בשנת 2005 היה ברגותי הכוריאוגרף של להקת המחול הפלסטינית מרמאללה "אל-פונון", והצטרף אליה למסע הופעות בארצות הברית.
בשנת 2009 נרשם ברגותי ללימודי פילוסופיה, עם התמחות באתיקה, באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2010 סיים תואר מוסמך אוניברסיטה בפילוסופיה ונרשם ללימודי תואר דוקטור. 185 אלף איש חתמו על עצומה שקראה לאוניברסיטה למנוע את לימודיו בעקבות פעילותו הפוליטית, אך ללא הועיל. נשיא האוניברסיטה פרופ' צבי גליל הגיב: "האוניברסיטה לא יכולה ולא תגרש את התלמיד הזה בהתבסס על דעותיו הפוליטיות או פעולותיו. הוא ייבחן רק על בסיס הישגיו האקדמיים והמצוינות."
ב־2011 ניסה לארגן הפגנות תמיכה בפעולות המחאה שהתרחשו במסגרת המהפכה ב־2011 מול השגרירות המצרית ברמאללה ובתמיכה בהפיכה בתוניסיה, אך קיום ההפגנות נמנע על ידי כוחות הביטחון הפלסטינים.[3]
קמפיין PACBI, יחד עם גופים נוספים, הוא חלק מתנועת ה-BDS העולמית, הקוראת לחרם, מניעת השקעות ועיצומים על ישראל.
ברגותי נואם בנושא החרם על ישראל במקומות רבים בעולם, ביניהם מכללת אוורגרין, אוניברסיטת טורינו, אוניברסיטת קולומביה ועוד. כמו כן הוא התראיין ב-BBC, בניו יורק טיימס ובגרדיאן. עם זאת, בישראל הוא פחות מוכר, מאחר שמשקיע את מירב מאמציו בהשפעה על קהלים מחוץ לישראל ומסרב לקשר עם התקשורת הישראלית.[7]
בספטמבר 2019 סירבה בריטניה להעניק לברגותי אשרת כניסה למדינה כשהיה בדרכו לכנס מפלגת הלייבור.[8]
ברגותי מתאר את ישראל בעקביות כמדינת אפרטהייד, מתנגד לדיאלוג בין ישראלים לפלסטינים, דיונים אינטלקטואליים משותפים, יצירה אמנותית ושיתוף פעולה כלכלי, וקורא להמשיך את החרם של תנועת ה-BDS עד שתמומש זכות השיבה של הפליטים החיים בפזורה הפלסטינית. ברגותי מסרב בעקביות להתראיין לתקשורת הישראלית.[9]
ביקורת
ד"ר יואל פישמן מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה קרא את ספרו של ברגותי משנת 2011 והעיר: "ברגותי טוען כי זכויות הפלסטינים בקרקע הן נכס צאן ברזל, בעוד שזכויות היהודים בקרקע הוקנו בתהליך של רכישה. גישה זו הופכת את הפלסטינים לשווים יותר מאשר היהודים, מה שאינו נכון מבחינה היסטורית ומשפטית."
בינואר 2014 נאם ברגותי באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. רוברטה זייד מתארת את נאומו של ברגותי כנאום מלא שנאה לישראל. לדבריה, ברגותי שולל את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, אומר שהיהודים אינם "עם", ושולל מהם את זכויותיהם כעם. במהלך הנאום קם אדם מהקהל וטען שדבריו על היהודים הם אנטישמיות.[10] ברגותי הכחיש טענה זו.
ביקורת אחרת כלפיו היא שלמרות קריאתו לחרם אקדמי על ישראל, ברגותי עצמו למד לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, והוא מתגורר בישראל למרות סירובו להכיר במוסדות המדינה. ברגותי עצמו נמנע מלהגיב לטענה זו, באומרו: "לימודיי באוניברסיטת תל אביב הם עניין אישי, ואין לי עניין להגיב".[11][9]
פעילות ישראל נגד ברגותי
עקב עמדותיו ופעילותו, בשנת 2016 פנתה חברת הכנסת נאוה בוקר לשר הפנים וביקשה לשלול את מעמד תושבות הקבע של ברגותי בישראל.[12] בתגובה הודיע שר הפנים, אריה דרעי, בוועידה נגד תנועת ה-BDS, כי הוא נוטה לקבל את ההמלצה לשלול את תושבות הקבע של ברגותי, אם יתברר שמרכז חייו אינו בישראל.[13] ארגון אמנסטי אינטרנשיונל גינה את דבריו של דרעי: "על שרי הממשלה מוטלת האחריות לשמור על זכויות האדם ולהימנע מגינוי ציבורי נגד ברגותי ופעילי זכויות אדם אחרים. עליהם לחדול לאיים על הגבלת חופש התנועה שלו באופן שרירותי, ולחדול לאיים כי ישללו את תושבות הקבע שלו בישראל."[14]
במאי 2016 החליט משרד הפנים שלא להאריך את תוקף מסמכי הנסיעה הישראלים של ברגותי, מה שבפועל מונע ממנו לצאת מישראל.[15] לאור החלטה זו הדף ברגותי את הטענות נגדו וכתב: "אני מתגורר עם משפחתי בביתנו בעכו. אני תושב ישראל כבר 23 שנה, בהתאם לחוק וללא כל הפרת חוק". עקב שלילת מסמכי הנסיעה, נמנע מברגותי להשתתף בשני כנסים בקליפורניה, והוא נאם בהם באמצעות סקייפ. הוא הוסיף ואמר: "ישראל מונעת ממני לנסוע, מציגה אותי באור שלילי ומאיימת עלי כדי שאפחד ואשתוק."[16] כתגובה, יזם הארגון קול יהודי לשלום, עצומת תמיכה בברגותי,[17] ועליה חתמו יהודים וישראלים המזוהים עם השמאל הרדיקלי האנטי-ציוני בהם ענת מטר, נורית פלד-אלחנן ומתניה בן ארצי.[18]
באוקטובר 2019 החל שר הפנים אריה דרעי לפעול[19] לביטול מעמד התושב של ברגותי.
ספרו
בשנת 2010 פרסם ברגותי את ספרו "חרם, משיכת השקעות, סנקציות: המאבק הגלובלי לזכויות הפלסטינים" (Boycott, Divestment, Sanctions: The Global Struggle for Palestinian Rights). הספר פורסם במקור בצרפתית ותורגם ב-2011 לאנגלית.
