משטרת הארמון (ברוסית: Дворцовая полиция) היה גוף ממשלתי של האימפריה הרוסית האחראי להגנה ואבטחת מגורי הקיסר והסדר במתחמים הקיסריים.
היסטוריה
ב-8 בדצמבר 1861 על בסיס דו"ח של שר החצר הקיסרי, הרוזן ו.פ. אדלרברג הקיסר אלכסנדר השני הורה להקים משמר עירוני מיוחד של 30 איש שנועד לשמור על ארמון החורף וסביבתו, כמו גם לאבטח את הקיסר במהלך טיוליו בגן הקיץ ובגן אלכסנדר. טובי הקצינים העירוניים והסמלים הבכירים מתוך משטרת סנקט פטרבורג הועברו לכוח המשטרה הזה. הם לבשו מדים של משטרת העיר.
צוות משטרת הארמון התמקם תחילה בבניין תיאטרון הרמיטאז', ואז הוא הועבר לביתם של החצרנים בגשר פבצ'סקי. הצוות היה כפוף למפקד המטה הקיסרי א' רילייב, שלאחר מכן מונה לסגן המשנה (הוא גם היה אחראי על סוכני הביטחון (מאבטחים) שנוצרו בשנת 1866 מתוך המחלקה השלישית, שעסקה בליווי חשאי של הקיסר במהלך נסיעותיו מחוץ למגוריו תוך תצפית בכפרים הסמוכים למגורי בית המלוכה[1]).
ב-29 באפריל 1862 אושרו כללי ההגנה על ארמון יקטרינה הגדול בזמן שבני המשפחה הקיסרית היו במקום. לשירות בארמון זה הועברו 21 אנשים מצוות משטרת הארמון אל צארסקויה סלו. כשהגיע הקיסר לפטרהוף, שירתו שוטרי הארמון בעמדות שהוצבו בסמוך לארמון פטרהוף ובפארקי פטרהוף.
לאחר ביטול המחלקה השלישית בדצמבר 1883, נוצרה מחלקת ביטחון במחלקת המשטרה, שהייתה כפופה באופן מבצעי לראש העיר סנט פטרבורג. סוכני הביטחון כללו מאבטחים, שהיו אמורים להבטיח מעבר בטוח של הקיסר והיורש בעת נסיעתו בבירה. תפקידם היה למנוע ניסיונות התנקשות אפשריים בקיסר ולפקח על כל האנשים החשודים באזור נסיעתו של הקיסר.
לאחר ההתנקשות באלכסנדר השני, תחת פיקודו של אלכסנדר השלישי, ב-3 בספטמבר 1881, נוצר אבטחת הוד מלכותו, שכלל צוות של משטרת הארמון, גדוד חיל רגלים, משמר שיירת כבוד, פיקוח רכבות ויחידה חשאית. בראש הגוף החדש עמד האלוף פ. צ'רווין והיה זה הגוף המרכזי הראשון לאבטחת אישים ברוסיה.
צוות משטרת הארמון הוגדל בשנת 1879 לכדי 42 איש ובהמשך ל-98 איש, כאשר אל"ם זינובייב מונה לראש צוות משטרת הארמון.
ב-23 בספטמבר 1884 אוחדו צוות משטרת הארמון והיחידה החשאית של אבטחת הוד מלכותו לכדי "משטרת הארמון". בראש היחידה החשאית עמד אל"ם שירינקין.
בשנות ה-1880–1890, משטרת הארמון לא רק שמרה על בתי המגורים הקיסריים, אלא גם, במידת הצורך, ליוותה מחוץ למעון את הקיסר ואנשים הקרובים לחצר הקיסר.[2]
כדי לנהל את משטרת הארמון, בשנת 1894, הוקמה לשכת הקצין תחת הוד מעלתו הקיסרית. מאז אותה שנה היו 129 אנשים במשטרת הארמון.
ב-14 במרץ 1896, שמו של גוף המינהל של משטרת הארמון, כלומר לשכת הקצין תחת הוד מעלתו הקיסרית, הוחלף ללשכת מפקד הארמון ותפקידיו בוצעו במקור על ידי האלוף פ. גסה.
ב-1 במאי 1905 מונה סגן אלוף בוריס גרארדי למפקד משטרת הארמון.
על פי צו מיום 11 באוקטובר 1905, הנהלת מפקד הארמון, ראש משטרת הארמון, נכללה במשרד החצר הקיסרי כאשר בהיעדר שר החצר הקיסרי, מפקד הארמון קיבל הוראות ישירות מהקיסר.
לאחר 1907 החלה משטרת הארמון להתמקם על שבילי הגישה של הקיסר ניקולאי השני ובני משפחתו. הם חויבו לדעת על תנועת כל המתגוררים בארמון. משטרת הארמון ערכה גם בדיקה ביטחונית של כל האנשים שנכנסו למשרד חצר הקיסר ושל מחלקות אחרות עם גישה לארמונות.
משטרת הארמון בוטלה על בסיס צו של הממשלה הזמנית מיום 8 באפריל 1917.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Полиция // Энциклопедический словарь Брокгауза и Ефрона : в 86 т. (82 т. и 4 доп.). — СПб., 1890—1907.
- Канцелярия дворцового коменданта // Энциклопедический словарь Брокгауза и Ефрона : в 86 т. (82 т. и 4 доп.). — СПб., 1890—1907.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
