כשהיה בן שמונה נפטר אביו. חרף הקשיים הכלכליים, שלחה אותו אמו ללמוד אצל מיטב המלמדים. בהמשך למד בישיבת ר' מיילס (מיילעס) בווילנה, אצל הרב שמואל איסר כהנא, והתבלט בלימודיו.
בשנת תרכ"ז נישא, והיה אב לבנות ובן (ברוך ראובן, שנפטר בא' באדרתרנ"ט, בגיל 25[1]).
אנטוקולסקי נפטר בראשית אביב 1911, בגיל 61. הותיר אישה, בנות נשואות ונכדים.[3]
ספריו
דברי כהן: אשר דברתי במקהלות עם, וילנה: דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגען, תרמ"ב 1881. (דרשה)
אבל כבד: ומספד תמרורים על מות הרב ... מתתיהו שטראשון ז"ל, וילנה: דפוס קאצינעלינבויגען, תרמ"ו. (הספד על מות ידידו)
ספר מנחת כהן: ... ארבעה מאמרים במשנה: א) שמות העיירות והנהרות ושמות אנשים פרטים הנזכרים במשנה -- ב) כמה פעמים אמרו בש"ס "חסורי מחסרי במשנה" -- ג) שלא נוכל לפרש המשנה נגד משנת הגמרא -- ד) הארות והערות השייכים להמשנה, וילנה: ל' מץ, תרס"ב 1902.
Слово, произнесенное 15-го марта, въ день погребенія въ Бозѣ почившаго Государя императора Александра II, въ молитвенномъ домѣ Виленской еврейской богадѣльни проповедникомъ Ш. Антокольскимъ, Vilno 1881. (הספד על מות הקיסר אלכסנדר השני, ברוסית)
בעריכתו:
שמואל שטראשון, מקורי הרמב"ם: אשר מהם שאב מורנו ... והערות וחדושים על נושאי כליו; ערוכה על ידי משה שמעון בן ברוך ראובן הכהן (בצירוף כמה הערות וחדושים ומקורים מאת העורך), וילנה: אברהם בן יצחק ושלום יוסף דווארזעץ, תר"ל.
