סוס נמדיקוס (שם מדעי: Equus namadicus) הוא מין נכחד של סוס, אשר התקיים בתת-היבשת ההודית במשך הפליסטוקן המאוחר, לפני כ-29 עד 14 אלף שנה מזמננו[1]. המאובנים שלו התגלו באתרי סחופת קרקע על שפת הנהר נרמדה (Narmada River) שבמאדהיה פרדש, הודו ותוארו למדע ב-1849 בידי החוקרים Falconer and Cautley. הממצאים שלו מצויים בהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון.
סוס זה דומה למין הקרוב, Equus sivalensis מאותו אזור, אך בעל מאפיינים דנטליים ייחודיים, המוודאים שהוא מין נפרד. במראהו דמה כנראה למין סוס סטנוניס, ממזרח אירואסיה וצפון אפריקה[2], אך היה קטן ממנו. היו לו מבנה שיניים טוחנות גבוהות יחסית ולסת חזקה ובמראהו הזכיר מעט פרא יותר מסוס הבית.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Jukar, A. M.; Lyons, S. K.; Wagner, P. J.; Uhen, M. D. (2021-01-15). "Late Quaternary extinctions in the Indian Subcontinent". Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology. 562: 110137. doi:10.1016/j.palaeo.2020.110137. ISSN 0031-0182
- ^ Azzaroli, A. (1990), Lindsay, Everett H.; Fahlbusch, Volker; Mein, Pierre (eds.), "The Genus Equus in Europe", European Neogene Mammal Chronology, Boston, MA: Springer US, pp. 339–356, doi:10.1007/978-1-4899-2513-8_20, ISBN 978-1-4899-2515-2, retrieved 2022-06
