ניסן רוטמן (12 בינואר1894 – 17 במרץ1977) היה מילדי העלייה השנייה ובן למשפחה ממייסדי חדרה. היה פעיל במחתרת ניל"י ובשל כך נכלא בדמשק. עסק רבות ברכש קרקעות באזור חדרה והיה פעיל ציבור בעיר זו.
קורות חייו
רוטמן נולד בהומל שברוסיה למרדכי רוטמן וחוה (רוזומובסקי). למד בחדר בעיר הולדתו וב-1907 עלה עם הוריו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה בחדרה[1]. לאחר תקופת לימודים החל רוטמן לעבוד בחקלאות בסביבות חדרה. במהלך עבודתו התוודע לאהרון אהרונסון ולאבשלום פיינברג וב-1911 אף מונה לתפקיד האחראי על התחזוקה בתחנת הניסיונות של אהרונסון בעתלית.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה עזר לפעילי מחתרת ניל"י ואף עבד במשקם של משפחת פיינברג. בין האנשים שהכיר בתקופה זו הייתה גם טובה גילברג מזכרון יעקב שאותה נשא לאישה[2]. כשהחלו הטורקים לפעול נגד המחתרת ומנהיגיה, נאסרו גם רוטמן ואשתו והועברו לכלא "חאן עלי באשה" בדמשק שם נחקר ועונה רוטמן על מנת שיודה באשמה ויסגיר את חבריו למחתרת. על אף שלא נשבר בעינויים נשפט לשנתיים מאסר אך זמן מה לאחר תחילת ריצוי עונשו החלו הטורקים לסגת מדמשק תוך שהם לוקחים איתם את אסירי המחתרת. למזלם של האסירים הופצצה הרכבת, על ידי מטוסי בעלות הברית, בתחנת הרכבת ראיאק שבבקעת הלבנון והם ברחו וחזרו לארץ ישראל[3].
עם סיום המלחמה חזר רוטמן לעבוד בחקלאות ובמקביל עסק ברכישת קרקעות באזור חדרה וחיפה. שימש כמנהל עסקיהם של אלכסנדר אהרנסון ורבקה אהרנסון ובשמם עסק בגאולת הקרקעות[4]. כמו כן פעל להעביר את הבעלות על קרקעות חדרה מידי פיק"א לידי החקלאים עצמם (שהיו קשורים לחברת מיסדי חדרה בע"מ). כל פעילויותיו הפכו את רוטמן לאיש אמיד מאוד ולחבר בארגונים שונים כמו "הסתדרות החקלאים בחדרה", "חברת אפא"י (אגודת פירות ארץ ישראל)", "לשכת בני ברית 'השרון' בחדרה" ועוד.
רוטמן נפטר ב-1977 בחדרה ונקבר בבית הקברות הישן בחדרה. האדמות שרכש שומשו או עדיין משמשות להרחבת שכונות בחדרה, כולל שכונת ניסן הקרויה על שמו. שמו הונצח ברחוב ובשכונה בדרום חדרה. רעייתו לשעבר טובה נפטרה ב-1974 ונקברה בבית הקברות בזכרון יעקב.
