סימן לידה

סימן לידה

סימן לידה מסוג יין-פורט על ראשו של מיכאיל גורבצ'וב
סיווגים
ICD-10	Q82.5

סימן לידה (או כתם לידה) הוא פגם המופיע על העור מיד לאחר הלידה, או לאחר מספר שבועות. הסיבה המדויקת להופעת סימני הלידה אינה ברורה, אך ניתן להבין את הגורם לכך – צמיחת יתר של כלי דם, מלנוציטים, שריר חלק, שומן, פיברובלסטים או קרטינוציטים. כתמי לידה יכולים להופיע במגוון מקומות בגוף, ישנם כתמי לידה מסוימים אשר שכיחים רק באזורים מסוימים בגוף. כמו כן, כתמי לידה יכולים להופיע במגוון צבעים – חום, ורוד, כחול או אדום ובמגוון צורות וגדלים.

סוגי כתמי לידה

ניתן לחלק את כתמי הלידה לשני סוגים עיקריים – כתמי לידה פיגמנטיים וכתמי לידה וסקולאריים (כלי דם זעירים). כתמי לידה פיגמנטיים נגרמים על ידי תאי פיגמנט עור עודפים, קבוצה זו כוללת בין היתר שומות וכתמים מונגוליים. כתמי לידה וסקולאריים נגרמים על ידי צברי כלי דם מוגברים, קבוצה זו כוללת בין היתר המנגיומות וכתמי יין־פורט. רוב כתמי הלידה הווסקולאריים לא מועברים גנטית ואינם נובעים מהתנהלותה של האם במהלך ההריון. כ־10% מהתינוקות נולדים עם כתמי לידה וסקולאריים (כלי דם זעירים) כתמים אלה עשויים להיות שטחיים או בולטים מעל פני השטח. כתמי הלידה הנפוצים ביותר הם כתמים שטוחים, המנגיומות וכתמים מסוג יין־פורט^[1].

כתמי לידה פיגמנטיים

כתם מונגולי על תינוק בן שישה חודשים

1. שומות מלנוציטיות מולדות (Congenital melanocytic naevi, CMN, Congenital moles) – שומות אלה נגרמות מצברי תאי עור מסוג מלנוציטים על העור. בדרך כלל יופיעו בגף העליון – ראש, צוואר וגב. שומות אלה בדרך כלל קטנות וקוטרן המקסימלי הוא 2.5 ס"מ, אך ייתכנו מקרים של שומות בינוניות ואף גדולות בקוטר של עד 20 ס"מ^[1].
2. כתמי "קפה הפוך"/ "קפה־א־לטה" – כתמי לידה מסוג זה עשויים להופיע בכל מקום על הגוף. הם בדרך כלל בצורה אליפטית ובצבע חום בהיר. כתמי לידה אלה מופיעים ישר עם הלידה או בילדות המוקדמת ולא דועכים עם הזמן. עד שני כתמים מסוג זה אצל אדם זהו מצב די שכיח, עם זאת, ארבעה או יותר עשויים להיות אינדיקטור של נוירופיברומטוזיס.
3. כתמי לידה מונגוליים (Dermal melanocytosis) – זהו כתם לידה שטוח בצבע כחול עם גבולות גליים. כתמים מסוג זה נפוצים יותר בקרב התושבים ממזרח אסיה, טורקיה ובקרב המזרח אפריקאים והאינדיאנים. כתמים מסוג זה בדרך כלל נעלמים שלוש עד חמש שנים לאחר הלידה וכמעט תמיד עד גיל ההתבגרות. הצבע הנפוץ ביותר הוא כחול, אף על פי שהם יכולים להיות כחולים־אפורים, כחול שחור או אפילו חום עמוק. הצבע הכחול נגרם על ידי המלנוציטים, תאים המכיל מלנין, הנמצאים עמוקים מתחת לעור.
4. נקודת חן ענקית מולדת (giant congenital nevus) – נקודות חן אלה יכולות להופיע בכל אזור הגוף, במיוחד בבטן ובגב. נקודות חן אלה הולכות וגדולות עם התפתחות הילד וקוטרן יגיע בדרך כלל ל-20 ס"מ ואף יותר. סרטן העור עלול להתפתח אצל אחד מכל שישה אנשים עם נקודות חן ענקיות (כ־15%), ובמקרים רבים, כבר בתקופת הילדות^[2][1].

כתמי לידה וסקולאריים

כתם שטוח/ מאקולרי נפוץ גם כ"סימן החסידה"

1. כתמים שטוחים/מאקולרים (macular stains,nevus flammeus nuchae, stork marks) – כתמי לידה מסוג זה הם השכיחים ביותר ונמצאים בדרך כלל בעורף ובאזור הפנים. כתמי לידה אלה הם עדינים ומופיעים כאזורים ורודים שטוחים אשר בולטים יותר בעת בכי התינוק. לכמעט מחצית מהתינוקות יש כתם לידה מסוג זה. כתמים אלה ייעלמו בדרך כלל תוך מספר חודשים. כתמים מסוג זה נקראים גם "נשיקת מלאך", "תפיחת סלמון" ו־"סימני החסידה"^[1].
2. כתמי יין־פורט (Port wine stains, Naevus flammeus) – כתמים מסוג זה הם כתמים שטוחים הנעים מצבע ורוד בהיר ועד אדום עמוק הדומה לצבע יין. כתמים אלה יופיעו בדרך כלל באזור הפנים, הצוואר, העורף והגפיים. לרוב, כתמים אלו יופיע בצד אחד בלבד של הפנים. לעיתים נוטים לטעות בין כתמים סוג זה לבין כתמי תות. כתמים אלה הם גדולים בדרך כלל ונגרמים על ידי מחסור או העדר עצבוב לכלי דם, דבר אשר גורם לכלי הדם להתרחב ולדם להאגר באזור הפגוע. כתמי יין פורט מופיעים ב־0.3% מהאוכלוסייה ויותר שכיחים בקרב בנות. כתמים מסוג זה ממשיכים לגדול עם השנים בקצב הגדילה של הילד ואף עשויים לפתח בליטות על פני העור ולהתעבות. כתמים מסוג זה בדרך כלל גורמים להשלכות רגשיות וחברתיות בשל גודלם ומיקומם הבולט. כתמי יין־פורט באזורי העיניים עלולים להשפיע על התפתחות גלאוקומה ואף לגרום להתקפי אפילפסיה. לכן, ילדים אשר סובלים מכתמים אלו באזור הפנים צריכים להיות במעקב רפואי. כמו כן, כתמי יין־פורט קשורים לשני סינדרומים – סינדרום סטורג־וובר (Sturge-Weber syndrome) בו נמצא כי הכתמים קשורים לפגם בכלי דם הקשורים לתפקוד המוח ולכן הם עלולים להצביע על קשיי למידה בקרב הלוקים בסינדרום זה. סינדרום שני הוא סינדרום קליפל־טרנאוני־וובר (Klippel-Trenaunay-Weber syndrome). במקרה זה הכתמים עלולים לגרום לגדילה משמעותית של הגפה עליה הם גדלו^[1][2].
3. המנגיומות (Haemangioma) – מונח זה מכליל מספר צורות של גידולי כלי דם. כתמים אלה יכולים להופיע בכל מקום על הגוף והם בדרך כלל מופיעים מיד עם הלידה, אך נהיים בולטים וברורים יותר כמה שבועות לאחר מכן. המנגיומה תתפתח אצל 1 מכל 20 תינוקות, התופעה שכיחה יותר אצל בנות. במרבית המקרים תתפתח רק המנגיומה אחת, אך עשויות להופיע יותר. המנגיומות לרוב גדלות עד גיל שנה ולאחר מכן מתחילות להתכווץ ולהתבהר, לעיתים עד העלמות מוחלטת. כ־80% מההמנגיומות ייעלמו ללא טיפול ורק 20% יצריכו טיפול בשל סיבוכים מקומיים. ישנם 2 סוגי המנגיומות^[1]:

• המנגיומה נימית/דמוית תות שדה (strawberry hemangiomas, Capillary haemangioma) – המנגיומות מסוג זה בולטות מעל פני העור וצבען אדום חזק בשל קרבת כלי הדם לעור.
• המנגיומה מסוג קוורנוזי/קברנומה (Cavernous haemangioma) – שפירושו מלא בחללים. המנגיומות אלה ממוקמות בשכבות העמוקות יותר של העור ולכן צבען כחלחל.

דרכי טיפול

רוב כתמי הלידה אינם מזיקים ואינם דורשים טיפול מיוחד. חלק מכתמי הפיגמנטציה עוברים מעצמם עם הזמן. כתמי לידה וסקולאריים עשויים לדרוש הקטנה או הסרה מסיבות קוסמטיות. הטיפולים עשויים לכלול סטרואידים במתן דרך הפה או בזריקה, טיפולי לייזר או כירורגיה דרמטולוגית^[1][2].

בתרבות

המנגיומה נימית מוכרת בעיקר כ"סימן תות"

כתמי לידה נקראים voglie באיטלקית, antojos בספרדית, ו־wiham בערבית; פירוש מילים אלו הוא "רצון", כי, על פי הפולקלור, כתמי הלידה נגרמים על ידי משאלות לא מסופקות של האם במהלך ההריון. לדוגמה, אם אישה בהריון לא מספקת את תשוקתה הפתאומית לתותים, התינוק עלול לשאת סימן של תות.

בהולנדית, כתמי לידה נקראים moedervlekken, בדנית modermærke ובגרמנית Muttermal – משמע כתמי אם, משום שהיה נהוג לחשוב שהתינוק ירש את הסימנים אך ורק מהאם. המילה ההונגרית לכל שומה שטוחה, anyajegy, נגזרת גם מאמונה זו. כמה מיתוסים הקשורים עם כתמי לידה הם שהם נגרמים כאשר אישה בהריון רואה משהו מוזר, או חווה מידה רבה של פחד.

בפולקלור האיראני, כתם לידה מופיע כאשר האם נוגעת בחלק מהגוף שלה בזמן ליקוי חמה בזמן ההריון.

על פי הפולקלור האמריקאי, סימני לידה לפעמים מצביעים על סימן לפגיעות טראומטיות בגלגול חיים קודם.

הסופר נתניאל הות'ורן כתב סיפור קצר בשם "כתם הלידה" ובו מסופר על אישה יפה שהסירו מלחיה כתם לידה באמצעות שיקוי וכתוצאה מכך מתה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סימן לידה בוויקישיתוף

1. מאמר בסיסי על כתמי לידה מאוניברסיטת ניו־יורק (NYU)

הערות שוליים

1. מכבי שירותי בריאות, מידע על סימני לידה והטיפול בהם
2. [1]ד"ר חיים אשכנזי, כתם לידה, נקודת חן והטיפול בהם