עלי פארקה טורה |
| עלי פארקה טורה, 2005 |
|
לידה |
31 באוקטובר 1939
טימבוקטו, מאלי  |
|---|
|
פטירה |
7 במרץ 2006 (בגיל 66)
במקו, מאלי |
|---|
|
מדינה |
מאלי |
|---|
|
תקופת הפעילות |
מ-1976 |
|---|
|
פרסים והוקרה |
- פרס גראמי למוזיקת עולם (1995)
- פרס גראמי לאלבום מוזיקת עולם מסורתית הטוב ביותר (2006)
- פרס גראמי לאלבום מוזיקת עולם מסורתית הטוב ביותר (2011)
|
|---|
|
אתר רשמי |
  |
עלי פארקה טורה (באנגלית: Ali Farka Touré; 31 באוקטובר 1939 - 6 במרץ 2006) היה מוזיקאי, זמר וגיטריסט, שנחשב לאחד הגיטריסטים המוכרים ביותר באפריקה.
ביוגרפיה
עלי איברהים (פרקה) טורה נולד ב-1939 על גדות נהר הניז'ר בצפון מזרח מאלי. ברוב האזור של מאלי, הדת הדומיננטית היא האסלאם, ועלי פארקה היה מוסלמי אדוק. על פי המסורת האפריקאית ניתן כינוי לילד, אם ילדים אחרים מתו במשפחה. כל תשעת ילדיה הקודמים של אמו מתו בילדותם מלבד עלי, ולכן הוענק לו הכינוי "פארקה" שמשמעותו חמור, בעל חיים שנערץ בגלל כוחו ועקשנותו. עוד בינקותו, נפטר אביו בזמן ששירת בצבא צרפת.
כבר בגיל שתים עשרה בנה את הכלי הראשון שלו, דג'רקל (djerkel). בשנת 1956 צפה בהופעה של הבלט הלאומי של גינאה (אנ') שהציגה את הגיטריסט קייטה פודבה (אנ'), ומאז החל לנגן בגיטרות בסגנון המערבי (עם שישה מיתרים) ומצא שקל לנגן בהן את הטכניקות המנוגנות בגיטרה המסורתית שלו. כמו כן, הוא הוסיף במקביל לנגן בכלי הקשה, תופים ואקורדיון.
קריירה
עם קבלת העצמאות של מאלי מהצרפתים בשנת 1960, הממשלה החדשה תחת הנשיא מודיבו קייטה יזמה מדיניות לקידום אמנות תרבותית של להקות שנוצרו על מנת לייצג את אזורים של מאלי. משנת 1962 עבד עלי עם להקת המחוז ניאהפונקה. הוא הלחין, שר, ניגן בגיטרה ואימן זמרים ורקדנים בלהקה המונה מאה ושבע-עשרה איש. הוא היה גאה מאוד בלהקה שהצליחה בתחרויות הדו-שנתיות שהתקיימו לאורך שנות השישים, ואף זכה בפרסים רבים.
בשנת 1968 עלי היה לראשונה מחוץ לאפריקה, כאשר נבחר יחד עם המוזיקאים קליטיגי דיאבאטה (אנ') וג'לימאדי טונקארה (אנ') לייצג את מאלי בפסטיבל הבינלאומי של האמנויות בסופיה שבבולגריה. הם הופיעו בסופיה ב-21 באפריל בשנת 1968 עם ביצועים של מוזיקה מסורתית עם עלי על כלי הנגינה: גיטרה, חליל, דג'רקל ונג'רקה (אנ') .
בשנת 1970 החל עלי פארקה לעבוד בבמקו עבור הרדיו הלאומי של מאלי (National Radio Mali) כמהנדס סאונד, עבודה אותה ביצע במשך כעשור. הוא גם ניגן במסגרת תזמורת הרדיו של מאלי עד פרישתה של התזמורת ב-1973. במהלך שנות השבעים הוא הביא את סגנון הגיטרה הייחודי שלו לתשומת הלב התקשורתית באמצעות שידורי הרדיו, ושלח מספר הקלטות של השידורים האלה לחברת התקליטים של סון אפריק (Son Afrique) בפריז. בתוך חודשים ספורים יצא לראשונה האלבום "עלי פארקה טורה", הכולל את נגינותיו של עלי על גיטרה ושירתו, ואת ניגוניו של נסורו סארה (Nassourou Sarré) על כלי הנגינה נגוני. עלי המשיך להקליט בבמקו ולשלוח את ההקלטות לפריז.
בשנת 2003 השתתף בסרט תיעודי "מרגיש כמו בדרכי הביתה", אותו ביים מרטין סקורסזה, העוקב אחר ההיסטוריה של הבלוז מאזור הגדה של נהר הניז'ר עד גם הדלתא של נהר מיסיסיפי.
בשנת 2005 החל עלי עם הקונצרט הגדול הראשון שלו באירופה, במשך חמש שנים, עם המופע שלו בבוזאר (BOZAR) בבריסל, ובו התארח בהופעה של הנגן טומאני דיאבאטה (אנ'). באותה שנה גם הוקלטו אלבומים של עלי בבמקו במלון מאנדה (Hotel Mandé), בהם שוחרר "בלב הירח" (‘In the Heart of the Moon’), אשר זכה בפרס גראמי.
עקב מחלת סרטן העצמות ממנה סבל במשך שנתיים, מת עלי בבמקו ב-7 במרץ 2006 ונקבר בניאפונקה (אנ'). הוענק לו התואר הגבוה ביותר של המסדר הלאומי של מאלי (צר'), והתקיימה הלוויה ממלכתית בהשתתפות פוליטיקאים בכירים במדינה, כוכבי מוזיקה מרכזיים וכן אלפי אנשים.
בתוכנית של גלי צה"ל, חיים של אחרים, לרגל 11 שנים למותו של עלי פארקה טורה, אמר עליו ערן סבאג: "אולי זה המוזיקאי שמשקף בתורת הניגון שלו, בטקסטים, באופן השירה ובנגינת הגיטרה, את היותו כמו איזה מין דרך נוודים עתיקה שמובילה ומזינה את העולם, ממערב אפריקה מהסאהל, מהסהרה, אל המיסיסיפי... כאשר העבדות גזרה גזרת גורל על ציידים, על לקטים, על מוזיקאים, להיכנס לתוך ספינות העבדים, ולהגיע למחוזות הנוראיים של חברות העבדות, הם הביאו איתם לא רק את כושר העבודה שלהם, הם הביאו גם את הזיכרון ההיסטורי, הם הביאו את המקצבים, הם הביאו את מה שהפך לבלוז".
דיסקוגרפיה
- 1976 - Ali Touré Farka
- 1976 - Spécial
- 1978 - Biennale
- 1979 - Ali Touré Farka
- 1980 - Ali Touré dit Farka
- 1984 - (Ali Farka Touré (Red
- 1988 - (Ali Farka Touré (Green
- 1989 - Ali Farka Touré
- 1990 - African Blues
- 1990 - The River
- 1993 - The Source
- 1994 - Talking Timbuktu
- 1996 - Radio Mali
- 1999 - Niafunké
- 2002 - Mississippi to Mali
- 2004 - Red&Green
- 2005 - In the Heart of the Moon
- 2006 - Savane
לקריאה נוספת
- Kavoori, Anandam: World Music, authenticity and Africa. Reading Cesaria Evora and Ali Farka Toure. In: Global Media Journal – African Edition 3(1). 2009. 80-96
- (Duran, L (2004). Ali Farka Toure (World Circuit Biography
קישורים חיצוניים
