מרסל סמואל רפאל כהן (בצרפתית: Marcel Samuel Raphaël Cohen; 6 בפברואר 1884 - 5 בנובמבר 1974) היה בלשן יהודי צרפתי, מגדולי החוקרים של השפות השמיות ובעיקר הענף האתיופי שבה.
חייו
כהן נולד בפריז למשפחה יהודית, ולמד בתיכון קונדורסה (Lycée Condorcet). הוא שמע הרצאות של הבלשן אנטואן מייה (אנ') אשר גילה את כישרונו ועודד אותו לחקור את השפות השמיות. בשנים 1909-1905 למד במכון הלאומי לשפות ותרבויות המזרח (אנ'), שם התמחה בערבית מדוברת, וכתב תזה בנושא הדיאלקט הערבי של יהודי אלג'יריה.
בשנים 1910–1911 נסע בעזרת מלגה ממשרד החינוך לאתיופיה לערוך מחקר לשוני. בשנת 1916 מונה למרצה במכון הלאומי לשפות ותרבויות המזרח, ובשנת 1926 לפרופסור מן המניין. בין תלמידיו המובהקים נמנה הבלשן וולף לסלאו.
עבודות עיקריות
- 1924: Système verbal sémitique et l’expression du temps.
- 1931: Études d'éthiopien méridional.
- 1936: Traité de langue amharique.
- 1947: Essai comparatif sur le vocabulaire et la phonétique du chamito-sémitique.
- 1950: Histoire d’une langue, le français.
- 1956: Pour une sociologie du langage.
- 1959: La grande invention de l'écriture et son évolution.
