סוסון הים הדורבני מגיע לאורך של עד 30 סנטימטר. הגוף צר, גמיש, ומכוסה קוצים ובליטות קטנות (מה שמקנה לו את שמו בעברית, במנוגד למין השני של סוסון הים שחי במפרץ אילת, סוסון הים החלק). ראשו גדול יחסית ביחס לגופו, והחרטום ארוך ועבה. הגוף בדרך כלל צהוב-חום עם פסים ונקודות לבנות מפוזרים לאורך הגוף. לסוסון יש זנב ארוך וגמיש שמאפשר לו להיאחז בסלעים, אלמוגים, וצמחי קרקעית, מה שמאפשר לו להישאר במקום מוסווה, גם מוגן מטורפים וגם בעמדה טובה לסינון פלנקטון מן המים. סוסוני הים הם שחיינים איטיים מאוד, ועיקר הגנתם היא בהסוואה המצוינת שלהם בסביבת מחייתם, שדות עשב ים טבעיים.
סוסון הים הדורבני הוא טורף שניזון מחסרי חוליות קטנים, סרטנאים ושאר זואופלנקטון. הוא שולה את הסרטנים הקטנטנים מהמים עם חרטומו הארוך שנועד לסינון המים. סוסון הים נושא את ביציו בתוך גופו עד לבקיעתם כמו כל סוסוני הים, וכמו כל סוסוני הים, הזכר הוא זה שמחזיק את הביצים בכיס מיוחד על ביטנו עד לבקיעת הצאצאים.[3]
סוסון הים חי במפרץ אילת, והוא חלק מתוכנית שימור של החברה להגנת הטבע והמצפה התת-ימי, שמגדלים את אוכלוסיית סוסון הים הדורבני ועוזרים לה להשתקם במצפה, בכך שהם מחזיקים כמה פרטים מתרבים במצפה התת-ימי, מגדלים אותם לבגרות בסביבה מוגנת, ומשחררים אותם למפרץ כשהם בוגרים ויכולים להגן על עצמם. [4]
הסוסונים חיים במרבדי עשב ים טבעיים, ונפגעו רבות מאיבוד מרבדי עשב אלה באזורים רבים בעולם, כולל במפרץ אילת. בשנים האחרונות ישנו שיקום טבעי של שדות אלה, וגם עלייה באוכלוסיית הסוסונים.[4]
