בראשית 1934 החל ראש העירחיפהחסן שוכרי בהליך לבחירת סמל רשמי לעירו. בתחילה ניגש שוכרי אל סגן מושלהמחוז וביקש לאשר אצלו הצעה ראשונה לסמל. משנדחה והתבקש להביא הצעות נוספות פנה אל מהנדס העירליונל ווטסון וזה הציג בפניו, ביולי1934, שלוש הצעות נוספות. ווטסון כלל בהצעותיו מאפייני נוף בולטים של העיר וכן ניסה לשלב מאפיינים מהווי העיר, תוך הדגשת אופייה המזרחי והתפתחותה. שלוש ההצעות הוצגו לחברי מועצת העיר, אך זו החליטה להורות על הקמת ועדה ולהסמיכה לבחור את סמל העיר. הוועדה הורכבה משלושה נציגים: ראש העיר המוסלמי חסן שוכרי (ששימש כיו"ר הוועדה), מיח'איל תומא הערבי-נוצרי ודוד הכהן היהודי.
ביולי 1935 התכנסה ועדת הסמל לראשונה והחליטה על קיום תחרות לעיצוב הסמל וכן קבעה פרס של 15 לירות ארץ ישראליות למעצב הסמל הנבחר. בהודעתו לציבור כתב שוכרי כי יש צורך בסמל "שיהא בו משום רמז למצבה הגאוגרפי של חיפה (בין הר הכרמל לים)". המועד האחרון להגשת הצעות נקבע לסוף חודש אוגוסט1935 ובסופו של דבר התקבלו בידי הוועדה כמה עשרות שרטוטים, רובם מתושבים יהודים ומקצתם מתושבים ערבים.
בתחילת 1936 התכנסה ועדת הסמל בפורום רחב, שכלל שלושה אנשי מקצוע נוספים (מהנדס, אדריכל ואמן), לדון בהצעות שהתקבלו. הוועדה לא מצאה סמל הראוי לבחירתה, אך התרשמה מהצעה שהגישה האמנית אסתר ברלין-יואל, אשתו של הרופא חיים ברלין. התקבלה החלטה להטיל את מלאכת עיצוב הסמל על ברלין, וזאת על פי דגשים שייתנו חברי הוועדה ואנשי המקצוע. בהתאם לדגשים שקיבלה הכינה ברלין מספר תרשימים ובהם ניכר שילוב בין נוף ההר לים וכן ביטוי גרפי לשלום. ביטוי לטבעה העירוני של העיר באותם הימים נעדר מהתרשימים והושם דגש על האווירה בעיר, כפי שבאה לידי ביטוי בנמל חיפה, הר הכרמל והים התיכון.
ב-22 באפריל1936 התכנסה הוועדה לישיבתה האחרונה כדי לדון בהצעותיה של ברלין. הסמל שהומלץ על ידי שלושת אנשי המקצוע שהנחו את ברלין אושר על ידי הוועדה וב-22 ביוני אושרר גם במועצת העירייה.
הצעה לסמל העיר
הצעה לסמל העיר
הצעה לסמל העיר
אחת ההצעות הראשונות לסמל העיר של אסתר ברלין
אחת מההצעות של אסתר ברלין לקראת עיצוב צורתו הסופית של הסמל
סקיצה משולחן הוועדה
סקיצות נוספות משולחן הוועדה
משמעות הסמל
סמל העיר המקורי (שם העיר באנגלית מופיע במרכז הקלף שבתחתית הסמל) בראש בניין העירייה
בשנים שחלפו מאז החל השימוש בסמל הייתה משמעות מרכיביו לא ברורה לרבים מתושבי העיר. שבתי לוי, ראש העיר שהחליף את שוכרי בתפקידו נדרש לכך:
בסמל זה מצויר המבצר העתיק של חיפה אשר היה ממוקם על המקום הזה במשך מאות שנים והתקיים עד שנת 1880. המבצר, כסימן של מלחמה והגנה נעלם בינתיים. ויכולים אתם לראות בסמל שלנו כי מבצר זה חצוי הוא על ידי ענף זית, כי מאמינים אנו בשלום. במקום מבצר כקו אופייני לחיפה, צויר נמלה הנועד לתנועת ספנות בעתות שלום. לפיכך אתם מוצאים על הסמל שלנו את שני מגדלי האור בכניסה לנמל וספינת נוסעים"
שני המגדלים המופיעים במרכז הסמל מתוארים בדבריו של לוי כמגדלורים של נמל חיפה, ואולם יש המייחסים את שני המגדלים לצריחים שנבנו בשנות העשרים של המאה ה-18 בתקופת השלטון העות'מאני בכניסה לנמל של "חיפה הישנה" כדי להגן עליו מפני התקפות שודדי ים (חיפה אף נודעה בתקופה זו בשם "הנמל של שני המגדלים"), ויש המייחסים מגדלים אלו לשני השערים שבנה דאהר אל-עומר כחלק מהחומה של "חיפה החדשה" בשנות השישים של אותה מאה.
בדבריו על חלקו העליון של הסמל מתייחס לוי גם למבצר שהקים דאהר אל-עומר במעלה "חיפה החדשה" במאה ה-18 ולניגוד שמביא עמו ענף הזית כסמל לשלום. יש הטוענים שעוד בתכנון הסמל המקורי הייתה הכוונה באיור המבצר כסמל לשלום, שכן שמו המקורי בערבית היה "בורג' א-סלאם", כלומר "מבצר השלום".
על החשיבות הרבה אשר ניתנה למרכיב השלום בסמל ניתן ללמוד גם מהעובדה שבקלף המתנוסס בתחתית הסמל נכתב שם העיר בשלוש שפות: אנגלית, ערבית ועברית. בסמל המקורי שנתקבל ב-1936 הופיע השם באנגלית במרכז הקלף. בשנת 1948, בתום מלחמת העצמאות, הועבר השם בעברית למרכז הקלף והשם באנגלית הוסט לשמאל. את הסמל בצורתו שקדמה לשינוי ניתן לראות היום מעל לקשת הגדולה בחזית בית העירייה בשכונת הדר הכרמל. זהו השינוי היחידי שנעשה בסמל מאז 1936.
עיריית חיפה עושה כיום שימוש בדגל בו מופיע סמל העיר בצבע במרכז דגל שצבעו תכלת.
בנובמבר2010 חשפה עיריית חיפה סמליל ממותג הכולל את הכיתוב "עיריית חיפה" בעברית במרכזו, את סמל העיר בצד שמאל ואובייקט גרפי מצד ימין למעלה הבנוים מפסים בצבעים תכלת, כחול וירוק המסמלים את כחול הים של המפרץ, השמים כסמל למעוף וחזון ואת הר הכרמל והטבע, בהתאמה. הסמליל מופיע בפרסומים ברחבי העיר ובאמצעי התקשורת השונים. עיצוב הסמליל נעשה על ידי המעצבת סיון דרמון. בנוסף לשימוש בסמליל הממותג, מופיע בפרסומים שונים של העירייה סמליל קו רקיע של העיר. סמליל ממותג הכולל את סמל העיר המקורי וכן סמליל קו רקיע הם שני מאפיינים שאימצה חיפה מתל אביב ומערים נוספות בארץ שהלכו בעקבותיה.
בינואר 2019 פורסם כי ראש העיר החדשה עינת קליש- רותם החליטה לבטל את הסמליל מ-2010,[1] ובפרסומי העירייה החל להופיע סמל העיר הוותיק ולצידו הכיתוב עיריית חיפה בשלוש השפות בעיצוב מחודש.
בחודש יוני 2024 חזרה עיריית חיפה ללוגו הוותיק, הכולל את הכיתוב "עיריית חיפה" בעברית, אנגלית וערבית במרכזו, את סמל העיר בצד שמאל ואובייקט גרפי מצד ימין למעלה, הבנוי מפסים בצבעים תכלת, כחול וירוק. 3 הצבעים מסמלים את כחול הים של המפרץ, השמים כסמל למעוף וחזון ואת הר הכרמל והטבע, בהתאמה.
הלוגו החדש-ישן עוצב על ידי סיון דרמון, ממשרד הפרסום שפי, ובגרסתו החדשה הוא עבר שדרוגים קטנים, כדי שיתאים לעידן הנוכחי.[2]
