נהג חדש הוא נהג של כלי רכב ממונע, בעל ניסיון מועט יחסית. קיימות מספר מגבלות על נהגים חדשים. בישראל פקודת התעבורה מגדירה שלוש קטגוריות של נהגים חדשים:
במשך שנתיים חלות על הנהגים החדשים מספר הגבלות: לנהג החדש יישלל הרישיון במקרה שהפר זכות קדימה, לא ציית לרמזור וכן עבר עבירות תנועה עם נפגעים ו/או כל עבירה המנויה בתוספת השלישית לפקודת התעבורה. הרישיון יוחזר בתנאים מסוימים בלבד בתום השנתיים שבהן נחשב כנהג חדש.
על מנת שנהגים אחרים יזהו נהג חדש, על הנהג החדש לתלות שלט "נהג חדש" תקני בשמשה האחורית של הרכב בעת נהיגתו[1]. גודל השלט הוא 12X20 סנטימטרים ובו הכיתוב "נהג חדש", באותיות שחורות בגובה 40 מילימטרים, על גבי רקע צהוב. השלט אמור להיות תלוי בשוליים התחתונים של השמשה האחורית, כך שהוא יראה בקלות לנוהגים אחרי הרכב המסומן[2].
חברות ביטוח גובות לרוב תשלום גבוה יותר מנהגים חדשים, בהתבסס על סטטיסטיקה המעידה על כך שהם מועדים יותר לביצוע תאונות דרכים[3].
המושג "נהג צעיר" הפך לנפוץ בעיקר בגלל המילון של חברות הביטוח, עקב סטטיסטיקות של תאונות בקרב נהגים צעירים מתחת לגיל 24 החלו חברות הביטוח ליישם פוליסה חדשה המוגדרת במיוחד לנהגים צעירים מתחת לגיל 24 ובהתאם גם לנהגים חדשים בגילאים הללו, ישנה חלוקה בין סוגי הנהגים (נהג חדש ונהג צעיר) על פי הוותק שמאפשרת לקבוע מחיר יחסי לביטוח על פי סיכון.
נהג חדש שבנוסף גם טרם מלאו לו 24 שנים שיעבור בהצלחה את המבחן המעשי (טסט) ייחשב "נהג חדש צעיר" ויקבל היתר נהיגה לתקופה של שישה חודשים. ההיתר מחייב תהליך צבירת ניסיון עם נהג מלווה למשך כל תקופת ההיתר ומתן רישיון נהיגה מדורג. חובת הליווי תחול לתקופה של 6 חודשים מיום קבלת היתר הנהיגה הראשון, מהן 3 חודשים ליווי מלא (יום ולילה) ו־3 חודשים ליווי בשעות הלילה. אם ניתן לו היתר נהיגה נוסף כל עוד היתר הנהיגה הנוסף בתוקף[4].
נהג חדש שגילו פחות מ־21 אינו מורשה להסיע ברכבו מעבר ל־2 אנשים מלבדו, אלא אם כן יושב לצידו נהג מלווה.
מעורבות נהגים צעירים בתאונות דרכים הוא נושא המעסיק רבות את כלל הנהגים בעולם כולו. נהגים צעירים מעורבים בתאונות קטלניות ואחרות באחוזים גבוהים משמעותית מיחסם באוכלוסייה הכללית. זו היא תופעה בעלת השלכות כלכליות רבות. נהגים צעירים מעורבים יותר בתאונות דרכים, בגלל חוסר ניסיון שלהם בנהיגה, ובגלל סגנון הנהיגה[5].
בקרב נהגים צעירים, לנהיגה תפקיד חשוב במיוחד. הנהיגה מאפשרת להם לחוות תחושה של חופש ושל נגישות למגוון אפשרויות רחב יותר ובכלל זה אפשרויות הבילוי. לא פעם הנהג הצעיר משתמש בנהיגה כאמצעי לפיתוח הזהות האישית שלו ולביטוי עצמי[6].
מעורבותם המשמעותית ביותר של נהגים צעירים בתאונות מתרחשת בחודשים הראשונים שלאחר קבלת רישיון הנהיגה. נהגים צעירים מעורבים יותר בתאונות בעלות אופי של נהיגה מסוכנת כגון: נהיגה במהירות גבוהה, נהיגה בשעות הלילה, נהיגה במצב עייפות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. מעורבותם של נהגים צעירים (גברים) בתאונות דרכים גבוהה משל נהגות צעירות, גם לאחר התאמת החשיפה השונה שלהם. זאת למרות שאין הבדל בין המינים ביכולות הקוגניטיביות, התפיסתיות והמוטוריות. הפער כנראה נובע מכך שהעמדות של שתי הקבוצות כלפי נהיגה שונות: גברים נוטים לציית פחות לחוקי התנועה ובאופן כללי נוטים יותר להתנהגות של לקיחת סיכונים[6].
מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס, בישראל נכון לשנת 2020 ישנם 657,507 נהגים צעירים (עד גיל 24). בירושלים מעל 52 אלף נהגים צעירים בני 24 ומטה, בתל אביב מעל 22 אלף נהגים צעירים, בראשון לציון למעלה מ-18 אלף בחיפה ובפתח תקווה מעל 15 אלף נהגים צעירים. בעשור האחרון (2011–2020) התרחשו מעל 28 אלף תאונות דרכים בהם מעורבים נהגים חדשים צעירים (עד גיל 24) בתחום העירוני. מעל עשירית מהן (12%) אירעו בתחומי בירת המדינה, ירושלים (3,519) הכי הרבה מכל הערים[7].
בשנת 2021 ישנה עליה דרמטית במספר הנהגים הצעירים (עד גיל 24) שנהרגו בתאונות דרכים, 33 נהגים צעירים נהרגו מתחילת השנה (נכון לחודש יולי 2021) בכבישי ישראל, עליה של 120% בהשוואה לתקופה במקבילה בשנה שעברה שבמהלכה נהרגו 15 נהגים צעירים.[7]
להלן נתונים מדוח היפגעות נהגים צעירים בתאונות דרכים של עמותת אור ירוק (2020)[8]
נהגים צעירים חשופים למגוון רחב של גורמי סיכון ואלה מביאים לידי מעורבותם הבולטת בתאונות דרכים[9]:
לפי פרסומי הרלב"ד, ניתן לציין מספר גורמים שהתמודדות איתם נראית אפשרית ושעשויה לקדם את המאמצים להפחתת מעורבות הנהג הצעיר בתאונות דרכים[11]:
במהלך השנים, מדינת ישראל עשתה פעולות רבות ושונות על מנת לצמצם את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים בעזרת שימוש בחינוך לתעבורה נכונה. דוגמה לפעולה היא החלטה שהתקבלה בממשלה בשנת 1989, לפיה מקצוע הוראת הנהיגה יכלל במסגרת הלימודים בכיתות י"א וי"ב בבתי הספר העל-יסודיים. מקצוע הוראת הנהיגה כולל: נהיגה נכונה, נהיגת לילה, נהיגה בהשפעת אלכוהול, נהיגה תחת לחץ חברתי ועייפות בנהיגה. הנושאים הללו נבחרו מכיוון שאינם נכללים בלימודי התיאוריה.[12]
בהמשך להחלטה זו, בספטמבר 1993 החליטה הממשלה שמקצוע הוראת הנהיגה יהיה מקצוע חובה בכיתה י"א והתלמידים ייבחנו בו בבחינות הבגרות, אך בשנת 2010 החליטה הממשלה לבטל החלטה זו עקב מגבלות תקציביות.[12]
כיום תוכנית לימוד הנקראת "חינוך תעבורתי" נלמדת בבתי הספר העל יסודיים בכיתה י' וכוללת בתוכה נושאים כמו אחריות משתמשי הדרך, מהירויות נסיעה, לחץ חברתי, זיהוי סכנות ועוד.[13] נושאים אלו נותנים לתלמידים כלים המאפשרים קבלת החלטות שטובה לכולם[14]. מטרתה של התכנית היא העלאת המודעות של משתמשי הדרך לגבי התנהגות נאותה בדרך, ויתור לזולת ויחס מכבד כלפי משתמשי דרך אחרים.[13]
יעילותו של החינוך התעבורתי היא סוגיה השנויה במחלוקת בקרב גורמים העוסקים בתחום. עם זאת, רבים מסכימים כי לחינוך התעבורתי השפעה רבה על צמצום מעורבותו של הגורם האנושי בתאונות דרכים, אך יש לקיימו לצד פעילות אכיפה מוגברת ולצד שיפורים טכנולוגיים בכלי-הרכב ובתשתית הכבישים[15].
שמה של להקת ההיפ הופ הישראלית "הדג נחש" הוא ביטוי משוכל של המושג "נהג חדש".