עז מתעלפת (באנגלית: Fainting goat) הוא כינוי לזן של עז הבית. עיזים מזן זה סובלות מהתקפים קצרים של שיתוק וקישיון-שרירים בעת התרגשות. ההתקפים עלולים לגרום להתמוטטות החיה על צדה כאשר רגליה מורמות אל על, באופן המזכיר התעלפות (על אף שאיננו כזה). ההתקפים מתרחשים בתגובה לכל אירוע מרגש דיו, כדוגמת רעש חזק, תנועה פתאומית, הגשת מזון, ועוד. עיזים מתעלפות מבוגרות לומדות לייצב את עצמן גם במהלך ההתקפים, אינן נופלות בקלות, ואפילו מסוגלות לקפץ כאשר רגליהן קשיחות. אף על פי שההתקפים עצמם אינם גורמים לכאב, הם עלולים לגרום לעיזים חוסר נוחות, או להוביל לפגיעה משנית כתוצאה מהנפילה. מקור התקפי השיתוק הוא מחלה תורשתית בשם "מיוטוניה קונגניטה" (הקיימת גם בבני אדם), אשר נובעת ממוטציה בגן המקודד לתעלת יונים בשרירים משורטטים. העיזים משמשות כחיית מודל לחקר המחלה, ואף סוקרו כ"מוטציית החודש" במגזין המדעי הנחשב Nature.
מוצא הזן הוא בחווה במרשל בטנסי, במאה ה-19. לאחר שהתברר כי תכונת "ההתעלפות" של העיזים עוברת בתורשה, הן הורבעו והפכו לזן מבוקש. העיזים המתעלפות קטנות יותר מעז ממוצעת, בעלות עיניים גדולות, ופרוותן עשויה להיות בצבעים ואורכים מגוונים. העיזים נחשבות ל"עזי בשר" (שאינן מתאימות לייצור חלב), אולם מכיוון שהן נדירות ומשעשעות למדי, נהוג להחזיקן כחיות מחמד, ולא כצאן למאכל.
בשנת 1989 נוסדה "האגודה הבינלאומית לעיזים המתעלפות" על ידי מספר מגדלי עיזים מתעלפות, מתוך מטרה לשמר את הזן הנדיר. האגודה מתעדת את אילנות היוחסין של עיזים מתעלפות ברחבי העולם, עוקבת אחר מצבן, ומקיימת טורנירים ואירועים נוספים להגברת המודעות לייחודן של העיזים. האגודה מסווגת את העיזים על פי חומרת השיתוק שממנו הן סובלות – עז הסובלת מהתקפי שיתוק תדירים הגורמים לנפילתה נחשבת ל"עז מתעלפת פרימיום", בעוד עז הסובלת מהתקפי שיתוק חמורים פחות נחשבת ל"עז מתעלפת רגילה".
