סידריט הוא מינרלקרבונטי הבנוי מברזל (Fe) ופחמה (קרבונט CO3). שמו של המינרל נקבע בשנת 1845 ומקורו מיוונית σίδηρος ("סִידְרוֹס" – ברזל), בהתייחס להרכבו הכימי. הסידריט הוא מקור חשוב להפקת ברזל, מכיוון שהוא מכיל 48% ברזל והוא אינו מכיל גופרית או זרחן. הן מגנזיום והן מנגן מחליפים את הברזל לעיתים קרובות. לכן הסידריט יוצר שורה איזומורפית עם רודוכרוזיט (MnCO3 - פחמת המנגן) וגם עם מגנזיט (MgCO3 - פחמת המגנזיום). הכלל הוא שאם מעל ל-50% מיוני המתכת במינרל הם ברזל, המינרל יקרא סידריט. יש הנוהגים לקרוא גם לסוגי הביניים בשמות, אם כי חלוקה זו איננה מקובלת על כולם:
צורת הגבישים של הסידריט היא מעוינון שפאותיו הן בדרך כלל קמורות ומקווקוות, ובמקרים נדירים מאוד - סקלנוהדרון. ניתן למצוא את המינרל גם בגושים. צבע המינרל משתנה מצהוב לחום כהה או שחור. הגוון האחרון מקורו בנוכחות של מנגן. סוג של סידריט בצורת כדוריות קטנות קרוי ספרוסידריט (sphaerosiderite).
בשכבות של סלעי משקע. הסידריט נוצר בשלב הדיאגנזה (כלל התהליכים הכימיים המתרחשים אחרי ההשקעה, לפני ההתקשות, במהלכה ואחריה) בצפחות ובאבני חול. בסלעי משקע נוצר הסידריט בדרך כלל בעומק רדוד והרכבו הכימי קשור לעיתים קרובות לסביבת ההשקעה של המשקעים שמסביבו שהיא ענייה בחמצן ובעלת pH נמוך.
סידריט עובר התמרה בקלות לתחמוצות ברזל. גתיט, סוג מינרל חום, מחליף לעיתים קרובת את הסידריט. המינרל לימוניט מחליף את הסידריט תוך שמירה על צורת הגבישים המעוינת, תופעה המכונה פסאודומורפיזם. במכרות הפחם הפתוחים של מזרח אילינוי ומערב אינדיאנה נתגלו נודולות (גופים סלעיים הנתון בתוך סלע שהרכבו אחר) של סידריט העשירות במאובנים של פלורה ופאונה.
.jpg)
