נשיא הרפובליקה ההלנית של יוון (ביוונית: Πρόεδρος της Ελληνικής Δημοκρατίας, Próedros ti̱s Elli̱nikí̱s Di̱mokratías) או בקיצור נשיא יוון הוא ראש המדינה של יוון. הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט ההלני אחת לחמש שנים. לנשיא יש סמכות מוגבלת ברשות המבצעת ולו תפקידים ייצוגיים וסמליים, בעוד שראש ממשלת יוון הוא בעל הכח הפוליטי החזק ביוון.
תפקידו של הנשיא הוא בעיקר טקסי מאז הרפורמה בחוקת יוון בשנת 1986. המשרה הוקמה באופן רשמי על ידי ועדת החוקה של יוון ב-1975, אבל היו תפקידים דומים לזה של הנשיא כיום בעבר, לדוגמה במשטר הצבאי ביוון בשנים 1967–1974 וברפובליקה השנייה של יוון.
הנשיא הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים של יוון והוא תופס את המקום הראשון בסדרי הקדמה הממלכתיים ביוון. אף על פי שהחוקה היוונית בשנת 1974 העניקה לנשיא סמכויות ניכרות, בפועל הנשיא שימש תפקיד ייצוגי וסמלי באופן כללי לאחר שראש ממשלת יוון הוא המנהל הפעיל של ממשלת יוון. תפקידיו של הנשיא הוגדרו רשמית רק לאחר השינוי בחוקת 1986, אשר הקטין הסמכויות הרשמיות של הנשיא.
ארמון הנשיאות באתונה הוא מעונו הרשמי של נשיא יוון. בעבר היה מוכר כ"ארמון יורש העצר" ומאוחר יותר כ"ארמון המלוכה החדש". הארמון נמצא ברחוב הרודוטו אטיקוּ, שבו נמצא גם מעונו הרשמי של ראש הממשלה, סמוך לבניין הפרלמנט ולגנים הלאומיים. שטח גני הארמון הוא 27 דונם.
ב-1 ביוני 1973, המנהיג בזמנו של המשטר הצבאי ביוון ויורש העצר של קונסטנטינוס השני, מלך יוון המוגלה גאורגיוס פאפאדופולוס, ביטל את המלוכה היוונית והכריז על עצמו כנשיא הרפובליקה. משאל עם מבוים ב-29 ביולי 1973 אישר את שינוי המשטר, והעביר חוקה חדשה שהקימה רפובליקה נשיאותית. ניסיון זה לדמוקרטיזציה מבוקרת הסתיים על-ידי הפלת פאפאדופולוס על-ידי בריגדיר דימיטריוס יואנידיס ב-25 בנובמבר 1973. הרפובליקה ומוסדותיה נשמרו רשמית, אך היו לא יותר מאשר חזית למשטר הצבאי. סגן אלוף פאדון גיזיקיס מונה לנשיא הרפובליקה, אבל כוח היה בידי יואנידיס, אשר שלטו מאחורי הקלעים.
לאחר נפילתה של המשטר הצבאי וחזרה לשלטון אזרחי תחת קונסטנדינוס קרמנליס באוגוסט 1974, המעשים המשפטיים והחוקתיים של המשטר הצבאי נחשבו כפסולים, ונערך משאל עם חדש בנושא ב-8 בדצמבר 1974, מה שאישר את ביטול המלוכה. בינתיים, גיזיקיס, נשאר במשרד כנשיא. לאחר משאל עם, החליף אותו הנשיא הנבחר הראשון, קונסטנדינוס צאצוס.
חוקה חדשה, אשר פורסמה ב-11 ביוני 1975, הכריזה על יוון כ"דמוקרטיהפרלמנטרית נשיאותית" (או "רפובליקה" – δημοκρατία ביוונית ניתן לתרגם בשני הכיוונים). חוקה זאת, אשר תוקנה בשנים 1985, 2001, 2008 ו-2019, עדיין בתוקף היום.
כותב ומשפטן, נשיא לשעבר של מועצת המדינה. בתמיכת הדמוקרטיה חדשה, הוא נבחר ללא התנגדות על-ידי הפרלמנט הנשלט על-ידי מפלגה זאת כתוצאה מהבחירות ב-17 בנובמבר 1974 ובעקבות ביטולה הסופית של המלוכה היוונית במשאל עם ב-8 בדצמבר 1974, עם 206 קולות בקלפי הראשון.
משפטן, ידוע בתפקידו בחקירת רצח למברקיס. הוא נתמך על ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית והמפלגה הקומוניסטית של יוון. נבחר ללא התנגדות על-ידי הפרלמנט של 1981 הנשלט על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית בקלפי השלישי עם 180 קולות.
חבר בהאיחוד הלאומי הרדיקלי ודמוקרטיה חדשה ושר ממשלה, אחרי מנהיג מפלגת ההתחדשות הדמוקרטית המתפרקת ב-1985. נתמך על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ואביב פוליטי, הוא נבחר על-ידי הפרלמנט של 1993 אשר נשלט על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית בקלפי השלישי נגד מועמדם של דמוקרטיה חדשה, אתנסיוס צלדריס. בחירותיו מחדש ב-2000 היו על-ידי הפרלמנט של 1996 אשר נשלט על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית, כמועמד משותף של התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ודמוקרטיה חדשה, אשר התמודד מול לאונידס קירקוס מטעם סינספיסמוס.
חבר בהתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ושר ממשלה, הוא נבחר ללא התנגדות לכהונתו הראשונה על-ידי הפרלמנט של 2004 הנשלט על-ידי דמוקרטיה חדשה כמועמד משותף של מפלגה זאת והתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית בקלפי הראשון עם 279. נבחר שנית ללא התנגדות לכהונה שנייה ב-2010 על-ידי הפרלמנט של 2010 הנשלט על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית כמועמד משותף של מפלגה זאת, דמוקרטיה חדשה וריכוז פופולרי אורתודוקסי בקלפי הראשון עם 266 קולות.
חבר בדמוקרטיה חדשה ושר בממשלה, קואליציית דמוקרטיה חדשה-התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית נכשלה לבחור בסטברוס דימאס בשלוש הקלפיות הראשונות, מה שהוביל לבחירות חדשות אשר בה זכו מפלגת סיריזה. בתמיכתן של דמוקרטיה חדשה, יוונים עצמאים וסיריזה, פבלופולוס נבחר על-ידי הפרלמנט החדש של 2015 הקלפי הרביעי עם 233 קולות, אשר התמודד מול המועמד של הנהר והתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ניקוס אליביזאטוס.
.svg)
.jpg)
_cropped.jpg)
