מרכזי חוסן קהילתיים הם מרכזים שהוקמו בישראל ביישובים השוכנים סמוך לגבולות המדינה ומטרתם "לתת שירות מקצועי - ארגוני וטיפולי המאפשר לרשויות להיערך לספק מענה לפרט, למשפחה ולקהילה בשעת חירום/מצב מיוחד בעורף/שיגרת חירום ובמקביל לחזק את חוסנה בתקופת רגיעה".[1]
מרכזי החוסן הוקמו תחילה בשנת 2007 ביישובי ומועצות עוטף עזה, ובהמשך הוקמו במקומות נוספים כגון ביהודה ושומרון ועל גבול צפון ישראל.[2]
מרכזי החוסן תוקצבו בשנת 2024 בכ-29.6 מיליון שקלים.[3] בפברואר 2024, הודיעה קרן אדמונד דה רוטשילד כי בכוונתה לממן הקמת 12 מרכזי חוסן נוספים בתוך מוסדות אקדמיים.[4]
מודל מרכזי החוסן פותח בישראל בשנת 2005. המודל, כולל היערכות למצבי חירום, פעילות בשעת החירום עצמה, וליווי תהליכי שיקום האוכלוסייה ומענה טיפולי רחב עם החזרה לשגרה.[5]
מרכזי החוסן מציעים ומפעילים תוכניות ואבחונים לזיהוי מצבי משבר אצל יחידים ומשפחות, ליווי טיפולי ותמיכה ריגשית, מפגשים קבוצתיים, תוכניות להדרכת הורים, פעילויות הסברה והפצת מידע, מערך של פעילים ומתנדבים קהילתיים לרבות צוותי חוסן יישוביים או שכונתיים, תוכניות לפיתוח מנהיגות קהילתית ורשתות תמיכה חברתיות ופעילויות בתחום הכלכלי והתעסוקתי.[6]
