סבונניים (שם מדעי: Sapindaceae) היא משפחה של עצים, שיחים או מטפסים מעוצים, ולעיתים רחוקות גם צמחים עשבוניים, המשתייכת לסדרת הסבוננאים (Sapindales). המשפחה קוסמופוליטית וכוללת 143 סוגים וכ-1,900 מינים[1][2]. המשפחה נחשבה לבעלת תפוצה כלל-טרופית עד לצירופן של שתי משפחות מאזורי האקלים הממוזג: אדריים (Aceraceae) וערמוניים (Hippocastanaceae), שהפכו לסוגים בתוך משפחת הסבונניים, לסוג אדר (Acer) ו-Aesculus בהתאמה. לאחרון אין נציגים בישראל, והראשון מיוצג על ידי שני מיני בר נדירים, העצים: אדר סורי הגדל בגליל ואדר קטן-עלים הגדל בחרמון[3]. משפחת הסבונניים מיוצגת על שני מינים מאוזרחים ופליטי תרבות בלבד, האחד נפוץ מאוד בעולם ובישראל ובעל פוטנציאל פלישה ובעולם דודונאה דביקה וליבן משולש[4].
בישראל מיוצגים הסבונניים על ידי 2 מינים מקומיים, אדר סורי, האנדמי לישראל ולסוריה ואדר קטן-עלים, הגדלים בגליל ובחרמון. כמו כן שני מינים הם פליטי תרבות, דודונאה דביקה שהיא בעלת פוטנציאל פלישה אגרסיבית וליבן משולש, הנדיר למדי.
המשפחה כוללת מינים בעלי ערך כלכלי רב, המשמשים לצורכי נוי, לתעשיית העץ בזכות עצה איכותית, להפקת שמנים מזרעים, ולייצור גליקוזידים לתעשיית התרופות. בין עצי הפרי נמנים הליצ'י, שפירותיו אכילים וגם הזרעים טעימים לאחר קלייה. פירותיהם של מיני הסבונן, המוכרים בשוק כ"ענבי סבון", משמשים לכביסה.
המשפחה מאופיינת בהיעדר מוהל בעצים ובשיחים. מוהל מתוך תעלות הפרשה אינו קיים, אך לעיתים קיים מוהל שמקורו בעצה (לדוגמה, במיני אדר), שקוף ואינו משחיר. עלי לוואי לרוב נעדרים. העלים על פי רוב מסורגים מורכבים, ולעיתים קצה הציר של העלה המורכב מסתיים במעין יתד בולט. הפרחים לרוב שעירים. הפירות לרוב מחולקים לשלוש אונות או מכונפים.
מורפולוגיה כללית
משפחת הסבונניים כוללת עצים, שיחים או מטפסים מעוצים, לעיתים קרובות באמצעות קנוקנות המתפתחות מהתפרחות. לעיתים רחוקות, המשפחה כוללת גם צמחים עשבוניים (לדגומא, ליבן משולש). במינים המטפסים, לרוב נמצא שרף חלבי שנעדר בעצים ובשיחים. עיתים קיים מוהל שמקורו בעצה (לדוגמה, במיני אדר), שקוף ואינו משחיר. שרף זה מופיע כלטקס חלבי שאינו ארומטי, כאשר בחומר הטרי לרוב אין ריח חזק בעת כתישה.
עלי לוואי לרוב נעדרים, או לעיתים רחוקות ישנם מינים עם עלי לוואי מדומים או זעירים. בסיסי הפטוטרות לרוב נפוחים.
העלים בדרך כלל נגדיים לעיתים רחוקות מסורגים, מורכבים בצורות שונות: מנוצים-זוגיים (עלה מנוצה-זוגי הוא עלה מורכב שבו העלעלים מסודרים בזוגות לאורך הציר המרכזי, ומסתיים בשני עלעלים, ללא עלעל סופי בקצה העלה) או מנוצים פעמיים. לעיתים קצה הציר של העלה המורכב מסתיים במעין יתד בולט.
העלים לעיתים רחוקות כפניים (עלה מעין כף-יד המחולק למספר עלעלים היוצאים מנקודה משותפת, ללא ציר), תלתניים (עלים בעלי שלושה עלעלים) או חד-עליים או פשוטים. עלה מורכב חד-עלעל שבו יש רק עלעל אחד, נראה כמו עלה פשוט אך מבחינה מורפולוגית הוא עלה מורכב שבו כל שאר העלעלים נעדרים.
טרפי העלים או העלעלים משוננים או תמימים, בחלק מהמינים קיימות בלוטות לא סדירות (כגון ב-Dodonaea viscosa שתפוצתה כלל-טרופי).
התפרחות אמיריות או חייקיות מסוג אשכול או מכבד או תפרחת מסוג thyrse שבה הציר הראשי מתפתח כתפרחת בלתי מסוימת (כמו אשכול או מכבד), בעוד שהצירים הצדדיים צומחים כתפרחות מסוימות. במקרים נדירות יותר, תפרחות חיקיות או פרחים יחידים צומחים ישירות מגזע העץ או מענפיו העבים.
הפרחים לרוב חד-מיניים תפקודית, כאשר אבקנים עקרים או צלקות עקרות מופיעים לעיתים קרובות. הצמחים עשויים להיות חד-ביתיים או דו-ביתיים.
הגביע מורכב מ-4 או 5 עלים, ולעיתים רחוקות מ-3 או 8 עלים.
הכותרת מורכבת מ-4 או 5 עלים חופשיים, ולעיתים רחוקות 0 או 6, והעלים לרוב בעלי ציפורן. מצעית הפרח בעלת דיסקוס מפותח או מצומצם לזוג בלוטות.
האבקנים חופשיים, במספר 4 עד 14, אך לרוב במערך יחיד של 8. הם לרוב מחוברים בתוך הדיסקוס, ולעיתים נמצאים על פני הדיסקוס, כאשר הזירים לרוב שעירים.
השחלה עילית, מורכבת מ-2 עד 8 עלי שחלה שמאוחים לחלוטין או רק בבסיסם והיא בעלת מגורה אחת עד שלוש, ולעיתים נדירות שמונה מגורות. בכל מגורה 1 עד 2 ביציות, הביציות הפוכות (anatropous); עמוד שחלה אחד. השחלה עשויה להיות מחולקת לשניים או יותר אונות, או לא מחולקת כלל. עמוד שחלה מנוון (pistillode) קיים בדרך כלל בפרחים נקביים.
הפרי הוא בית גלעין, ענבה, הלקט או כנפית, ולעיתים קרובות מחולק לשתי אונות או שלוש, או מכונף. הפרי עשוי להיות מורכב מעלה שחלה אחד או שניים בשלים, כאשר עלי שחלה מנוונים נראים לעיתים בבסיסו.
הזרעים ללא אנדוספרם, לעיתים קרובות עם עטי. הזרעים לעיתים עם מעטפת זרעים בשרנית עֲטִי (Aril) — מעטה עסיסי או שומני הגדל מעוקץ הביצית ועוטף את הזרע כולו או את חלקו, או עם קליפת פרי בשרנית (sarcotesta), כמו בפירות ליצ'י ורמבוטן.
בציר של אשכול הפירות, לעיתים נותרים 'גבעולים' קטנים ייחודיים כאשר הפרי נושר, כגון בסוג הכלל-טרופי Allophyllus.
מיני התרבות ונוי בישראל
ברשימה זאת מספר מיני תרבות ונוי: אדר (Acer), אונגנדיה הדורה (Ungnadia speciosa), אטלאיה המיגלאוקה (Atalaya hemiglauca), אריטרה מפושקת (Arytera divaricata), אריתרופיסה מכונפת (Erythrophysa alata), דיפלוקלבה רבת-פרחים (Diplokeleba floribunda), כסנתוקרס חוזררי (Xanthoceras sorbifolium), ליצ'י סיני (Litchi chinensis), נפליון לביד (Nephelium tomentosum), נפליון ערב (Nephelium lappaceum), סבונן מעונב (Sapindus saponaria), ערמונית הודית (Aesculus indica), ערמונית הסוסים (Aesculus hippocastanum) וערמונית סמוקה (Aesculus x carnea).
מלבד אלה מינים אחרים זכו לפרק שלם.
דבשן דו-זוגי
דבשן דו-זוגי (Melicoccus bijugatus) הוא עץ פרי נדיר מאוד בישראל, שמגיע לעיתים לגובה של עד 18 מטרים. הצמח מותאם במיוחד לאזורים בעלי אקלים טרופי רטוב, וגדל היטב באזורים לחים עם עונות גשומות ויבשות לסירוגין. תחום התפוצה הטבעי של דבשן דו-זוגי כולל את קולומביה, ונצואלה, וחלקים נוספים בצפון אמריקה הדרומית. לאורך השנים הוא התפשט צפונה למרכז אמריקה (קוסטה ריקה, אל סלבדור), לפלורידה בצפון אמריקה, וכן לאיי גלאפגוס בדרום אמריקה, לאיים הקריביים, ולמקומות נוספים באוקיינוס השקט. רוב האזורים הללו מתאפיינים באקלים טרופי לח או סובטרופי, עם עונות יבשות ורטובות המאפשרות לצמח לשגשג בצורה מיטבית.
שימושים: עץ זה, המוכר בשם ליים ספרדי (Spanish lime), משמש למגוון שימושים:
- מזון לבעלי חיים: הפירות והחלקים האחרים של העץ משמשים כמזון לבעלי חיים.
- דלק: העץ מספק חומר גלם לשימוש כדלק.
- רפואה עממית: נעשה שימוש בחלקי העץ ברפואה העממית למטרות שונות.
- שימושים סביבתיים: העץ תורם לייצוב הקרקע ומספק צל לבעלי חיים בסביבה.
- מזון לבני אדם: הפירות של העץ אכילים ומוערכים בזכות טעמם. באזורים מסוימים משתמשים גם בעץ לייצור רהיטים ושימושים נוספים.
מאפיינים: עצים דו-ביתיים (כל פרט נושא פרחים זכריים בלבד או פרחים נקביים בלבד) או פּוֹלִיגַמִיים (קיימים פרטים שנושאים פרחים חד-מיניים (זכריים או נקביים) וגם פרחים דו-מיניים (בעלי איברי רבייה זכריים ונקביים). העלים מנוצים ל-2 זוגות של עלעלים. העלים בעלי צינור מכונף או בלתי מכונף. העלעלים יושבים קירחים, אליפטיים או אזמלניים, מחודדים, ואורכם 5 עד 10 ס"מ.
התפרחות הן מכבדים (אשכול מסועף) מוארכים ומרובי פרחים הממוקמים בקצוות הענפים. ואורכם עד 10 ס"מ. הפרחים סימטריים, קטנים, ריחניים וצבעם ירקרק או לבן. הגביע שסוע ל-4 או 5 אונות. הכותרת בעלת 4 או 5 עלי כותרת. הדיסקוס שסוח בעל 4 או 5 אונות; אבקנים 8, הזרים חופשיים. השחלה בעלת 2–3 מגורות, בכל מגורה ביצית אחת או שתים. עמוד השחלה קצר והצלקת בעלת 2 או 3 אונות.
הפרי הוא בית-גלעין כדורי, שקוטרו 2.5 ס"מ או יותר. קליפתו חלקה וירוקה וציפתו הבשרנית צהבהבה ומקיפה זרע. הזרע הוא עטי בשרני גדול[5].
תנאי גידול: דבשן דו-זוגי נדיר מאוד בישראל והוא אינו מתאים לאקלים הים-תיכוני. עץ זה דורש אקלים טרופי או סובטרופי, כמו זה הנמצא בדרום פלורידה, הקריביים, ומרכז אמריקה. באזורים אלה הוא גדל היטב, במיוחד היכן שיש חום ולחות קבועים, עם רמות משקעים גבוהות של כ-900 עד 3000 מ"מ בשנה. הוא משגשג בטמפרטורות שנעות בין 27 ל-35 מעלות צלזיוס.
דבשן דו-זוגי מעדיף חצי-צל או אור מלא, אך הוא רגיש מאוד לקרה ולתנאי שרב חמים במיוחד, ולכן יש לו התאמה מיטבית לגידול באזורים ללא כפור. תנאים גשומים ולחים (טרופיים וסובטרופיים) מתאימים יותר להתפתחותו. כמו כן, הוא רגיש לקרקעות גירניות ולמליחות. הדבשן רגיש לקרקעות גירניות ולמליחות, אך הוא גדל היטב בקרקעות מנוקזות היטב עם טווח pH של 5.5 עד 7.8, המתאים לקרקעות בעלות חומציות מתונה עד מעט אלקלית.
הריבוי מתבצע בשתי דרכים עיקריות:
- זרעים בסתיו - תהליך זה דורש זמן רב, והעץ יתחיל להניב פירות רק לאחר כ-8 עד 10 שנים.
- ייחורים באביב ובקיץ - ייחורים הם שיטה מועדפת בשל קצב הגידול המהיר יותר, כאשר העץ מתחיל להניב פירות בתוך 3 עד 5 שנים.
דימוקרפוס לונגן
דימוקרפוס לונגן (Dimocarpus longan), הידוע גם כ"עץ לונגן", הוא עץ פרי גבוה שמגיע לגובה של 9 עד 12 מטרים, ומוצאו באזורים הטרופיים העונתיים היבשים, מהתת-היבשת ההודית ועד דרום סין וחצי-האי הצפון-מערבי של מלזיה. עץ זה שייך למשפחת הסבונניים (Sapindaceae) והוא קרוב משפחה של עץ הליצ'י, אך נבדל ממנו בכמה תכונות מורפולוגיות, כמו בעלי גביע מרועפים, בנוכחות עלי כותרת, ובפרי בעל גבשושיות שטוחות.
העלים של דימוקרפוס לונגן מורכבים-מנוצים, עם 2 עד 5 זוגות של עלעלים דמויי אליפסה או אזמל, שהקודקוד שלהם קהה, ואורכם נע בין 7.5 ל-30 ס"מ. העלעלים חלקים ומבריקים, עם עורקים בולטים במקצת. הפרחים קטנים, בצבע צהבהב-לבן, ומסודרים במכבדים (אשכולות מסועפים) חיקיים או אמיריים.
הפרי ענבה עסיסית, בקוטר של עד 2.5 ס"מ, צבעו לרוב צהבהב-חום, והקליפה החיצונית שלו דקה. הציפה הלבנה והעסיסית עוטפת זרע יחיד ומבריק, שצבעו חום כהה. הפירות של הלונגן נאכלים טריים, מיובשים או מבושלים, והם פופולריים בתרבויות אסייתיות רבות. מבנה הפרי דומה במאפיינים לליצ'י, וקליפתו של הלונגן ניתנת להסרה בקלות יחסית.
דימוקרפוס לונגן הוא עץ שגדל באור מלא, עמיד בקרה, אך רגיש לשרב, גיר ומליחות. הוא מתאים לגידול באזורים הרריים, בעמקים ובשפלה, וגדל על קרקעות קלות, בינוניות ומנוקזות. הריבוי מתבצע באמצעות זרעים בסתיו. בישראל, מין זה מכונה גם "איפוריה לונגן".
דודונאה דביקה
דודונאה דביקה (Dodonaea viscosa) היא שיח או בן שיח שמוצאו מהאזורים הטרופיים והסובטרופיים. היא גדלה בעיקר בבתי גידול טרופיים עונתיים יבשים. לצמח זה יש מגוון שימושים: הוא משמש כמזון לבעלי חיים, כרעל, כצמח מרפא, וכן כמזון לחרקים. בנוסף, לצמח יש שימושים סביבתיים וחברתיים והוא מנוצל להפקת דלק ולעיתים אף כמקור למזון. דודונאה טריזנית (Dodonaea viscosa subsp. cuneata) המוכרת היא תת-מין של דודנאה דביקה ומוצא במזרח ודרום-מזרח אוסטרליה. דודונאה הצרה (Dodonaea viscosa subsp. angustissima) המוכרת היא תת-מין של דודונאה דביקה שמוצאה בעיקר באזורי מדבר או בתי גידול של בתות יבשות. דודונאה דביקה מאופיינת בעלים תמימים וחסרי אונות, בעוד שלדודונאה קטנת-אונות יש עלים צרים עם אונות בולטות, קטנות ועגולות, ודודונאה מחולקת מאופיינת בעלים שסועים לאונות רבות וצרות המזכירות נוצה.
דודונאה מחולקת
דודונאה מחולקת (Dodonaea multijuga) היא שיח שיח זקוף המגיע לגובה של עד 1.5 מטר שמוצאו באזורי אקלים סובטרופי מדרום-מזרח קווינסלנד ועד ניו סאות' ויילס. העלים של צמח זה מחולקים לאונות מרובות, עם שערות קצרות על הגבעולים והעלים, אשר מעניקות להם מרקם מחוספס. העלים מחולקים ל-17 עד 29 אונות צרות, בדרך כלל באורך של 0.4 עד 0.7 ס"מ. הפרחים הם חסרי עלי כותרת ומופיעים בקבוצות, והפרי הוא הלקט מכונף בעל 3 כנפיים.
דודונאה קטנת-אונות
דודונאה קטנת-אונות (Dodonaea lobulata) היא שיח דו-ביתי קטן עד בינוני, שמוצאו מאזורי אקלים סובטרופי בדרום ובדרום-מזרח אוסטרליה. לשיח גבעולים מרובים, דקים ומתפשקים. הגבעולים הקטנים הם מזוותים עד מצולעים במקצת ודביקים. העלים מסורגים, פשוטים, צרים, בעלי אונות בולטות, קטנות ומעוגלות. אורכם 5.5 ס"מ ורוחבם 1.5 ס"מ. העלים שטוחים עד קעורים בצידם העליון, מבריקים ולעיתים קרובות דביקים. הפרחים ערוכים באגדים חיקיים, בזוגות או בשלשות. הפרי הוא הלקט בעל 3 או 4 כנפיים, המשתלשל כלפי מטה, אורכו 1.4 ס"מ עד 2.1 ס"מ ורוחבו 1.5 ס"מ וצבעו ורוד עד אדום-חום.
הרפוליה נטויה
הרפוליה נטויה (Harpullia pendula) - היא עץ רחב-עלים, ירוק-עד, דו-ביתיים או פוליגמיים שתחום תפוצתו בעיקר בבתי גידול טרופיים לחים בצפון-מזרח ומזרח אוסטרליה. מין זה הידוע בשם העממי Tulipwood התאזרח בפלורידה שם הוא מגודל בעיקר כעץ נוי בשל הצל האטרקטיבי שלו והאיכויות הדקורטיביות, ומשגשג באקלים טרופי וסובטרופי. הוא נחשב לעץ עמיד יחסית לתנאים יבשים, מה שהופך אותו לפופולרי בגנים ובאזורים עירוניים והוא אינו מדווח כמין פולש בפלורידה. הרפוליה נטויה אוקלם בשנות 1950.
העלים מסורגים ומנוצים-זוגיים, העלעלים תמימים, באורך של כ-10 ס"מ, מוארכים או דמוי ביצה, ההולכים ומתחדדים, ואורכם כ-10 ס"מ. הפרחים נכונים וערוכים באשכולות או במכבדים חיקיים בקרבת קצות הענפים. הגביע עם 5 עלי הגביע מרועפים, הכותרת עם 4 או 5 עלי הכותרת על פי רוב בעלי ציפורן. הדיסקוס על גבי מצעית הפרח הוא קטן, האבקנים שמספרם 5 עד 8 בולטים מתוך הפרח. השחלה עשויה 2 מגורות, בכל אחת 2 ביציות. הפרי הוא הלקט נפוח שנפתח בשני קשוות, כאשר רוחבו עולה על אורכו, קליפתו אדמדמה וגלדנית (דפנותיה עבות וקשות כעין העור). הזרעים גדולים וצבעיהם חום כהה.
הרפוליה נטויה היא עץ אור מלא, רגיש לקרה, לשרב, לגיר ולמליחות. הוא גדל היטב בקרקעות שונים בשפלה. הריבוי נעשה באמצעות זרעים באביב.
הרפוליה עצית
הרפוליה עצית (Harpullia arborea) היא עץ רחב-עלים, ירוק-עד, דו-ביתי שתחום תפוצתו בעיקר בבתי גידול טרופיים לחים, מאסיה הטרופית (הודו) ועד דרום-מערב האוקיינוס השקט, כולל קווינסלנד שבצפון-מזרח אוסטרליה וטונגה, מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט. במזרח אוסטרליה, היא משמשת כעץ רחוב בערים רבות. הרפוליה עצית הובאה לישראל בשנת 1997.
הגזע חלק וצבעו אפור, הצמרת מעוגלת וצפופה, והעלווה מבריקה. העלים מנוצים, באורך של כ-30 ס"מ, כאשר בכל עלה ישנם 6 עד 12 עלעלים תמימים ומוארכים, המתחדדים בקצותיהם, באורך של כ-13 ס"מ וברוחב של כ-3 ס"מ. הפרחים קטנים ולא בולטים, סימטריים, צבעם צהבהב-ירוק, והם ערוכים באשכולות בקרבת קצות הענפים ומשתלשלים כלפי מטה. הפרי הוא הלקט נפוח שנפתח לשני קשוות, כאשר רוחבו עולה על אורכו, קליפתו אדמדמה וגלדנית (הדפנות עבות וקשות כעין עור). הזרעים גדולים ומבריקים בצבע שחור.
הרפוליה עצית היא עץ לאור מלא, מהיר צמיחה וחסכוני במים, כאשר השקיה נוספת בשנותיו הראשונות מאיצה את צמיחתו. העץ עמיד בקרה, וגדל היטב ברוב סוגי הקרקעות, בתנאי שהן מנוקזות, עם עדיפות לאזורים לחים, בשפלה, במישור החוף ובהעמקים. הריבוי נעשה באמצעות זרעים באביב.
כרבל לביד
כרבל לביד (Alectryon tomentosus) הוא עץ נוי שמוצאו ממזרח אוסטרליה. חלקיו הצעירים שעירים. העלים מסורגים, מנוצים. העלעלים דמוי ביצה מוארכים, מחודדים, משוננים כעין המשור. צידם העליון חלק ומבריק, צידם התחתון שעיר קטיפתי, אורכם מגיע ל-10 ס"מ או יותר ורוחבם 2 עד 4 ס"מ. ציר העלה והעורקים של העלעלים שעירים וצבעם כצבע החלודה. הפרחים חסרי עלי כותרת, על מצעית הפרח דיסקוס קטן ובעל אונות. הפרי הוא הלקט נפתח מעוצה מכוסה לבד. הזרעים חומים מבריקים, בעלי עטי אדום. כרבל לביד הוא צמח אור מלא, עמיד בקרה, בשרב, ובגיר, רגיש למליחות. גדל היטב בהר בעמק בשפלה ובבקעה ועל קרקעות שונים. הריבוי באמצעות זרעים בסתיו[5][6].
ליבן משולש
ליבן משולש (Cardiospermum halicacabum) הוא מטפס עשבוני רב-שנתי שמוצאו מאזורים טרופיים וסובטרופיים של כדור הארץ הדרומי. גבעוליו קירחים ומחורצים לאורכם ומגיעים לכדי 1.5 מטרים ואף יותר. העלים מסורגים, גזורים-מנוצים פעמיים, לשלושה עלעלים. כל עלעל מחולק שוב לשלושה עלעלים משוננים: עלעל אחד בקצה הציר, ושני עלעלים נוספים נגדיים, משני צדי הציר וקטנים ממנו. העלעלים הצדדיים ללא פטוטריות או נישאים על פטוטריות קצרצרות. העלעלים דמוי - ביצה או מוארכים, מחודדים או מתחדדים לחוד ארוך. התפרחות חיקיות, מסוג אשכול, או סוכך מדומה ובו 3 עד 7 פרחים לבנים. התפרחות נישאות על עוקצים ארוכים, ישרים שארוכים לרוב מהעלים. הפרחים לבנים, מעט בלתי סימטריים, עם 4 עלי גביע, 4 עלי כותרת, 8 אבקנים, ועמוד שחלה אחד שסוע ל-3 אונות. הפרי הוא הלקט קרומי נפוח מאוד ומעורק ורוחבו כ-2.5 ס"מ. ההלקט מאדים עד משחיר עם הבשלת, בעל 3 מקצועות ו-3 מגורות ברורות לעין, בכל מגורה זרע אחד. הזרעים שחורים וגודלם כגרגר אפונה. הזרע הבשל שחור ועל פניו, במקום חיבור הזרע אל המחיצה הפנימית, צורת לב לבנבנה שהקנתה לו את השם העברי לִבָּן ואת שמו המדעי. כתם לבן זה נקרא הילום (hilum), והוא מהווה את הנקודה שבה עוקץ הזרע היה מחובר לשליה בתוך השחלה.
ליבן שעיר
ליבן שעיר (Cardiospermum grandiflorum) הוא מטפס עשבוני חד-שנתי או רב-שנתי שמוצאו מאזורים טרופיים וסובטרופיים של אמריקה, וכן מאזורים טרופיים ודרומיים של אפריקה. גבעוליו מכוסים שערות צפופות, וצדם התחתון של העלעלים לרוב שעיר. הפרי הוא הלקט נפוח מאוד, שעיר ובעל חוד, אורכו נע בין 3.5 ל-5 ס"מ והוא רחב פחות מאורכו בצורה משמעותית. ראה ליבן משולש.
ליצ'י סיני
ליצ'י סיני (Litchi chinensis) הוא עץ פרי טרופי ירוק-עד, מין יחיד בסוגו ממשפחת הסבונניים וכולל 3 תת-מינים. תחום התפוצה הטבעי שלו משתרע מדרום-מערב גואנגדונג שבסין ועד חצי האי מלזיה, וכן באי בורניאו ובפיליפינים. הליצ'י גדל בעיקר בבתי גידול לחים של האזור הטרופי.
שימושים: הליצ'י הוא עץ בעל חשיבות כלכלית רבה בשל פירותיו המתוקים והעסיסיים, הנאכלים טריים או מעובדים למוצרים כמו מיצים, ריבות וקינוחים. הגידול המסחרי שלו נפוץ במדינות טרופיות וסובטרופיות, כולל סין, הודו, תאילנד ודרום אפריקה. הליצ'י נחשב גם לעץ נוי בזכות עליו המבריקים ונופו המעוגל.
מאפיינים: העץ פוליגמי ובעל נוף מעוגל. העץ יכול להגיע לגובה של 15 עד 20 מטרים בתנאים אופטימליים, וחייו עשויים להימשך מאות שנים. העלים מנוצים-זוגיים, עם 2 עד 4 זוגות של עלעלים, שאורכם 7 עד 15 ס"מ. העלעלים גלדניים, אליפטיים-מוארכים או דמויי אזמל, בעלי קצה מחודד. הם קירחים ומבריקים בצידם העליון, וכחלחלים במעט בצידם התחתון.
התפרחות הן מכבדים הממוקמים בקצות הענפים, ואורכן עשוי להגיע עד 30 ס"מ. הפרחים קטנים, סימטריים, בצבע לבן-ירקרק או צהבהב, ובעלי עטיף פשוט. הגביע מורכב מעלים קטנים, ועלי כותרת חסרים. הדיסקוס שעל מצעית הפרח הוא בשרני. מספר האבקנים בדרך כלל 8, וזיריהם שעירים. השחלה שעירה ונישאת על עוקץ קצר, והיא מורכבת מ-2 או 3 מגורות, שבכל אחת מהן ביצית אחת. הצלקת בעלת שתי אונות. הפרי הוא בית גלעין אדום, המכוסה גבשושיות, וקוטרו 2 עד 3.5 ס"מ.
תנאי גידול: ליצ'י סיני מעדיף תנאי חצי-צל או אור מלא, אך רגיש לקרה, לשרב, לקרקעות גירניות ולמליחות. הוא גדל היטב בשפלה על מגוון של סוגי קרקע. הריבוי מתבצע באמצעות זרעים בסתיו ובאמצעות ייחורים באביב ובקיץ.
סבונן מעונב
סבונן מעונב (Sapindus saponaria) הוא עץ נוי ירוק-עד שפריו אינו נאכל. תחום התפוצה הטבעי שלו כולל אזורים טרופיים לחים באוקיינוס השקט ובאמריקה הטרופית והסובטרופית (דרום אמריקה הצפונית, מרכז אמריקה ודרום אמריקה).
העץ הוא פוליגמי, כלומר הוא נושא פרחים חד-מיניים (זכריים או נקביים) ופרחים דו-מיניים על אותו פרט. גזעו מחוספס ואפרפר, והוא יכול להגיע לגובה בינוני של 15 עד 20 מטרים.
העלים מסורגים, באורך העלים נע בין 15 ל-18 ס"מ, חסרי לוואים, בעלי פטוטרת באורך של 3 עד 5 ס"מ, שיכולה להיות מכונפת או בלתי מכונפת, תלוי בפרט ובתנאי הגידול. הציר הראשי (rachis) של העלה לעיתים מכונף, בעיקר בעלים צעירים. עם זאת, גם במקרים רבים, הציר של העלים באזורים מסוימים, כגון בדרום פלורידה, נראה מכונף בצורה בולט.
העלים מורכבים-מנוצים עם 7 עד 9 עלעלים כמעט נגדיים ובעלי פטוטרית קצרה באורך 5 מ"מ, אליפטיים או דמוי אזמל, חלקים או מסולסלים מעט. צידם העליון מבריק, וצידם התחתון חיוור יותר ושעיר במקצת. העורק הראשי שטוח עד בולט קלות בחלקו העליון, ובולט בחלקו התחתון. העורקים הצדדיים, 10 עד 15 זוגות, מעט קמורים מעט או כמעט ישרים, כאשר העליונים שבהם מחוברים זה לזה. העורקים המשניים מצטלבים, מפותחים מאוד ובולטים על שני צדי העלה.
התפרחות מופיעות כאשכולות בקצות הענפים, ואורכן הוא 17 עד 25 ס"מ.
הפרחים קטנים מאוד, סימטריים, בצבע לבן או קרם. הגביע מורכב מ-4 או 5 עלים ריסניים, עגול עד ביצני רחב, קעור, ובעל שוליים רחבים דמויי עלי כותרת. הכותרת מורכבת מ-4 או 5 עלים לבנים דמויי ביצה, בעלי ציפורן קצרה ושיער צפוף בבסיסם.
הדיסקוס על מצעית הפרח הוא טבעתי וחלק. מספר האבקנים נע בין 8 ל-10, וזיריהם שעירים. השחלה מורכבת מ-2 עד 4 מגורות, בכל אחת ביצית אחת. עמוד השחלה קצר ובעל צלקת עם 2 עד 4 אונות.
הפרי הוא ענבה בשרנית כדורית, בקוטר של 1.6 עד 1.8 ס"מ, בעלת קליפה חלקה ומבריקה וציפה שקופה בצבע כתום-חום. הזרע יחיד, קשה, שחור וחסר עטי.
פנסית דו-נוצתית
פנסית דו-נוצתית (Koelreuteria bipinnata) היא עץ נוי רחב-עלים ונשיר, שגובהו מגיע עד 18 מ'. העץ פוליגמי ותפוצתו משתרעת בעיקר באזורים הממוזגים של דרום-מרכז סין, דרום-מזרח סין ווייטנאם. העלים מסורגים, חסרי לוואים, ומנוצים פעמיים למספר בלתי זוגי של 7 עד 12 עלעלים משוננים. העלעלים דמויי ביצה רחבה או מוארכים, אורכם עד 12.5 ורוחבם 4.5 ס"מ, על פי רוב מלוכסנים מעט, מחודדים ומשוננים עד תמימים, בצידם התחתון מופיעות על פי רוב שערות פזורות על העורקים.
התפרחות הן מכבדים גדולים ורחבים בקצה הענף, הפרחים צהובים ולא סימטריים. הגביע מחולק עמוקות ל-5 אונות בלתי שוות, והכותרת בעלת 4 עלים בעלי ציפורן ובעלי יותרות בבסיס הטרף. האבקנים, שמספרם 8 או פחות, בעלי זירים ארוכים. השחלה מורכבת מ-3 מגורות, ובכל אחת ישנן 2 ביציות. עמוד השחלה שסוע ל-3 אונות. הפרי הוא הלקט דמוי שלפוחית שאורכו 5 עד 5.5 ס"מ, והוא נפתח ל-3 קשוות ורודות. הזרעים עגולים ושחורים.
פנסית דו-נוצתית היא צמח אור מלא, עמיד בקרה ובשרב, רגיש לגיר ולמליחות, מתאים לגידול בהר, בעמק ובשפלה על קרקעות שונות. הריבוי נעשה באמצעות זרעים בסתיו.
פנסית מכבדית
פנסית מכבדית (Koelreuteria paniculata) היא עץ נוי רחב-עלים ונשיר בעל נוף מעוגל ופוליגמי שתפוצתו משתרעת בעיקר באזורים ממוזגים, מצפון-מרכז סין ועד קוריאה דרך מונגוליה הפנימית ומנצ'וריה. העלים מסורגים, חסרי לוואים, מנוצים פעם אחת למספר בלתי זוגי של 7 עד 15 עלעלים משוננים. אורכם של העלים מגיע עד 35 ס"מ, העלעלים דמויי ביצה או מוארכים, משוננים מאוד ולעיתים קרובות גזורים בבסיסם לאונות. צידם העליון ירוק כהה וקירח, בעוד שצידם התחתון שעיר, על פי רוב לאורך העורקים. התפרחות הן מכבדים גדולים ורחבים בקצות הענפים ואורכם מגיע ל-45 ס"מ. הפרחים צהובים, מעט לא סימטריים ואורכם כ-12 מ"מ. הגביע מחולק עמוקות ל-5 אונות בלתי שוות, והכותרת בעלת 4 עלים בעלי ציפורן ובעלי יותרות בבסיס הטרף. האבקנים, שמספרם 8 או פחות, בעלי זרים ארוכים. השחלה מורכבת מ-3 מגורות, ובכל אחת ישנן 2 ביציות. עמוד השחלה שסוע ל-3 אונות. הפרי הוא הלקט דמוי שלפוחית שדפנותיו דקות כנייר ואורכו 3.5 עד 5 ס"מ. הזרעים עגולים ושחורים.
פנסית מכבדית היא צמח אור מלא, עמיד בקרה ובשרב, אך רגיש לגיר ולמליחות, מתאים לגידול בהר בעמק ובשפלה על קרקעות שונים. הריבוי נעשה באמצעות זרעים בסתיו.
קופן אנקרדי
קופן אנקרדי (Cupaniopsis anacardioides) הוא עץ או שיח ירוק-עד רחב-עלים, שתפוצתו משתרעת מגינאה החדשה לצפון אוסטרליה ומזרחה. הוא גדל בעיקר באזורים טרופיים יבשים עונתיים. עץ זה מתאפיין בצמרת נוף מעוגלת ורחבה ועלווה רעננה וצפופה, גובהו מגיע ל-6 עד 10 מ' ולרוחב של 5 עד 8 מ'. אורך חייו ארוך וקצב צמיחתו בינוני והוא מזריע עצמו בקלות, גם בישראל. צמח זה אוזרח בפלורידה, הוואי ופקיסטן. בקליפורניה ובפלורידה הוא הוכרז כמין פולש. הוא דומה מאוד בעלוותו לחרוב.
מאפיינים: השורשים שטחיים, והגזע בעל קליפה חלקה בצבע חום בהיר (בניגוד לקליפה האפורה-חומה של החרוב), העלים מסורגים, מנוצים פעם אחת עם 2 עד 5 זוגות עלעלים גלדניים ונוקשים במגע. העלעלים תמימים, ירוקים ומבריקים. הפרחים קטנים, ערוכים באשכולות, צבע הפרח ירוק-לבן והם אינם בולטים במיוחד. הפרי הוא הלקט כתום. הזרעים שחורים עם אריל בצבע אדום. הפריחה מתרחשת בחורף, והפירות הדקורטיביים מופיעים באביב. נביטת הזרעים קלה מאוד.
עמידות וסבילות: קופן אנקרדי הוא עץ עמיד לשרב, אך סובל בתנאים של יובש מתמשך. הוא עמיד גם בקרה, אך רק במופעים קצרים שלה, בעוד שהוא רגיש לקור מתמשך. בנוסף, העץ עמיד למחלות ומזיקים. הוא מצטיין בעמידות גבוהה למליחות, מה שמאפשר לשתול אותו באזורי חוף ים, אך עדיף לשתול אותו בקו שני. הוא גדל היטב במגוון רחב של סוגי קרקעות, אך עדיף בקרקעות מנוקזות היטב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Sapindaceae, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 22-9-2024
- ^ [WFO: World Flora Online. Published on the Internet Sapindaceae], WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 18-7-2023
- ^ אדריים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ סבונניים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ 1 2 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 241-8
- ^ עמרם אשל, כרבל לביד, באתר צמח השדה
