היישוב נזכר לראשונה בשנת 1430, ובשנת 1754 הוענקו לו זכויות עיר, אשר ניטלו ממנו בעקבות מרד ינואר, בשנת 1869. חיבור הכפר לקו מסילת הברזל בסוף המאה ה-19 הביא להתפתחותו הכלכלית.
עם כניסת הגרמנים ליישוב, גייסו אלו את יהודיו לעבודות כפייה, וביצעו מעשי התעללות ורצח בקרב הקהילה. בשנת 1940 הובאו ליישוב כ-1,000 יהודים שגורשו מיישובי הסביבה.
בספטמבר 1941 רוכזו כ-1,180 היהודים שנותרו בכפר בגטו שהוקם בו. במאי 1942 שולחו כולם לגטאות לושיצה ומורדי, מהם גורשו באוגוסט 1942 למחנה ההשמדהטרבלינקה.
כ-70 יהודים בעלי מקצוע שהושארו בגטו שביישוב לביצוע עבודות כפייה נרצחו ב-21 ביולי 1942. מספר צעירים יהודים מהכפר שהצליחו להימלט ליערות הסביבה לפני האקציה נרצחו בידי פרטיזנים פולנים.
