מלחמתה של חנה (באנגלית: Hanna's War) הוא סרט של המפיק והבמאי הישראלימנחם גולן, המספר את סיפורה של חנה סנש. גולן התבסס על יומניה של סנש, וכן על הספר "רוח גדולה באה" מאת יואל פלגי.
היסטוריה
בשנת 1964 קיבל מנחם גולן ממשפחתה של חנה סנש זיכיון להכין עליה סרט, בתנאי שיציג למשפחה את התסריט, הסרט יופק תוך שלוש שנים ולא יעורב בו כסף גרמני[1]. אולם בהמשך המשפחה נסוגה מהזיכיון בגלל הפרות נטענות של ההסכם על ידי גולן, ובורר אישר את טענותיהם[2][3]. אולם בבית המשפט המחוזי קבע השופט לם שאין צורך בזיכיון המשפחה כדי להכין סרט על חנה סנש שכן היא מהווה דמות ציבורית[4]. בשנת 1967 פורסם שהסרט יוסרט לאחר תום העבודה על 999... עליזה מזרחי[5]. העבודה על הסרט התעכבה בגלל בעיות מימון[6] ובשנת 1971 הוסכם שהסרט יופק על ידי ג'ו היימן המפיק של הסרט בלומפילד ושמנחם גולן יהיה הבמאי[7]. מיה פארו נבחרה לגלם את סנש והוחלט להסריט את הסרט בהונגריה או יוגוסלביה וכן באיטליה וישראל[8]. גולן בדק חמישה תסריטים שנכתבו על חנה סנש ולא היה מרוצה מאף אחד מהם ולכן כתב בעצמו תסריט על סמך הספר של יואל פלגי, "רוח גדולה באה"[6]. העבודה על הסרט נתקעה, ובשנת 1983, לטענת גולן, ביקשה המשפחה מגולן שיאיץ את הכנת הסרט[3]. לייזה מינלי נבחרה לגלם את סנש[9], אולם ככל הנראה בגלל משבר אישי הדבר לא יצא אל הפועל. שלטונות הונגריה באו לקראת גולן כדי שהסרט יוסרט בהונגריה, דבר שאפשר חסכון רב בהוצאות[10][11]. הסרט צולם במשך שבועיים בישראל (בג.ג. אולפני ישראל) וארבעים ימים בהונגריה[12].
עלילה
הסרט עוסק בחנה סנש, יהודייה ילידת הונגריה. חנה בוחרת לוותר על החיים השקטים בארץ ישראל המנדטורית, ומתגייסת לחיל האוויר הבריטי כדי להילחם לצדו במלחמת העולם השנייה. במסגרת פעילותה, הופכת חנה לצנחנית ומוצנחת ביוגוסלביה שם היא משתפת פעולה עם כוחות פרטיזנים מקומיים ומגיעה להונגריה. בהונגריה היא נתפסת, נחקרת ועוברת עינויים קשים, אולם לא מסגירה את חבריה ומסתירה את הקוד הסודי של המשדר, שבעזרתו ההונגרים יכולים לתפוס את חבריה. היא נשפטת, אולם עוד לפני שמסתיים המשפט מוצאת להורג בידי כיתת יורים.
