מחסומים הוא סרט תיעודי ישראלי משנת 2003 בבימויו של יואב שמיר. הסרט צולם בסגנון "סינמה וריטה" (אנ') כתיעוד של שגרת החיים משני צדי המתרס של המחסומי צה"ל ביהודה ושומרון, דרך אוסף של סיטואציות יומיומיות. "מחסומים" הוא אחד הסרטים התיעודיים המצליחים ביותר שהופקו בישראל[1].
שמיר תיעד את המתרחש במספר מחסומים צבאיים ברמאללה, ג'נין ושכם במהלך השנים 2001–2003, שנות האינתיפאדה השנייה. בריאיון עמו אמר כי כולם קורבנות, החיילים והפלסטינים, וכי מטרתו הייתה להראות את השלכות הכיבוש על הפלסטינים, אבל יותר מכך, השפעתו על החברה.[דרוש מקור]
מחסומים פתח את פסטיבל דוקאביב 2004 שהתקיים בסינמטק תל אביב. הסרט הופק בתמיכת ערוץ 8 (נגה תקשורת) והקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה.
המצלמה מתעדת את האנשים שעוברים במחסומים השונים, שחלקם עמוסים יותר מאחרים. האירועים המתועדים כוללים מצבים בנאליים למדי או מתסכלים, בהם אנשים עוברים דרך המחסום ללא כל קושי לאחר שהציגו תעודה מזהה, אבל גם תקריות קשות יותר, שבהן שמיר בחר להתמקד.
אף שהסרט תואר תחילה כ"אנטי ישראלי" הוא הוצג בפני חיילים ומפקדים בצה"ל, ומחלקת ההסברה של משרד החוץ שקלה לעשות בו שימוש[2].
מרב יודילוביץ' אמרה על הסרט שהוא "לא נוח לצפייה", אבל הוא מראה את שני הצדדים באופן מאוזן[3].
מחסומים זכה ביותר פרסים מכל סרט תיעודי ישראלי אי פעם. הסרט זכה בפרס הראשון בפסטיבל הסרטים הדוקומנטריים אידפא, והיה הסרט הישראלי הראשון שזכה בפרס בתחרות יוריס איוונס (Joris Ivens) במסגרת זו. הסרט נבחר על ידי מכון הקולנוע בוושינגטון כאחד ממאה הסרטים התיעודיים הטובים בכל הזמנים, ובמקום הרביעי ברשימת עשרים הסרטים הנבחרים לציון עשרים שנה לפסטיבל אידפא[4].
בנוסף, הסרט הוקרן בפסטיבלים הבאים: