חימוש מגוון במשקל כולל של 8 טון על גבי 11 נקודות נשיאה (מתוכנן).
הנעה
זוג מנועי טורבו מניפה מדגם SNECMA M53-P2.
מיראז' 4000 (בצרפתית: Dassault Mirage 4000, לעיתים כונה Super Mirage 4000) היה אבטיפוס של מטוס קרב דו-מנועי מתוצרת חברת דאסו תעופה הצרפתית, שפיתחו החל בשנת 1975 ממטוס הקרב מיראז' 2000. המטוס לא הועבר לייצור סדרתי מאחר שחיל האוויר הצרפתי או חילות אוויר אחרים לא היו מעוניינים ברכישתו.
תיאור
מטוס המיראז' 4000 היה גדול וכבד באופן משמעותי מן המיראז' 2000. המטוס צויד בשני מנועי טורבו מניפה סנאקמה אטר M53-5-2. בנוסף, היו למיראז' 4000 כנפוני קנארד מעל כונסי האוויר[1]. כנף הדלתא של המטוס הייתה דומה לזו של המיראז' 2000, וגם כונסי האוויר והמבנה הכללי היו דומים. המטוס היה בגודל דומה לזה של F-15, והיה בעל יכולות מצוינות כמיירט לטווח ארוך וכמטוס תקיפה בגובה נמוך. המטוס צויד בשני תותחי 30 מ"מ, והיה יכול לשאת כ-8 טון חימוש על גבי 11 נקודות נשיאה תחת הגוף והכנפיים, וקיבולת הדלק שבו איפשרה תקיפה בטווח ארוך. המטוס נבנה בחלקו מחומרים מרוכבים. בדומה למיראז' 2000, נשלט המטוס באמצעות מערכת טוס-על-חוט. תא הטייס נבנה כתא טייסאנלוגי, והיה מצויד בתצוגה עילית. במהלך הפיתוח, נשקלה התקנתו של מכ"ם חזק יותר מזה שהיה מותקן במיראז' 2000, אך מכ"ם כזה לא הותקן בסופו של דבר[2].
על התכנון לבניית המטוס הוכרז לראשונה בשנת 1975, והמטרה המוצהרת הייתה לייצר מטוס קרב שיוכל להתחרות במטוס הקרב F-15 איגל. הטיסה הראשונה של המטוס התקיימה ב-9 במרץ1979 ודגם של המטוס (מוק-אפ) הוצג בסלון האווירי בפריז ביוני 1979[3]. המטוס הוצג לציבור לראשונה בסלון האווירי בפארנבורו בשנת 1980. פיתוח המטוס נעשה מכספי היצרנית, וחברת דאסו קיוותה לעניין מדינות במזרח התיכון, במיוחד ערב הסעודית ועיראק, ברכישתו[4][5]. מרסל דאסו הגיע להסכמה עקרונית עם ערב הסעודית למימון פיתוח המטוס, בתמורה לקבלת זכויות לייצור ושיווק המטוס[6], אך ממשלת צרפת התנגדה למהלך[7].
החברה קיוותה אף למכור את המטוס לחיל האוויר הצרפתי, כמחליף למטוסי המיראז' 4[8] שהחלו מתיישנים. ואולם, בשנת 1981 רכשה סעודיה מטוסי F-15 מארצות הברית ולא הייתה מעוניינת במטוס. עיראק הייתה שקועה במלחמה עם איראן, ולא הייתה מסוגלת לעמוד בתשלומים עבור המטוס, ואילו חיל האוויר הצרפתי בחר להתמקד בשדרוג מטוסי המיראז' 2000. בעקבות זאת נותרה דאסו ללא קונה למטוס. בשנת 1985 התעורר מחדש העניין הסעודי במטוס, והחברה שיפצה את אב הטיפוס היחיד שנבנה ואף צבעה אותו בסכימת צביעה מדברית, אך גם עסקה זו לא יצאה אל הפועל. בשלב זה כבר הייתה דאסו עסוקה בפיתוח מטוס הקרב ראפאל, ופרויקט מיראז' 4000 נזנח. רבים מן הלקחים שנלמדו בפיתוח המטוס הוטמעו במטוס הראפאל.
אב הטיפוס מוצג היום במוזיאון האוויר והחלל (Musée de l'Air et de l'Espace) בפריז.
