מריון אלינור זימר בראדלי (באנגלית: Marion Zimmer Bradley; 3 ביוני1930 – 25 בספטמבר1999) הייתה סופרתאמריקאית בעיקר בסוגותפנטזיה ומדע בדיוני. היא ידועה בשל ספריה המספרים מחדש את מיתולוגיית המלך ארתור – הרומן "ערפילי אבלון" וסדרת אבלון שצמחה ממנו – וכן בשל סדרת המדע הבדיוני "Darkover". למרות התכנים הפמיניסטיים בכתביה,[1] הפופולריות שלה נפגמה לאחר מותה כשהואשמה בהתעללות מינית בילדים ובאונס של שני ילדיה, מארק ומוירה גריילנד, וכן של אחרים. בנה הבכור של בראדלי, דייוויד ר. בראדלי, ואחיה פול אדווין זימר, גם היו לסופרי מדע בדיוני ופנטזיה.
ביוגרפיה
מריון זימר נולדה בחווה באולבני שבניו יורק בזמן השפל הגדול, והיא התחילה לכתוב ב-1947. היא הייתה נשואה לרוברט אלדן בראדלי מ-26 באוקטובר 1949 ועד הגירושים שלהם ב-19 במאי 1964. היה להם בן אחד, דייוויד רוברט בראדלי (1950–2008). בשנות ה-50 התוודעה לקבוצה הפמיניסטית והאקטיביסטית הלסבית "בנותיה של ביליטיס".
לאחר גירושיה נישאה בראדלי לנומיסמטיסט וולטר ה. ברין ב-3 ביוני 1964. הייתה להם בת, מוירה גריילנד, שהיא נגנית נבל וזמרת,[2][3] ובן, מארק גריילנד.
בשנת 1965 סיימה בראדלי תואר ראשון באוניברסיטת הארדין סימונס באבילין שבטקסס. לאחר מכן עברה לברקלי שבקליפורניה, שם המשיכה לתארים מתקדמים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בין 1965 ל-1967. ב-1966 הייתה בין מייסדי "האגודה לאנכרוניזם יצירתי". היא הייתה מעורבת גם בהקמת מספר קבוצות מקומיות, כולל בניו יורק לאחר שעברה לגור בסטטן איילנד.
בראדלי וברין נפרדו ב-1979, אך נשארו נשואים, והמשיכו לקיים מערכת יחסים עסקית ואפילו גרו באותו הרחוב למעלה מעשור. הם התגרשו רשמית ב-9 במאי 1990, השנה בה ברין נעצר בחשד להתעללות בילדים לאחר שילד בן 13 דיווח שברין התעלל בו מינית במשך ארבע שנים.[4] בראדלי הייתה העורכת של ספרו של ברין, "אהבה יוונית", אשר הוקדש לה, ובשנת 1965 תרמה מאמר בשם "אקוויוולנטיות נשית לאהבה יוונית בספרות מודרנית" לכתב העת של ברין, "הז'ורנל הבינלאומי של אהבה יוונית".[5][6] היא הייתה מודעת למעשיו של ברין, וקיבלה בעבר את ההתעללות המינית שלו בילד בן 14.[7]
עמדות ופעילות דתית
בזמן שלמדה במכללה לחינוך (כיום אוניברסיטת אולבני של רשת אוניברסיטאות ניו-יורק), החלה בראדלי להתעניין ולהשתתף בפעילות אזוטריקה מערבית (אנ'). מאוחר יותר היא גם השלימה בהתכתבות קורס של מסדר צלב הוורד.[8]
בשנות ה-50 המאוחרות או בשנות ה-60 ייסדו בראדלי וברין את "מסדר הרסטורציה של אקווריוס", המבוסס על עבודתה של דיון הון.[8][9][10] עד 1961 כבר חנכה חברים חדשים באופן רשמי.[11]
בראדלי גם הייתה פעילה ב-"Darkmoon Circle", אשר נוסד ב-1978 על ידי נשים ממסדר אקווריוס. בראדלי שיפצה את המוסך בביתה כדי לספק חדר מפגשים עבור החוג, כמו גם עבור קבוצות פגניות אחרות.[12] ב-1981 הקימו בראדלי, דיאנה ל. פאקסון ואליזבת ווטרס את "המרכז לדת אלטרנטיבית".[8]
בשנת 1990 אמרה בראדלי שהיא שבה לנצרות, ואמרה בראיון: "אני מגיעה בקביעות לכנסייה אפיסקופלית... העניין הפגני הזה... אני מרגישה שמיציתי. מה שאני רוצה זה שאנשים יחקרו את האפשרויות".[13]
מותה
לאחר שבריאותה התדרדרה במהלך השנים, נפטרה בראדלי בברקלי ב-25 בספטמבר 1999, ארבעה ימים לאחר שסבלה מהתקף לב.[14] את האפר שלה פיזרו בגלסטונברי טור בסאמרסט שבאנגליה.
האשמות בהתעללות מינית
ב-2014 האשימה את בראדלי בתה, מוירה גריילנד, בהתעללות מינית מגיל 3 עד 12. במכתב לעיתון "הגרדיאן" אמרה גריילנד שלא דיברה על כך לפני כן כי ”חשבתי שמעריציה של אימי יכעסו עלי אם אומר משהו נגד מי שקידמה זכויות נשים וגרמה לכל כך הרבה מהם להרגיש יותר טוב לגבי עצמם ולגבי חייהם. לא רציתי לפגוע באף אחד שעזרה לו, אז סתמתי את פי.”
גריילנד גם טענה שהיא לא הייתה הקורבן היחיד, וכי היא הייתה אחת מהנשים שדיווחו על מעשי ההתעללות בילדים של אביה וולטר ה. ברין, דיווחים שהובילו להרשעתו.[15][16][17] בראדלי עצמה הודתה שהיא הייתה מודעת להתנהגותו של בעלה, אף על פי שהיא בחרה לא לדווח עליו.[18]
בתגובה להאשמות האלה הודיעה ב-2 ביולי2014 חברת "ויקטור גולנץ", המוציאה לאור של ספריה הדיגיטליים של בראדלי, שכל ההכנסות מהספרים האלקטרוניים ייתרמו לארגון הצדקה "Save the Children".[19] הסופרת ג'אני לי סימנר, שהמשיכה לכתוב ספרים בסדרת "Darkover" של בראדלי לאחר מותה, הודיעה ב-13 ביוני 2014 שהיא תתרום את המקדמות והתמלוגים של שני ספריה בסדרה לארגון הנלחם בתקיפה מינית. Rape, Abuse & Incest National Network.[20]
מאז שההאשמות פורסמו, מוירה ומארק גריילנד דיברו רבות על חוויותיהם,[21][22] ומספר סופרי מדע בדיוני מפורסמים גינו את בראדלי באופן פומבי. בין הראשונים היה ג'ון סקאלזי,[23] וזוכה פרס הוגו, ג'ים היינס כתב "כל זה הופך את הגילויים על כך שמריון זימר בראדלי הגנה על אנס ילדים ידוע ושהיא התעללה בבתה, לאפילו יותר טרגיים."[24] ג. וילו וילסון, זוכת פרס עולם הפנטזיה, אמרה שהיא נותרה "ללא מילים".[25] דיאנה ל. פאקסון, ששיתפה פעולה עם בראדלי בכתיבת מספר ספרים, ושהמשיכה לכתוב רומנים בסדרת אבלון אחרי מותה של בראדלי, אמרה כי היא "המומה ומזועזעת לקרוא את הפוסטים של מוירה גריילנד על אמה".[26]
קריירה ספרותית
בראדלי סיפרה שכשהייתה ילדה היא נהנתה לקרוא ספרי פנטזיה של סופרים כדוגמת הנרי קוטנר, אדמונד המילטון, ק. ל. מור, ולי ברקט,[27] במיוחד כשכתבו על "נצנוץ של שמשות זרות בעולמות שמעולם לא היו ולא יהיו". הרומן הראשון שלה ורבים מכתביה בהמשך הושפעו מסופרים אלו. בגיל 17, כתבה את הרומן הראשון שלה, "הבית ביער", הגרסה שלה ל"נורמה"; הספר פורסם לאחר מותה.
הסיפור הראשון שבראדלי מכרה, הסיפור הקצר "מאחז", הופיע בתחרות החובבנים "סיפורים מופלאים" ב-1949. הפרסום המקצועי הראשון שלה היה סיפור קצר בשם "נשים בלבד", אשר הופיע בגיליון השני (והאחרון) של כתב העת למדע בדיוני "וורטקס" ב-1953.[28] הרומן הראשון שפרסמה היה Falcons of Narabedla, שיצא לראשונה במאי 1957 במהדורה של "עולמות אחרים".
בשלב מוקדם בקריירה שלה, היא כתבה מספר יצירות שאינן ספרות ספקולטיבית, כולל ספרות פאלפ ללסביות והומואים, בהם הרומן "אני לסבית" שפורסם בשנת 1962. ספריה בז'אנרים אלו פורסמו בשמות העט "מורגן אייבס", "מרים גרדנר", "דקסטר ג'ון" ו"לי צ'פמן" . אף על פי שהספרים שלה יחסית תמימים לפי הסטנדרטים של היום, הם נחשבו אז לפורנוגרפיה, ובמשך זמן רב היא סירבה לחשוף את שמות היצירות שהיא כתבה תחת שמות אלו.
בספרה משנת 1958 The Planet Savers היא הציגה לראשונה את הכוכב Darkover, אשר הפך לבסיס של סדרה פופולרית מאת בראדלי וסופרים אחרים. העולם הבדיוני של Darkover הוא מרקע לפנטזיית מדע, שכולל אלמנטים של מדע בדיוני ופנטזיה גם יחד. Darkover הוא מושבה אנושית אבודה, שתושביה פיתחו יכולות על-חושיות כל כך מתקדמות, שהן נדמות לקסמים, בעוד הטכנולוגיה נסוגה לרמה הדומה לזאת של ימי הביניים. בראדלי כתב רבים מספרי Darkover בעצמה, אבל בגילאים מאוחרים יותר שיתפה פעולה עם סופרים אחרים; חלק מהם המשיכו את הסדרה מאז מותה.
בראדלי לקחה חלק פעיל בפנדום, וקידמה אינטראקציה בין קוראים לסופרים ומוציאים לאור, מה שהוביל למספר תרומות חשובות לתרבות הז'אנר. היא עצמה, כשהייתה בגיל הנעורים, כתבה מכתבים למגזינים, והחל מסוף שנות ה-40 המאוחרות ובמשך שנות ה-50 וה-60, היא פרסמה פנזינים משלה, וגם ערכה פנזינים של אחרים, לעיתים גם עם שני בני זוגה. בראדלי המשיכה לתרום למגזינים ופנזינים שונים למדע בדיוני ופנטזיה לאורך כל הקריירה שלה.
בראדלי הייתה העורכת של הסדרה האנתולוגית הפופולרית שפורסמה במהלך שנים רבות, Sword and Sorceress, ועודדה הגשת סיפורים מסופרים מתחילים. אף על פי שהיא במיוחד עודדה נשים בתחום, היא פרסמה גם סיפורים של גברים. מרסדס לאקי הייתה אחת מני רבות שהתחילה את דרכה בסדרה זו. בראדלי המשיכה בעבודה זו ממש עד זמן מותה.
הספר הכי מפורסם שלה הוא "ערפילי אבלון",[29][30] האפוס של אגדת קמלוט מנקודת מבטן של הנשים בסיפור, ובמיוחד מורגן לה פיי וגווינביר. הוא התרחב לסדרה, שכמו סדרת Darkover, הורחבה בהמשך גם על ידי סופרים אחרים, וספרים בה המשיכו להתפרסם לאחר מותה של בראדלי.
בראדלי זכתה לאחר מותה בפרס עולם הפנטזיה על מפעל חיים בשנת 2000.
ביבליוגרפיה
רומנים
Falcons of Narabedla (1957)
The Door Through Space (1961)
Seven from the Stars (1961)
The Colours Of Space (1963)
Castle Terror (1965)
Souvenir of Monique (1967)
Bluebeard's Daughter (1968)
The Brass Dragon (1970)
In the Steps of the Master – The Sixth Sense #2 (1973) (based on television series The Sixth Sense, created by Anthony Lawrence)
Hunters of the Red Moon (1973) (novelette)
The Jewel of Arwen (1974) (novelette)
The Parting of Arwen (1974) (novelette)
Can Ellen Be Saved? (1975) (adaptation of a teleplay by Emmett Roberts)
The Endless Voyage (1975)
Drums of Darkness (1976)
The Ruins of Isis (1978)
The Catch Trap (1979)
The Endless Universe (1979) (rewrite of The Endless Voyage)
The House Between the Worlds (1980)
Survey Ship (1980)
The Colors of Space (1983) (unabridged edition)
Night's Daughter (1985)
Warrior Woman (1985)
The Firebrand (1987)
Black Trillium (1990) (with Julian May and Andre Norton)
Lady of the Trillium (1995) (with Elisabeth Waters, initially uncredited)
Tiger Burning Bright (1995) (with Mercedes Lackey and Andre Norton)
The Gratitude of Kings (1997) (with Elisabeth Waters)
אוספי סיפורים קצרים
The Dark Intruder and Other Stories (1964)
The Best of Marion Zimmer Bradley (1985)
Jamie and Other Stories (1988)
Marion Zimmer Bradley's Darkover (Darkover collection) (1993)
סדרות
סדרת Atlantean
Web of Light (1983)
Web of Darkness (1983)
The Fall of Atlantis (1987) (omnibus edition of Web of Light and Web of Darkness)
Songs from Rivendell (a.k.a. The Rivendell Suite) music and arrangements for several poems from the novels The Hobbit and The Lord of the Rings by J.R.R. Tolkien (1960) – included with other Tolkien songs on Broceliande's CD "The Starlit Jewel", available from Flowinglass Music. (Recorded earlier with many of the same musicians by the group Avalon Rising)
עריכה
The Darkover Newsletter (1975 to 1993)
Starstone, a Darkover fanzine (5 issues 1978–1982)
Marion Zimmer Bradley's Fantasy Magazine (50 issues 1988 – 2000)
עבודות מחקר
Bradley, Marion Zimmer. "Feminine equivalents of Greek Love in modern fiction". International Journal of Greek Love, Vol.1, No.1. (1965). Pages 48–58.[6]
Checklist: A complete, cumulative checklist of lesbian, variant, and homosexual fiction in English (1960) and addenda (1961, 1962, 1963).
A Gay Bibliography (1975).
The Necessity for Beauty: Robert W. Chambers & the Romantic Tradition (1974)
^ 12Zimmer Bradley, Marion (1965). "Feminine equivalents of Greek love in modern fiction". International Journal of Greek Love. 1 (1): 48–58. Tragic denouements in such fiction, when they happen at all, arise either when the older woman fears or rejects such relationships, or when outsiders misunderstand them and break up the affairs, such as in actual cases of either gender.
^ 123"Marion Zimmer Bradley and the Mists of Avalon", Diana L. Paxson, Arthuriana, Vol. 9, No. 1, SPECIAL DOUBLE ISSUE ON MODERN AND POST-MODERN ARTHURIAN LITERATURE AND TEACHING KING ARTHUR AT HARVARD (SPRING 1999), pp. 110–126, Scriptorium Press
^"Rosemary Guiley, 2008, The Encyclopedia of Witches, Witchcraft and Wicca", Checkmark Books
^Diana L. Paxson, 2008, "Trance-Portation: Learning to Navigate the Inner World", Diana L. Paxson, Weiser Books
^Shelley Rabinovitch and James Lewis (editors), 2004, "The Encyclopedia of Modern Witchcraft and Neo-Paganism", Citadel
