים - שהתפרסמו במערב גם עשרות שנים לאחר הגירתו, ותפסו את האופי המר-מתוק של חיי המהגרים ההונגרים - היו פופולריים בקהילות ההונגריות ברחבי העולם.
כעובד של רדיו אירופה החופשית, הוא נחשב לאישיות בלתי רצויה בהונגריה בתקופת יאנוש קאדאר, (1989-1957) אך לאחר שינוי המשטר ב-1990 קיבל פרסים רבים כהוקרה על פועלו. אחד מהם הוא צלב הקצין של מסדר ההצטיינות ההונגרי, אשר הוצג במלל הוקרה הבא:
"הוא לא רק שירת את התרבות ההונגרית עם סדרה שלמה של ספרים מצליחים והציג את אורח החיים של ההגירה ההונגרית, אלא גם פעל כעורך ושדר של רדיו אירופה החופשית."
ביוגרפיה
קורות חייו
פטר פישר נולד במשפחה יהודית ואחרי מלחמת העולם השנייה עבד בעיקר בגרמניה. מאפיין מעניין בכתיבתו: שבין השנים 1939 לבין 1943 פרסם יותר מחמישים רומני הרפתקאות וספרים בסדקת רומני הכרך תחת השמות הבדויים P. Hard, P. Deeds, T. Mollock, P. Shering, Pierre Pescer and Miklós Ravasz.[2][3] הוא עבד כעיתונאי מאז 1940. במהלך מלחמת העולם השנייה נלקח למחנות שירות העבודה[4] (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) הוא שרד ואחרי המלחמה היה הדרמטורג של MAFILM (אולפני סרטים בהונגריה). הוא עזב את הונגריה ב-1956, התגורר בניו יורק מ-1957, בלונדון מ-1970 והתיישב במינכן ב-1975, שם נפטר ב-7 בינואר 2013.
משפחתו
הוריו היו אנטל הלאס (פישר) (1892–1962)[5] פקיד במפעל, ויאנקה יולן גליק (1896–1943).[6][7] ב-1946 התחתן עם השחקנית והזמרת ואלי ראץ.
בנם ואלר נולד ב-1950, וכעבור שנתיים נולדה בתם מוניקה, שלימים הפכה לעיתונאית ידועה בלונדון בשם מוניקה פורטר.
עבודתו
בין 1957 לבין 1987, הוא היה עובד של רדיו אירופה החופשית. הז'אנר העיקרי שלו הוא הרומן, אבל הוא גם כתב מאמרים, דוחות, מערכונים וסיפורים. בסוף אפריל 1987 פרש מתפקידו כסגן מנהל המחלקה ההונגרית של רדיו אירופה החופשית. לאחר מכן המשיך לעבוד כעובד חיצוני. הדרמה שלו "מלכודת עכברים" הוצגה ב-1958 על ידי תיאטרון פטפי בניו יורק. סיפוריו, מאמריו, פורסמו בעיקר בעיתוני וכתבי עת בשפה ההונגרית ברחבי העולם: Irodalmi Újság, Új Látóhatár, Bécsi Naplo, Új Hungária, Amerikai Hungarian Nepszava ו-Új Világ.[8][9]
בסתיו 2011, ספרו "השדרה השנייה" פורסם מחדש בהוצאת פארק.[10]
יצירותיו העיקריות (בהונגרית)
| יציאה לאור
|
שם הספר
|
מקום ההוצאה
|
| 1942
|
הוריו התגרשו
|
בודפשט
|
| 1943
|
בעל בן עשרים ואחד
|
בודפשט
|
| 1943
|
שני גברים
|
בודפשט
|
| 1961
|
טטרים בכיכר סנה
|
מפלי הניאגרה
|
| 1965
|
מר בן ארצנו
|
מינכן
|
| 1967
|
השדרה השנייה
|
טורונטו
|
| 1968
|
לא בחוץ ולא בפנים...
|
ניו יורק
|
| 1969
|
שבשבת
|
ניו יורק
|
| 1972
|
נוסע טועה
|
ניו יורק
|
| 1977
|
החיים המושאלים
|
מינכן
|
| 1978
|
טם טם
|
ניו יורק
|
| 1983
|
ריקוד חביות
|
מינכן
|
| 1988
|
במחיר מוזל מאוד
|
טורונטו
|
| 1990
|
צללים בניו יורק
|
בודפשט
|
| 2011
|
השדרה השנייה (מהדורה שנייה)
|
בודפשט
|
עבודתו פורסמה באנגלית, צרפתית, גרמנית וספרדית
| הופעה
|
כותרת הספר
|
מקום ההוצאה
|
| 1959
|
צומת דרכים בווינה
|
ניו דלהי
|
עבודתו כמחזאי ותסריטאי
פרסים והוקרה
- צלב הקצין של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (28 במאי 1993)
- לוח הזיכרון של אימרה נאג' (16 ביוני 1995)
- חבר לנצח באיגוד הלאומי של עיתונאים הונגרים (15 במרץ 1997)
- פרס עט הזהב (15 במרץ 2000)
- גיליון זיכרון לעובד לשעבר ברדיו אירופה החופשית (הספרייה הלאומית על שם סצ'ני, המשרד למורשת התרבות הלאומית - 5 באוקטובר 2000)[8]
- צלב אמצעי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (פברואר 2010).
לקריאה נוספת
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
