ספר משפטים הוא הספר השלוש עשרה בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה. בספר זה ממשיך הרמב"ם לעסוק במצוות שבין אדם לחברו, אך בדינים שאין בתחילת עשייתם נזק. כגון: דיני שומרים.
הרמב"ם מגדיר את תוכן הספר[1]: "ספר שלושה עשר – אכלול בו מצוות שבין אדם לחברו, בשאר דינין שאין בתחילתן היזק[2] כגון שומרין, ובעלי חובות, וטענות וכפירות. וקראתי שם ספר זה ספר משפטים".
מבנה הספר ותוכנו
הפסוק הפותח את הספר
כדרכו בספרי משנה תורה פותח הרמב"ם גם את ספר משפטים בפסוק. הפסוק איתו בוחר הרמב"ם לפתוח את ספר משפטים הוא פסוק מספר תהילים[3]: "אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב, בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ".
הנושאים הכלולים בספר
המצוות הכלולות בספר
בספר שופטים כלולים 23 מצוות, מתוכם: 11 מצוות עשה ו-12 מצוות לא תעשה.
חלוקת המצוות על פי סדר ההלכות:
- הלכות שכירות – נכללו בו 7 מצוות, מתוכם: 3 מצוות עשה ו-4 מצוות לא תעשה: (א) דין שכיר ושומר שכר. (ב) ליתן שכר שכיר ביומו. (ג) שלא יאחר שכר שכיר אחר זמנו. (ד) שיאכל השכיר מן המחובר שיעשה בו. (ה) שלא יאכל השכיר מן המחובר שלא בשעת גמר מלאכה. (ו) שלא יוליך השכיר בידו יתר על מה שאכל. (ז) שלא יחסום שור בדישו, וכן שאר הבהמה.
- הלכות שאלה ופיקדון – נכללו בו 2 מצוות עשה: (א) דין השואל. (ב) דין שומר חינם.
- הלכות מלווה ולווה – נכללו בו 12 מצוות, מתוכם: 4 מצוות עשה ו-8 מצוות לא תעשה: (א) להלוות לעני ומך. (ב) שלא ייגוש אותו. (ג) לנגוש את הנוכרי. (ד) שלא ימשכן בעל חוב בזרוע. (ה) להחזיר המשכון לבעליו, בזמן שהוא צריך לו. (ו) שלא יאחר המשכון מבעליו העני, בעת שהוא צריך לו. (ז) שלא יחבול אלמנה. (ח) שלא יחבול כלים שעושים בהן אוכל נפש. (ט) שלא ייתן המלווה בריבית. (י) שלא ילווה הלווה בריבית. (יא) שלא יתעסק אדם בין מלווה ולווה בריבית, ולא יעיד ביניהן ולא יכתוב שטר ולא יערוב. (יב) ללוות מן הנוכרי ולהלוותו בריבית.
- הלכות טוען ונטען – מצות עשה אחת, והיא דין טוען ומודה או כופר.
- הלכות נחלות – מצות עשה אחת, והוא דין סדר נחלות.
פסקים ייחודיים
פרשני הספר
נושאי כליו של הרמב"ם:
אחרונים:
מהדורות מבוארות:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
