סום טאם (בתאית: ส้มตำ) הוא סלט המכיל פפאיה שמקורו בלאוס ובאזור איסאן שבצפון מזרח תאילנד.
הוא נחשב לחלק בלתי נפרד מהמטבח התאילנדי כולו. מדובר בסלט של פפאיה ירוקה טרייה שאינה מבושלת, הנחתכת לרצועות דקות ונכתשת קלות בעלי ומכתש יחד עם מרכיבים נוספים כמו עגבניות שרי, שעועית ירוקה, בוטנים, שום, פלפל חריף, מיץ ליים, רוטב דגים וסוכר דקלים.[1]
הטכניקה המסורתית של כתישת המרכיבים במכתש נועדה לשלב היטב את הטעמים תוך שמירה על מרקם פריך. קיימות גרסאות רבות של המנה, בהן גרסה עם תירס, גרסה עם מנגו ירוק, ואף גרסה עם סרטנים מותססים. בדרך כלל הסלט מוגש עם אורז דביק ולעיתים לצד בשר צלוי, כחלק מארוחה מלאה ומאוזנת.[2]
המנה, שנחשבת לסמל של המטבח האזורי, נפוצה לא רק בתאילנד אלא גם בלאוס ובמדינות נוספות בדרום־מזרח אסיה. המנה הפכה לפופולרית גם במערב, כחלק מהעניין ההולך וגובר במטבחים אסייתיים אותנטיים, בזכות השילוב הייחודי של טעמים חמוצים, חריפים, מתוקים ומלוחים.[3]
משמעות המילה "סום" (ส้ม) בלאית ובשפת אזור איסאן היא "חמוץ" ומשמעות המילה "טאם" (ตำ) בשפות אלה – "כתוש" – בשל צורת ההכנה של מאכל זה. המאכל נקרא גם "פפאיה פוק פוק" – בשל הצליל של כתישת הפאפאיה בעלי ומכתש, וכן "טאם מק האנג" – "ตำหมากหุ่ง" שמשמעו "פפאיה כתושה".
סלט זה מכיל פפאיה לא בשלה המגורדת ונכתשת עד שהיא רכה דיה לאכילה, לה מוסיפים פלפל צ'ילי, שום, לימית, ורוטב דגים. לעיתים מוסיפים לסלט זה עגבניות ושעועית ירוקה.
גרסאות אחרות של סלט זה מכילות גזר במקום הפפאיה ויש המוסיפים גם סוכר דקלים. הסלט מוגש בטמפרטורת חדר, בתוספת אורז מבושל. יש גרסאות הכוללות חסילונים וכן יש גרסאות המחליפות את הפפאיה בפרי מנגו שאינו בשל (גרסה זו נקראת "טאם מא מואנג" – ตำมะม่วง), מלפפון ("טאם מק טנג") או שעועית ירוקה ("טאם מק טואה").