מלכי ממלכת ארצות השפלה

שלט האצולה המלכותי של מלכי ממלכת ארצות השפלה, בגרסה המשמשת מאז 1907.

זוהי רשימת מלכי ממלכת ארצות השפלה (בהולנדית: Koningen der Nederlanden). הרשימה כוללת סטאדהאודרים מבית אוראניה-נסאו מאז 1556, אך הסטאדהאודרים נבחרו למשרה, והיו משרתי ציבור וגנרלים של הרפובליקה ההולנדית, ולכן לא ניתן להתייחס אליהם כאל מלכים. החל מווילם הרביעי, נסיך אורנז', החל קו ישיר של יורשים זכרים שהוביל למי שהפכו ברבות הימים למלכי ממלכת ארצות השפלה כשזו הוקמה ב-1813 (בתחילה כנסיכות ריבונית, ולאחר מכן, ב-1815, כממלכה).

שורשי המלוכה של ארצות השפלה מתחילים ב-1559, עם מינויו של וילם הראשון בידי פליפה השני, מלך ספרד, לתפקיד הסטאדהאודר של מחוזות הולנד, זיילנד ואוטרכט. וילם הודח מתפקידו, והפך למנהיג המרד ההולנדי. כתוצאה מכך, מינה הפרלמנט של הולנד את וילם הראשון ב-1572 לסטאדהאודר של שני המחוזות המורדים, הולנד וזיילנד. ב-26 ביולי 1581, במהלך המרד ההולנדי, הכריזו רוב המחוזות ההולנדיים על עצמאותם, בעזרת חקיקה מתאימה(אנ') בהאג, שאישרה את החלטת הפרלמנט. תפקידו הייצוגי של הסטאדהאודר כמי שמייצג את השליט התייתר באזורי המרד הצפוניים, מאחר שהתפקיד של שליט פיאודלי לא היה קיים עוד, אך התפקיד עצמו נותר על כנו במחוזות שהתאחדו לישות שנקראה רפובליקת שבע ארצות השפלה המאוחדות. כל הסטאדהאודרים אחרי וילם הראשון היו מצאצאיו, או מצאצאי אחיו, שהיו גם צאצאי נכדתו, אלברטינה אגנס, רוזנת נסאו.

ב-1795 השתלטה הרפובליקה הצרפתית על הרפובליקה ההולנדית, והחליפה אותה ברפובליקה הבטאווית. ב-1806 ביטל הקיסר נפוליאון בונפרטה את הרפובליקה החדשה, ומינה את אחיו כמלך הולנד, אך ב-1810 פלש לארצות השפלה וסיפח אותן לצרפת. ב-1813 הצליחו הכוחות המאוחדים של ארצות השפלה לדחוק את הצרפתים אל מחוץ לארצם. אנשי המדינה קראו לוילם פרדריק, בנו של הסטאדהאודר האחרון, כדי לעמוד בראש הממשלה החדשה, והכתירו אותו בתואר "הנסיך הריבון". ב-1815 הכריז הנסיך על ארצות השפלה כעל ממלכה, והכתיר את עצמו כמלך וילם הראשון. מעט לאחר מכן סופחו לממלכה גם ארצות השפלה הדרומיות (בלגיה ולוקסמבורג של ימינו).

סטאדהאודרים

סטאדהאודרים מבית אוראניה-נסאו

שם (תקופת חיים)	דיוקן	שלט אצולה	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות
וילם הראשון (1533–1584)		בית אוראניה-נסאו	26 ביולי 1581	10 ביולי 1584	סטאדהאודר, בנם של וילהלם הראשון ושל יוליאנה משטולברג
מאוריץ (1567–1625)		בית אוראניה-נסאו	14 בנובמבר 1585	23 באפריל 1625	סטאדהאודר, בנם של וילם הראשון ושל אנה מסקסוניה
פרדריק הנדריק (1584–1647)		בית אוראניה-נסאו	23 באפריל 1625	14 במרץ 1647	סטאדהאודר, בנם של וילם הראשון ושל לואיז דה קוליני
וילם השני (1626–1650)		בית אוראניה-נסאו	14 במרץ 1647	6 בנובמבר 1650	סטאדהאודר, בנם של פרדריק הנדריק ושל אמליה מזולמס-בראונפלס
וילם השלישי (1650–1702)		בית אוראניה-נסאו	4 ביולי 1672	8 במרץ 1702	סטאדהאודר, בנם של וילם השני ושל מרי הנרייטה, הנסיכה המלכותית, מלך גם על אנגליה, אירלנד וסקוטלנד
וילם הרביעי (1711–1751)		בית אוראניה-נסאו	4 במאי 1747	22 באוקטובר 1751	הראשון לרשת את תואר הסטאדהאודר של ארצות השפלה המאוחדות באופן רשמי. בנם של יוהאן וילם פריסו ושל מריה לואיזה, רוזנת הסן-קאסל
וילם החמישי (1748–1806)		בית אוראניה-נסאו	22 באוקטובר 1751	19 בינואר 1795	ירש את תואר הסטאדהאודר של ארצות השפלה המאוחדות מאביו, וילם הרביעי. אמו הייתה אן, הנסיכה המלכותית. הודח במהפכה הבטאווית

עם מותו של וילם השלישי מבלי שהעמיד אחריו יורשים, נכחד קו הירושה הזכרי של בית אוראניה-נסאו. בניגוד למחוזות אחרים ברפובליקה ההולנדית, פריסלנד, חרונינגן ודרנתה מינו סטאדהאודרים מבית נסאו החל מיוהאן השישי, אחיו של וילם הראשון, שהוא גם נצר לבית אוראניה-נסאו, מהצד הנשי.

סטאדהאודרים מבית נסאו

שם (תקופת חיים)	דיוקן	שלט אצולה	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות
יוהאן השישי (1536–1606)		בית נסאו	1578	1581	סטאדהאודר, בנם של וילהלם הראשון ושל יוליאנה משטולברג
וילהלם לודוויג (1560–1620)		בית נסאו	1584	1620	סטאדהאודר, בנם של יוהאן השישי ושל אליזבת מלויכטנברג
ארנסט קזימיר הראשון (1573–1632)		בית נסאו	1620	1632	סטאדהאודר, בנם של יוהאן השישי ושל אליזבת מלויכטנברג
היינריך קזימיר הראשון (1612–1640)		בית נסאו	1632	1640	סטאדהאודר, בנם של ארנסט קזימיר הראשון ושל סופיה הדוויג וון בראונשווייג-לינבורג
וילהלם פרידריך (1613–1664)		בית נסאו	1640	1664	סטאדהאודר, בנם של ארנסט קזימיר הראשון ושל סופיה הדוויג וון בראונשווייג-לינבורג
היינריך קזימיר השני (1657–1696)		בית נסאו	18 בינואר 1664	25 במרץ 1696	סטאדהאודר יורש, בנם של וילהלם פרידריך ושל אלברטינה אגנס, רוזנת נסאו, מצד האם היה נכדו של פרדריק הנדריק
יוהאן וילם פריסו (1711–1687)		בית נסאו	25 במרץ 1696	14 ביולי 1711	סטאדהאודר יורש, בנם של היינריך קזימיר השני ושל הנרייטה אמליה, נסיכת אנהלט-דסאו. יורשו היה וילם הרביעי, סטאדהאודר יורש של ארצות השפלה המאוחדות

ממלכת הולנד (1806–1810)

שם (תקופת חיים)	דיוקן	שלט אצולה	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות
לואי הראשון (1778–1846)		בית בונפרטה	5 ביוני 1806	1 ביולי 1810	בנם של קרלו בואונפרטה ושל לטיציה בואונפרטה, אחיו של נפוליאון בונפרטה
לואי השני (1804–1831)		בית בונפרטה	1 ביולי 1810	9 ביולי 1810	בנם של לואי הראשון ושל הורטנס דה בוארנה

הנסיכות הריבונית של ארצות השפלה (1813–1815)

שם (תקופת חיים)	דיוקן	שלט אצולה	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות
וילם הראשון (1772–1843)		בית אוראניה-נסאו	6 בדצמבר 1813	16 במרץ 1815	בנם של הסטאדהאודר האחרון, וילם החמישי ושל וילהלמינה מפרוסיה, נסיכת אורנז'. ב-1815 הכריז על ארצות השפלה כעל ממלכה

ממלכת ארצות השפלה (1815 ואילך)

שם (תקופת חיים)	דיוקן	שלט אצולה	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות
וילם הראשון (1772–1843)		בית אוראניה-נסאו	16 במרץ 1815	7 באוקטובר 1840	בנם של הסטאדהאודר האחרון, וילם החמישי ושל וילהלמינה מפרוסיה, נסיכת אורנז'. ב-1840 ויתר על כסאו
וילם השני (1792–1849)		בית אוראניה-נסאו	7 באוקטובר 1840	17 במרץ 1849	בנם של וילם הראשון ושל וילהלמינה מפרוסיה, מלכת הולנד
וילם השלישי (1817–1890)		בית אוראניה-נסאו	17 במרץ 1849	23 בנובמבר 1890	בנם של וילם השני ושל אנה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
וילהלמינה (1880–1962)		בית אוראניה-נסאו	23 בנובמבר 1890 (עד הגיעה לגיל 18, ב-31 באוגוסט 1898, שימשה אמה כעוצרת	4 בספטמבר 1948	בתם של וילם השלישי ושל אמה, נסיכת ולדק ופירמונט. ויתרה על כסאה
יוליאנה (1909–2004)		בית אוראניה-נסאו	4 בספטמבר 1948	30 באפריל 1980	בתם של וילהלמינה ושל היינריך, דוכס מקלנבורג-שוורין. ויתרה על כסאה
ביאטריקס (1938–בחיים)		בית אוראניה-נסאו	30 באפריל 1980	30 באפריל 2013	בתם של יוליאנה ושל ברנהרד, נסיך ליפה-ביסטרפלד. ויתרה על כסאה
וילם-אלכסנדר (1967–בחיים)		בית אוראניה-נסאו	30 באפריל 2013	מכהן	בנם של ביאטריקס ושל קלאוס פון אמסברג

ראו גם

• סדר הירושה לכתר ממלכת ארצות השפלה