PROFILBARU.COM

נמל התעופה ברלין טגל
Flughafen Berlin-Tegel
	צילום אווירי של נמל התעופה
	צילום אווירי של נמל התעופה
נתוני השדה
סוג השדה	ציבורי
תקופת הפעילות	1948 – 8 בנובמבר 2020 (כ־72 שנים)
על שם	אוטו ליליינטל
מפעיל	Flughafen Berlin-Schönefeld GmbH
עיר סמוכה	ברלין
משרת את	ברלין
בסיס לחברות	יורווינגס; איזיג'ט
קואורדינטות	52°33′35″N 013°17′16″E / 52.55972°N 13.28778°E
גובה מעל פני הים	37 מטר (122 רגל)
	www.berlin-airport.de
מסלולי טיסה
	(למפת ברלין רגילה) ברלין טגל
סטטיסטיקה (2018)
מספר הנוסעים	22,000,430 7.5%
תנועות מטוסים	187,292 7.8%
מטען	27,931.186 (טונות) 30.2%
קיבולת
טרמינלים	5 (A-E)

נמל התעופה ברלין טֱגַל (בגרמנית: Flughafen Berlin Tegel) נקרא על שמו של חלוץ התעופה הגרמני אוטו ליליינטל, היה נמל התעופה הבינלאומי הראשי של ברלין, עד לסגירתו ב-8 בנובמבר 2020.

הנמל ממוקם כ-8 ק"מ צפונית מערבית למרכז ברלין, בשכונת טגל (ברובע רייניקנדורף). היה מדורג במקום ה-28 ברשימת שדות התעופה העמוסים באירופה, ובשנת 2008 עברו דרכו 14,530,000 נוסעים.

היסטוריה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה השתמש צבא הקיסרות הגרמנית באתר כמתקן אימונים. בשנות השלושים קבוצה של מהנדסי אווירונאוטיקה בהם המדען ורנר פון בראון ביצעו במקום ניסויי טילים. במלחמת העולם השנייה הציבו הגרמנים במקום סוללות נ"מ, המקום נהרס בהפצצה של חיל האוויר המלכותי הבריטי. בתקופת ההסגר על ברלין בין השנים 1948–1949 הקים חיל האוויר האמריקאי באתר שדה תעופה וערך אליו טיסות במסגרת הרכבת האווירית לברלין.

בתקופת המלחמה הקרה שימש שדה התעופה כבסיס חילות האוויר של ארצות הברית, צרפת, ובריטניה, והורשו לטוס אליו רק חברות ממדינות אלה. בתחילת שנות השישים החלו לטוס לנמל החברות אייר פראנס, פאן אמריקן, ובריטיש אירופאן איירוויז (British European Airways). משנת 1968 הופנו מנמל התעופה טמפלהוף (Tempelhof) לנמל כל טיסות השכר. בין השנים 1974-1969 נבנה הטרמינל החדש והורחבו המסלולים כדי לאפשר למטוסים רחבי גוף לנחות בנמל. בשנת 1975 החלה פאן אם להשתמש בנמל כבסיסה בגרמניה, החברה פעלה בנמל עד שנת 1989.

לאחר איחוד גרמניה בשנת 1990 הוסרו ההגבלות האוויריות, והותר לחברות גרמניות לפעול. חברת לופטהנזה רכשה את קוויה של פאן אם בגרמניה. בשנות התשעים הורחב הנמל בצורה משמעותית, ונבנו הטרמינלים D ו-E.

ביוני 2018, דווח כי לאחר הסגירה הצפויה של הנמל לאחר פתיחת נמל התעופה ברלין ברנדנבורג הוא יהפוך למתחם מסיבות והופעות לילה^[1].

נמל התעופה נסגר לצמיתות לתנועה מסחרית כשהטיסה האחרונה המריאה ב-8 בנובמבר 2020.^[2] תנועת המטוסים הועברה בהדרגה לנמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג החל מ-31 באוקטובר 2020. כל הטיסות הממשלתיות עברו גם הן לנמל התעופה החדש, למעט פעולות המסוקים שנשארו באזור נפרד בצד הצפוני של נמל התעופה טגל עד לשנת 2029.^[3]

בתי נתיבות

בנמל התעופה פעלו ארבעה בתי נתיבות:

הטרמינל הראשי נבנה בצורת משושה עם 14 גשרים, שימש את חברות התעופה הגדולות.
טרמינל B ממוקם לצידו של הטרמינל הראשי, הגישה למטוסים מטרמינל זה בוצעה באוטובוסים.
טרמינל C נפתח במאי 2007 כפתרון זמני לבעיית הצפיפות בנמל, ושימש בעיקר את חברת התעופה אייר ברלין עד לסגירת החברה.
טרמינל D נפתח בשנת 2001, ושימש בעיקר את החברות האזוריות של לופטהנזה.
טרמינל E המפלס התחתון של טרמינל D, הטרמינל היחיד שפעל גם בלילה.

סטטיסטיקות

סטטיסטיקות נוסעים

בשנת 2016, נמל התעופה טיפל בכ-60% מכלל תנועת הנוסעים לברלין.^[4]

**תנועת נוסעים בנמל התעופה לפי שנים**
שנה	נוסעים	% שינוי
2000	10,343,697
2001	9,909,453	-4.2%
2002	9,879,888	-0.3%
2003	11,104,106	12.4%
2004	11,047,954	-0.1%
2005	11,532,302	4.3%
2006	11,812,623	2.4%
2007	13,357,741	13%
2008	14,486,610	8.4%
2009	14,180,237	-2%
2010	15,025,600	6%
2011	16,919,820	12.6%
2012	18,164,203	7.3%
2013	19,591,838	8%
2014	20,688,016	5.6%
2015	21,005,215	1.5%
2016	21,253,959	1.1%
2017	20,455,278	-3.7%
2018	22,000,430	7.5%
Source: ADV^[5]

הקווים העמוסים ביותר

קווי טיסות הפנים העמוסים ביותר (נכון לשנת 2017)^[6]
דירוג	יעד	נוסעים	חברות תעופה
1	בוואריה מינכן	1,972,901	איזיג'ט, לופטהנזה
2	הסן פרנקפורט	1,956,370	איזיג'ט, לופטהנזה
3	נורדריין-וסטפאליה קלן/בון	1,232,847	איזיג'ט, יורווינגס
4	נורדריין-וסטפאליה דיסלדורף	1,144,793	איזיג'ט, יורווינגס
5	באדן-וירטמברג שטוטגרט	1,037,326	איזיג'ט, יורווינגס

הקווים האירופאים העמוסים ביותר (נכון לשנת 2017)^[6]
דירוג	יעד	נוסעים	חברות תעופה
1	שווייץ ציריך	980,950	איזיג'ט, סוויס
2	צרפת פריז-דה גול	867,378	איזיג'ט, Joon
3	בריטניה לונדון-הית'רו	774,372	בריטיש איירווייז, יורווינגס
4	אוסטריה וינה	714,409	אוסטריאן איירליינס, איזיג'ט
5	הולנד אמסטרדם	590,625	KLM

הקווים הבינלאומיים העמוסים ביותר, נכון לשנת 2017 (לא כולל החלק האירופי של טורקיה)^[6]
דירוג	יעד	נוסעים	חברות תעופה
1	אבו דאבי	240,289
2	טורקיה אנטליה	201,925	קורנדון איירליינס, אונור אייר, סאן אקספרס
3	קטר (מדינה) דוחה	197,564	קטר איירווייז
4	ארצות הברית ניו יורק-JFK	187,459	דלתא איירליינס
5	ישראל תל אביב-בן-גוריון	173,134	איזיג'ט, גרמניה

חברות תעופה ויעדים

בנמל פעלו כ-50 חברות תעופה שטסו לאירופה, אסיה, אפריקה, וצפון אמריקה.

הנמל שימש כבסיסן-המשני של החברות "לופטהנזה" ו"לופטהנזה סיטי ליין". בימי פעילותן של "אייר ברלין" ו"גרמניה" היה הנמל בסיס הפעולה המרכזי גם שלהם.

תחבורה אל הנמל וממנו

לנמל התעופה טגל לא היה חיבור ישיר ברכבת, אך הוא חובר במספר נתיבי אוטובוסים וכבישים מהירים.

תחנת רכבת תחתית המשרתת ישירות את נמל התעופה תוכננה מאז שנות השישים, אך היא מעולם לא נבנתה בשל סגירתו הצפויה של נמל התעופה טגל. תחנת הרכבת התחתית של אלט-טגל ותחנת הרכבת Tgel S-Bahn אינן משרתות את נמל התעופה טגל, אלא את רובע טגל של ברלין. משנת 2017, נידונה הרחבה של רכבת מברלין האופטבנהוף לנמל התעופה טגל אך תוכנית זו לא יצאה לפועל.

רכב

לנמל התעופה היה חיבור ישיר לכביש המהיר A111 אשר קישר אותו לכבישים המהירים A10, A110 ו- A115 (דרך A110) המגיעים לכל הכיוונים. מוניות והשכרת רכב היו זמינות בנמל התעופה, והיה ניתן להגיע אל מרכז העיר (אלכסנדרפלאץ) בתוך 25 דקות.

אוטובוסים

נמל התעופה קושר על ידי מספר קווי אוטובוסים של BVG, אשר מציעים חיבור לרכבת התחתית של ברלין ולרכבת העילית של ברלין, וכן לרכבות אזוריות ולרכבות ארוכות טווח.