PROFILBARU.COM

סופוט
**Sopot**
סמל סופוט סמל סופוט	דגל סופוט דגל סופוט
	מלון שרתון (למעלה) והמזח של סופוט (למטה)
מדינה	פולין
פרובינציה	פומרניה
תאריך ייסוד	המאה ה-8
שטח	17.31 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	32,962 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	54°26′31″N 18°32′52″E / 54.44185°N 18.54782°E
אזור זמן	UTC+1
	www.sopot.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי סופוט

סופוט (בפולנית: Sopot; בגרמנית: ‏Zoppot^ⓘ‏^Ⓘ‏, "צופוט") היא עיירת נופש לחוף הים הבלטי בצפון פולין, במזרח מחוז פומרניה. מתגוררים בה 40,000 איש. עד שנת 1999 היא השתייכה למחוז גדנסק. העיר מרכיבה ביחד עם גדנסק בדרום-מזרח וגדיניה בצפון-מערב את מטרופולין שלוש הערים ("טרוימיאסטו") (אנ').

העיירה היא יעד נופש וספא ומתהדרת במזח הארוך ביותר באירופה (515.5 מטר) המשתרע לכיוון מפרץ גדנסק. היא ידועה בפסטיבל השירים הבינלאומי שלה שהיה האירוע האירופאי השני בגודלו אחרי האירוויזיון, עד ביטולו של הפסטיבל ב-2014.^{[דרושה הבהרה]} אטרקציה עירונית נוספת היא מזרקת מי ברומיד, הנקראת "פטריית הנשימה".

אטימולוגיה

שם העיר נובע ממקור סלאבי עתיק שמשמעותו זרם או מעיין והוא אונומטופי, כלומר מחקה את צלילם של מים זורמים. שם זה מתאים לעיר כי כמה נחלים זורמים לים בסביבתה.

העיר נקראה לראשונה Sopoth בשנת 1283 ו-Sopot בשנת 1291. השם הגרמני Zoppot הוא הגרסה הגרמנית לשם הסלאבי המקורי. במאה ה-19 ובין שתי מלחמות העולם הוסב השם הגרמני ל-Sopoty כדי להקל על ההגייה. Sopot הפך לשם הפולני הרשמי כאשר העיר חזרה לשלטון פולני ב-1945.

היסטוריה

ההיסטוריה המוקדמת

אזור סופוט היה מעוז סלאבי עוד במאה ה-7. בתחילה הוא היה מקום מסחר ששימש את תושבי הערים מצפון לים הבלטי והכפרים לאורך נהר הויסלה אבל עם הזמן פחתה חשיבותו. במאה העשירית הוא הפך לכפר דייגים ובסופו של דבר ננטש. מאה שנים מאוחר יותר הוקמו בתחום העיר של היום הכפרים Stawowie ו-Gręzowo. שמם של הכפרים הללו הוזכר לראשונה במסמך של מנזר Cistercian משנת 1186.

הכפר סופוט שהעניק מאוחר יותר את שמו לעיר כולה נזכר לראשונה ב-1283 כאשר הוא הוענק למנזר Cistercians. בשנת 1316 קנה המנזר את כל הכפרים באזור והפך לבעלים של כל השטח. בשנת 1466 האזור סופח אל ממלכת פולין.

הספא של סופוט היה פעיל מהמאה ה-16. עד סוף אותה מאה רוב עשירי גדנסק בנו אחוזות בעיר. יאן השני קז'ימייז', מלך פולין, התגורר באחת מהאחוזות בעיר וכך גם המתווך השוודי Magnus de la Gardie, עובדה שהעניקה לאחוזה בה התגורר את השם "האחוזה השוודית".

בשנת 1733 כבשו חיילי הצבא הרוסי האימפריאלי את העיר גדנסק הסמוכה. שנה לאחר מכן הם בזזו ושרפו את הכפר סופוט והוא ננטש למשך שנים רבות.

בשנים 8–1757 נרכשו רוב החורבות ההרוסות על ידי משפחת פז'בנדובסקי המקומית. הגנרל יוזף פז'בנדובסקי קנה 9 ארמונות וב-1768 רכשה אלמנתו ברנדרדינה פז'בנדובסקי (לבית von Kleist) שני ארמונות נוספים.

ממלכת פרוסיה

סופוט סופחה על ידי ממלכת פרוסיה ב-1772 בחלוקה הראשונה של פולין. בעקבות החוקים החדשים שהטיל פרידריך השני, מלך פרוסיה, רכוש הכנסייה הוחרם על ידי המדינה. הכפר סופוט נבנה מחדש ב-1806 ונמכר לסוחר קארל כריסטוף וגנר מגדנסק.

בשנת 1819 פתח קארל כריסטוף וגנר את המרחצאות הציבוריים הראשונים לתושבי דנציג, אך ניסיון זה התברר ככישלון פיננסי. ב-1823 מימן ד"ר ג'ין ג'ורג הפנר, רופא לשעבר בצבא הצרפתי בניית מתחם ספא חדש שזכה לפופולריות רבה. בשנים שלאחר מכן הוא הקים מתקנים נוספים, למשל ב-1824 נפתח במקום מלון עם מזח באורך 63 מטר, מלתחות ופארק. הוא נפטר ב-1830 אך בנו החורג, ארנסט אדולף בוצ'ר המשיך את פועלו והמשיך לפתח את המקום, למשל ב-1842 הוא פתח תיאטרון במקום ומלון נוסף. בתקופה ההיא מספר התיירים בסופוט עמד על 12,000 איש בשנה.

ב-1870 סופוט חוברה למסילת הרכבת והייתה בה תחנה על הקו דנציג-קולברג שהורחב בהמשך לברלין. תחנת הרכבת הוסיפה לפופולריות של האזור ובשנת 1900 מספר התיירים במקום עלה ל-12,500 בשנה.

ב-1873 הכפר סופוט הפך למרכז המנהלי של מחוז Gemeinde ושולבו בו כפרים נוספים. בשנת 1874 הגיע מספר תושבי הכפר לכ-2800 איש.

ב-1877 רכש מחוז Gemeinde את הכפר מצאצאיו של ד"ר הפנר והכפר חווה התפתחות נוספת. מלון נוסף הוקם במקום ב-1881 והמזח הוארך ל-85 מטר. ב-1887 נבנו במקום מגרשי טניס ושנה לאחר מכן נפתח במקום מסלול למרוצי סוסים. כמו כן, נבנו מתקנים לתושבי המקום ולא רק לתיירים, למשל כנסייה פרוטסנטית ב-1901 וכנסייה קתולית.

בתחילת המאה ה-20 הספא בסופוט היה הספא החביב על הקיסר הגרמני וילהלם השני. ב-8.10.1901 הקיסר העניק לעיר זכויות עצמאיות וגרם בכך לצמיחתה המהירה, למשל ב-1904 נפתח במקום מלון חדש, ב-1903 הוקם בה מגדלור, ב-1907 הוקמו בה מתקני ספא חדשים בסגנון ויקינגי, ב-1909 נפתח תיאטרון ביער (במיקום שבו מתקיים כיום פסטיבל סופוט), ב-1912 נפתח מתחם שלישי של מרחצאות והוקמו מרכזי בריאות, מלונות נוספים ומסעדות. העיר משכה אליה תיירים רבים מדנציג השכנה וכן אריסטוקרטים עשירים מברלין, ורשה וקניגסברג. לפני מלחמת העולם הראשונה העיר אכלסה 17,400 איש ואירחה יותר מ-20,000 תיירים כל שנה.

הסכם ורסאי

לאחר חתימת הסכם ורסאי ב-1919 הפכה סופוט לחלק מהעיר דנציג. הודות לקרבתה לגבול הפולני והגרמני הכלכלה העירונית התאוששה במהירות מנזקיה הכלכליים של המלחמה. קזינו שנפתח במלון Kasino-Hotel שימש כמקור הכנסה עיקרי לקופת העיר דנציג. ב-1927 העירייה שיפצה את המקום והוא הפך לאחד המקומות הבולטים בעיר גם כיום. אחרי מלחמת העולם השנייה שם המלון שונה לגרנד הוטל והוא נחשב היום לאחד המלונות המפוארים בפולין.

הצלחת פסטיבל ריכרד וגנר שהתקיים במקום ב-1922 הביאה לסופוט את השם "ביירות של הצפון". ב-1928 הורחב המזח לאורכו הנוכחי והוא המזח העץ הארוך באירופה ואחד הארוכים בעולם. בשנות השלושים הגיעה העיר לשיא הפופולריות שלה בקרב תיירים. כ-30,000 בשנה מבלי להחשיב תיירים מדנציג. עם זאת, בשנות השלושים של המאה העשרים חוותה העיר ירידה בתיירות משתי סיבות עקב המתיחות בגבול הגרמני-פולני הסמוך והפופולריות הגואה של הנאצים בגרמניה. ב-1938 אף שרפו נאצים מקומיים את בית הכנסת של סופוט.

מלחמת העולם השנייה (1939–1945)

מלחמת העולם השנייה שפרצה ב-1.9.1939 הביאה לסיפוחה של דנציג לגרמניה ביום שלמחרת. רוב הפולנים והיהודים המקומיים נעצרו, נכלאו או גורשו. המלחמה הביאה לקריסה טוטאלית של תעשיית התיירות המקומית וגם פסטיבל וגנר נפסק ב-1942.

סופוט נשארה בשלטון גרמני עד 1945 וב-23.3.1945 נכבשה על ידי הסובייטים לאחר מספר ימי לחימה. במלחמת העולם השנייה איבדה סופוט 10% מבניה.

בהתאם להחלטות ועידת פוטסדאם סופוט שולבה לאחר המלחמה במדינת פולין ובעיר מוקמו משרד המנהל המקומי של גדנסק עד סוף 1946. בחלק מבתי העיר (שבהם התיישבו תושבים גרמנים במהלך המלחמה) יושבו פולנים מהאזורים שסופחו למדינה.

הרפובליקה העממית של פולין (1946–1989)

סופוט התאוששה במהירות לאחר המלחמה. נפתח קו חשמלית לגדנסק וכן נפתחו בה בית ספר למוזיקה, בית ספר למסחר ימי, ספרייה וגלריה לאמנות. בשנת 1952 הוחלף קו הרכבת המקומי וחיבר את סופוט לגדנסק ולגדיניה. אמנם ב-1954 הועבר בית הספר לאמנויות של סופוט לגדנסק, אך העיר נשארה מרכז תרבותי חשוב, למשל ב-1956 התקיים בה לראשונה פסטיבל הגאז' הפולני וב-1961 נחנך בה פסטיבל השירים הבינלאומי.

כמו כן, ב-1963 הפך הרחוב הראשי של העיר (Bohaterów Monte Cassino) למדרחוב והוקמו בה מרחצאות, בתי חולים ובתי מלון ב-1972 וב-1975. ב-1977 כללה אוכלוסיית סופוט כ-54,000 תושבים, המספר הגבוה ביותר בהיסטוריה המקומית. ב-1979 הוכרז מרכז העיר סופוט כאתר מורשת לאומי על ידי ממשלת פולין.

הרפובליקה הפולנית השלישית (1989 ואילך)

ב-1995 הורחבו המרחצאות הדרומיים של העיר וכן מתחם הספא וב-1997 נפתח מתחם בריאות חדש, Saint Adalbert.

ב-2001 חגגה סופוט את יום השנה ה-100 שלה והיא חזרה להיות עיירת ספא ותיירות נחשבת.

כיום העיר נמצאת בתקופה של פיתוח אינטנסיבי, למשל בנייה של מלונות חדשים בדרגה של 5 כוכבים ואתרי נופש חדשים על החוף ובעיר עצמה. הרחוב הראשי של העיר הוארך והמכוניות עוברות מתחתיו כך שעכשיו הוא מדרחוב לכל אורכו. מחירי הנד"לן הגבוהים ביותר בפולין היום הם בסופוט ובוורשה.

תחבורה

העיר מכוסה מבחינה תחבורתית על ידי קווי האוטובוס העירוניים של גדנסק וגדיניה, עובר בה קו הרכבת הפרוורית SKM (שיש לו 3 תחנות בעיר: Sopot Wyścigi, Sopot, ו-Sopot Kamienny Potok) וכן קו של PKP, חברת הרכבות הלאומית של פולין. העיר היא אחת מ-4 ערים בפולין (האחרות הן לובלין, טיכי וגדיניה) שיש בהן קווי טרוליבוס.

לאחרונה החלה חברת ריינאייר האירית להפעיל קו טיסות ישיר בין תל אביב לעיירת הנופש סופוט.^{[דרושה הבהרה]}

ספורט

בסופוט נערכה אליפות העולם באתלטיקה באולם בשנת 2014 וכן טורנירים בטניס לנשים ולגברים (בסבבי ה-ATP וה-WTA).

קבוצות ספורט מקצועניות ופופולריות רבות פועלות בעיר סופוט. הפופולריות ביותר הן הקבוצות הבאות:

קבוצת הכדורסל עטורת הפרסים Prokom Trefl Sopot שהיא אלופת פולין. הקבוצה עברה לגדיניה ונקראת כיום אסקו גדיניה.
Ogniwo Sopot, קבוצת הרוגבי המקומית שנחשבת לאחת הטובות בפולין. הקבוצה הייתה בלתי מנוצחת בשנים 1989–1993.
Klub Piłkarski Sopot שנקראת גם KP Sopot - קבוצת הכדורגל המקומית שזכתה בגביע הפולני האזורי בעונת 2007/8.