נרוויק (בנורווגית: Narvik) היא עיר ורשות מקומית במחוז נורדלנד בנורווגיה. נרוויק שוכנת על חוף פיורד נרוויק. הרשות המקומית מהווה חלק מן האזור המסורתי של אופוטן בצפון נורווגיה בתוך החוג הארקטי. נמל נרוויק הוא הגדול בצפון נורווגיה ואחד הנמלים המרכזיים במדינה.
גאוגרפיה
נרוויק יושבת על הקצה של אצבע יבשתית הנכנסת לתוך פיורד נרוויק, קרוב לקצה המזרחי של הפיורד. היא תוארה לעיתים כיושבת על נקודת מפגש של ארבעה פיורדים[1]. למרות מיקומו הצפוני, הגישה לנרוויק אינה נחסמת על ידי קיפאון החורף, הודות לזרם הגולף. תחנת הרכבת בנרוויק היא אחת הצפוניות ביותר בעולם. ביושבה בתוך החוג הארקטי השמש אינה זורחת בחורף ואינה שוקעת בקיץ[2].
נמל נרוויק שימש לייצוא עפרת ברזל ממכרות בקירונה ומלמברייט שבשוודיה, במיוחד במהלך החורף כאשר הגישה לנמל לולאו שבמפרץ הבוטני אינה אפשרית בגלל שמי המפרץ קופאים. עופרת הברזל מובלת ברכבת לנמל נרוויק וממנה מיוצאת למדינות שונות. כן ייצאה נרוויק דגים מלוחים של דייגים נורווגים ועצים משוודיה[1].
היסטוריה
מיקומה הצפוני של נרוויק הביא אותה להיות נקודת יציאה או חזרה של משלחות, כמו זו של אומברטו נובילה, לקוטב הצפוני[3].
מאמצע שנות ה-30, נמל נרוויק הייתה חוליה חשובה בערוץ אספקת ברזל לתעשיית המלחמה של גרמניה הנאצית[4]. בעיירה התגוררו כ-10,000 תושבים ופרנסתה כולה הייתה מבוססת על הנמל[5].
וינסטון צ'רצ'יל דרש בממשלת בריטניה, מיד אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, להניח שדה מוקשים ימי סביב הנמל. אולם הממשלה הבריטית התנגדה כי לא רצתה לפגוע בנייטרליות של נורווגיה[6]. הנושא אף עלה בשאילתה בפרלמנט[7]. במרץ 1940 הטביעו הבריטים את אחת האוניות הגרמניות שהובילה ברזל בעת שעברה מחוץ למים הטריטוריאליים של נורווגיה[8]. על מנת להשאיר את נרוויק מחוץ למלחמה, פרסמה נורווגיה הודעה על פיה ייצוא הברזל דרך נרוויק פחת מאוד במהלך המלחמה וכי הייצוא לבריטניה דרך נרוויק עולה על הייצוא לגרמניה[9].
המלחמה על העיר בשנת 1940
- ערך מורחב – המערכה על נרוויק
לבסוף, ב-8 באפריל 1940 נפתח מבצע וילפרד להנחת מוקשים ימים לחסימת נמל נרוויק[10]. בצירוף מקרים, גרמניה פלשה למחרת היום לנרוויק, עם פתיחת המערכה בנורווגיה[11], תוך שהיא מציגה את הפלישה כתגובה להטלת המוקשים הבריטיים[12]. תוך 25 דקות השתלטו כוחות גרמניים על נרוויק[13]. במהלך המלחמה עלו טענות שמפקד הכוחות של הצבא הנורווגי בנרוויק, קונרד סונדלו, שיתף פעולה עם הנאצים[14] ולמרות הוראות להציב את אוניות המלחמה הנורווגיות להגנה על העיר לקראת הפלישה הגרמנית, נמנע מפקד העיר מלעשות זאת וכך טובעו האוניות על ידי הגרמנים וכמעט כל המלחים שלהם נהרגו[15]. אולם במשפטו של סונדלו לאחר המלחמה, לא נמצאו מספיק ראיות לשיתוף פעולה ישיר שלו עם הגרמנים בעת כיבוש העיר.
צ'רצ'יל החליט להפנות את הכוחות המיועדים לסייע לנורווגיה בראש ובראשונה לנרוויק[12]. לאחר מספר ימים השמיד כוח של הצי הבריטי את שבע האוניות הגרמניות ששהו ליד נרוויק[16]. על פי הערכות הצי הבריטי נהרגו באוניות שטובעו לפחות 2000 מלחים[17]. הניצחון בקרב הימי, העלה בצרפת את קרנו של פול ריינו, שנחשב למי שהוביל את התוכנית לכיבוש נרוויק[18].
בעקבות ההפסד בקרב הימי, מצא את עצמו הצבא הגרמני בעיר מבודד[19]. הצי הבריטי ביקש לבצע תקיפה מיידית של העיר, אולם מפקד הכוח טען שההגנה הגרמנית חזקה מדי והעדיף להקיף את העיר ולתקוף אותה לאחר הפשרת השלגים[20][21].
הגרמנים הביאו תגבורת אווירית לאזור נארוויק ובמשך שבועות התקיימו במקום חילופי אש בין הצדדים[22]. ב-15 במאי 1940 הודיעו בנורווגיה על נסיגה דרומה של הכוחות הגרמניים[23]. הבריטים באמצעות חיל הים המלכותי השתלטו על העיר ב-28 במאי 1940[24]. אולם לאור התקדמות הצבא הגרמני בצרפת והצורך הרב בכוחות לוחמים, הסיגו הבריטים את כוחותיהם מן העיר ב-10 ביוני 1940, תוך שהם הורסים את התשתיות בעיר כדי שלא יוכלו לשמש את הגרמנים[25]. בעת הפינוי הותקפו אוניות בריטיות על ידי הצי הגרמני ואחת מנושאות המטוסים הוטבעה[26].
בקרב על נרוויק השתתפו כוחות בריטים, צרפתיים, פולנים ומתנדבים ספרדיים. אלו סבלו מאבדות כבדות, ורק 400 מתוך 1200 המתנדבים הספרדים שרדו את הקרב[27]. הקרב על נרוויק היה הקרב היבשתי ההתקפי הראשון של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, היו שטענו שההחלטה לנחות בנארוויק הייתה טעות, שכן המקום הרבה פחות חשוב מהאזורים האחרים של נורווגיה, שהנחיתה בהם התעכבה בגלל הנחיתה בנרוויק[28]. צ'רצ'יל טען בזכרונותיו שלמרות התוצאה בנורווגיה, היה בקרב הצלה לבריטניה שכן הגרמנים הפסידו את רוב הצי שלהם ולכן לא יכלו לפלוש לבריטניה[26].
לאחר 1940
הגרמנים שיקמו את מסילת הברזל ואת הנמל וייצוא הברזל משוודיה דרך נרוויק שב לפעול מתחילת 1942[29].
בסוף 1944 פסק ייצוא הברזל לגרמניה דרך נרוויק בגלל השליטה הימית של הבריטים על נתיבי השייט[30].
בסוף שנות ה-60 הוקם בנמל מזח חדש שמאפשר העמסה בו זמנית של שתי אוניות ענק. בשנת 1970 תוארה נרוויק[31]:
- "הדרך היחידה להגיע אל נארוויק במהירות (להוציא טיסה) היא ברכבת, כי אין כביש ישיר לרכב, אלא כביש עוקף וארוך מאוד. נארוויק היא עיירה יפהפייה, בת 14 אלף תושבים, ... נמלה של נארוויק אינו נמל גדול, אבל כנמל מוצא של עפרות ברזל, הוא הגדול בעולם."
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 קרל צ'אפק, מסע בנורבגיה - נארוויק, הַבֹּקֶר, 14 באפריל 1940
- ^ פנחס רוזנבליט, ארץ הרים וימים, הצופה, 21 בפברואר 1964
- ^ מאריאנו חי, הצפירה, 25 ביולי 1928
- ^ יואכים ג'יסטין, גרמניה נגד רוסיה בצפון, הצופה, 23 ביולי 1939
- ^ מה היו פני נארוויק לפני הכבשה ע"י הנאצים?, הַבֹּקֶר, 15 באפריל 1940
- ^ צ'רצ'יל ויריבו הנאצי נושאים עיניהם לנורבגיה, מעריב, 14 ביוני 1948
- ^ על משלוחי הברזל השוודי לגרמניה, הצופה, 7 במרץ 1940
- ^ הבריטים סותמים את הפרצים, הַבֹּקֶר, 24 במרץ 1940
- ^ הנייטרלים ייאלצו..., המשקיף, 2 באפריל 1940
- ^ 100 אוניות מלחמה גרמניות הפליגו לים הצפוני, המשקיף, 9 באפריל 1940
- ^ גיוס כללי בנורבגיה - פינוי הערים הגדולות, הַבֹּקֶר, 9 באפריל 1940
- ^ 1 2 הצרפתים מאשימים את צ'רצ'יל בתבוסה הנורבגית, מעריב, 28 ביוני 1948
- ^ כיבוש נארוויק, הַבֹּקֶר, 11 באפריל 1940
- ^ גדליהו ז'וכוביצקי, התתכן פלישה לאנגליה?, הַבֹּקֶר, 23 במאי 1941
- ^ מדוע נפל נמל נארוויק?, הצופה, 22 באוגוסט 1945
- ^ מפלה גדולה לצי הגרמני בנארויק, הַבֹּקֶר, 14 באפריל 1940
- ^ כך לחמו ומתו, הַבֹּקֶר, 25 ביולי 1940
- ^ איכה נפלה צרפת, הצופה, 1 בנובמבר 1940
- ^ הגרמנים מודים: מלחמתם בנורבגיה נכנסה לשלב של הגנה, הַבֹּקֶר, 15 באפריל 1940
- ^ פלוגות בנות הברית חותרות לעמק גודברנד, המשקיף, 25 באפריל 1940
- ^ המצור על נארוויק נמשך, הַבֹּקֶר, 7 במאי 1940
- ^ היצאו הגרמנים את נארוויק?, הַבֹּקֶר, 10 במאי 1940
- ^ נצחון לבנות־הברית באיזור נארוויק הגרמנים נסוגים דרומה, הַבֹּקֶר, 16 במאי 1940
- ^ נארוויק נכבשה בידי צבא בנות הברית, הַבֹּקֶר, 30 במאי 1940
- ^ צבא ההסכמה הוחזר מנורווגיה, הצופה, 11 ביוני 1940
- ^ 1 2 ואעפ"כ-בנורבגיה הפסידו הגרמנים את המלחמה, מעריב, 6 ביולי 1948
- ^ הריפובליקנים הספרדים, הצופה, 29 בנובמבר 1944
- ^ ז. פון-פרידמן, לפני שש שנים בנורבגיה, הַבֹּקֶר, 15 באפריל 1946
- ^ עפרות ברזל לגרמניה, משמר, 8 באוגוסט 1943
- ^ מדוע הופסק יצוא הברזל השבדי לגרמניה, המשקיף, 22 בנובמבר 1944
- ^ ישעיהו אביעם, תרנגולת ההרים פולטת ברזל, מעריב, 14 באוקטובר 1970