הערפד המצוי נוהג לחיות במושבות של 20 עד 100 פרטים בדרך כלל, אך דווח אף על קבוצות של עד 5,000 פרטים. במושבות אלו יש קשרים חברתיים חזקים והערפדים מזהים זה את זה באמצעות ריח וקול. המושבות חיוניות להישרדותם של הערפדים המצויים, שכן ישנם לילות שבהם הם עלולים לא למצוא אוכל. במצב של מחסור במזון הערפדים מסוגלים להזין זה את זה בתהליך העלאת גירה, כך שערפד רעב יקבל מזון מערפד אחר במושבתו. לאחר יומיים ללא מזון, ימות הערפד.
הערפד המצוי ניזון מדמם של בעלי חוליות. את קורבנותיו הוא מאתר באמצעות ריח, קול, תהודה וייתכן שגם על פי חום. הוא מסוגל ללכת, לרוץ ולדדות על האדמה כדי לעקוב אחר טרפו. כאשר הוא מגיע לטרפו הוא נושך אותו וגורם לפציעה בגודל של כ-3 מ"מ, שלא גורמת כאב רב ולרוב לא מובילה להתעוררות הקורבן. את הדם הניגר מהפציעה הוא מלקק, ולא מוצץ את דמו של הקורבן באופן ישיר. הערפד צורך במנה של דם עד 60% ממשקל גופו, אולם הוא זקוק רק לתאי הדם האדומים ואילו את פלסמת הדם הוא מפריש עוד לפני גמר ארוחתו. עד 20 דקות הוא מסיים את ארוחתו. הוא נוהג לשתף את הערפדים האחרים שבקבוצתו בדם.
הערפד המצוי הוא אחד היונקים המעופפים היחידים אשר יכול לנוע הן על הקרקע והן באוויר. הם לא ממריאים מהקרקע, אלא משגרים עצמם באמצעות שרירי החזה החזקים שלהם לקפיצה שאורכת כ-30 מילישניות.
לערפד המצוי פרווה שצבעה חוםאפרפר וצבע בהיר יותר באזור הבטן. אורך מוטת הכנף הוא בממוצע 35–40 סנטימטרים ואורך הראש והגוף הוא בדרך כלל 7–9 ס"מ. משקלו 15 עד 50 גרם בדרך כלל. לרוב הנקבות גדולות יותר מהזכרים. לערפד המצוי רגליים אחוריות חזקות והוא חסר זנב. אוזניו מחודדות והוא ניחן בחוש ריח חד. בלשונו שני חריצים צדדיים אשר מתרחבים ומתכווצים בעת שהוא ניזון. ברוקו מצוי האנזים דראקולין, אשר פועל כמעכב לא תחרותי של גורמי הקרישה IXa ו-Xa, ובכך מונע מהדם של קורבנותיו להיקרש.
לקראת ההזדווגות מטפס הזכר על גבה של הנקבה, לופת את כנפיה המקופלות ומחזיק את גב צווארה עם פיו. ההזדווגות אורכת שלוש עד ארבע דקות. הערפד המצוי מזדווג במהלך כל השנה. לרוב ממליטה הנקבה בין אפריל למאי או בין אוקטובר לנובמבר. הנקבה מביאה לעולם ולד אחד מדי שנה, לאחר היריון שמשכו שבעה חודשים בממוצע. בעת לידתו משקלו של הוולד הוא בין 5 ל-7 גרם ועיניו פקוחות. הוא נגמל מיניקה לאחר כחודש שבו הוא מכפיל את משקלו, ולאחר כ-5 חודשים הופך לעצמאי. משך חייו של ערפד מצוי עשוי להגיע ל-9–12 שנים בטבע ואילו בשבי עד ל-20 שנה.
הערפד המצוי עלול לגרום לזיהומים להעביר מחלות שונות. כתוצאה ממחלות שונות שהוא מעביר לבקר גורם הערפד המצוי לנזק המוערך במיליוני דולרים מדי שנה לתעשיית הבקר באמריקה הלטינית. אך למרות זאת, הערפדים הרגו ב-30 השנים האחרונות רק 9 בני אדם בעקבות העברת מחלות.
.jpg)
