מחוז יהודה ושומרון (משטרה)

משטרת מחוז יהודה ושומרון
פרטים
כינוי משטרת מחוז ש"י
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך משטרת ישראל
סוג מחוז משטרתי
פיקוד
דרגת המפקד ניצב  ניצב
מפקד נוכחי משה פינצ'י
מטה מחוז יהודה ושומרון במבשרת אדומים (במרכז)

מחוז יהודה ושומרון, הנקרא בדרך כלל מחוז שַ"י (ראשי תיבות: יהודה ושומרון), הוא אחד ממחוזות משטרת ישראל. המחוז אחראי על השטח מאזור הר חברון בדרום ועד צומת מגידו בצפון[1].

מחוז זה הוא המחוז השני בגודלו מבחינת שטחו מבין מחוזות המשטרה, לאחר מחוז הדרום.

היסטוריה

רקע היסטורי

כוחות משטרת ישראל החלו לפעול באזור יהודה ושומרון מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר ביולי 1967 חתם אלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס על צו המעניק להם את הסמכויות שהוענקו למשטרה הירדנית קודם לכן, לצד כלל הסמכויות הנתונות לחיילי צה"ל באזור[2]. בספטמבר 1967 שונה שם נפת שכם לנפת שומרון, ונפת חברון נקראה נפת יהודה[3]. בנוסף הוקמה נפת עזה ברצועת עזה. נפת יהודה ונפת עזה היו משתייכות למחוז הדרומי של המשטרה ונפת שומרון למחוז הצפון[4].

באזור יהודה ושומרון וחבל עזה גויסו שוטרים מקומיים, פלסטינים, החל מ-1970[4]. אך השוטר הערבי המקומי הוסמך לטפל רק באוכלוסייה המקומית, ורק בעבירות אזרחיות ופליליות, בסכסוכי חמולות, בסכסוכים על רקע חילול כבוד המשפחה ובעבירות תנועה. השוטר הערבי המקומי היה מנוע מלטפל ישירות באזרחים ישראלים שביצעו עבירה בשטחים או בישראלים תושבי השטחים, והיה עליו להעביר את הטיפול בתיק לשוטר אזרח ישראל. בתפקידי הקצונה הייתה כפילות סימטרית כמעט בכל התפקידים: כך לדוגמה תפקיד קצין החקירות היה מאויש על־ידי שניים, קצין ערבי מקומי וקצין ישראלי. דרגתו של השוטר הערבי המקומי ושל השוטר הישראלי באותו תפקיד הייתה בדרך־כלל מקבילה, אך תמיד היה כפוף הקצין המקומי לכפילו הישראלי. שוטר ערבי רשאי, לדוגמה, לאותת לנהג ישראלי, שביצע עבירה לעיניו, לעצור ולבקש את פרטיו האישיים, אך הוא לא היה רשאי לעוצרו[4].

הקמת המחוז

המחוז הוקם בספטמבר 1994 בעקבות מסקנות דו"ח ועדת שמגר לאירועי טבח מערת המכפלה, וכן עם תחילת יישום הסכם קהיר ולקראת יישום הסדר הביניים עם הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. המחוז כולל שני מרחבים, מרחב יהודה שמבוסס על נפת יהודה, שהייתה כפופה למחוז הדרומי, ומרחב שומרון על בסיס נפת שומרון שהייתה כפופה למחוז הצפון. במחוז פועל המנגנון המשטרתי לתיאום ושיתוף פעולה בין משטרת ישראל לבין המשטרה הפלסטינית (ממת"ש), ראש המנגנון כפוף למפקד המחוז. מטה המחוז היה ממוקם תחילה במעלה דוד.

בקיץ 2005 החלה הקמתו של מבנה חדש כמטה המחוז במבשרת אדומים (אזור ההמכונה גם E1)[5]. המטה הוקם כחלק מתוכנית גדולה ליותר להקמת 3,500 יחידות דיור חדשות במבשרת אדומים. תוכנית שאושרה על ידי ממשלת אריאל שרון כפיצוי על תוכנית ההתנתקות[6]. בניין המטה נחנך בתחילת 2008[7].

פריסת היישובים במחוז

בשטח המחוז יש 120 יישובים, מתוכם שלוש עיריות - אריאל, מעלה אדומים וביתר עילית. 12 מועצות מקומיות – אורנית, אלפי מנשה, אלקנה, אפרת, בית אל, בית אריה, מודיעין עילית, מעלה אפרים, עמנואל, קדומים, קריית ארבע וקרני שומרון. ועד מקומי – ישוב יהודי. 6 מועצות אזוריות: שומרון, מטה בנימין, גוש עציון, הר חברון, מגילות, ערבות הירדן.

מבנה המחוז

מחוז ש"י מורכב משתי יחידות משטרה מרכזיות לצד היחידות המחוזיות.

  • מרחב שומרון: מטה המרחב ממוקם באריאל. המטה הוקם ב-2019 וכולל את תחנת אריאל, תחנת מודיעין עילית ותחנת בנימין (ממוקמת באזור התעשייה שער בנימין).
  • מרחב יהודה: מטה המרחב ממוקם בקריית ארבע, וכולל את תחנת חברון האחראית על דרום גזרת חברון, תחנת עציון הממוקמת בביתר עלית ותחנת מעלה אדומים.

יחידות מחוזיות:

  • אגף התנועה (את"ן) ש"י. מתחלק לשתי לשכות תנועה:
    • את"ן שומרון, פועלת בגזרת מרחב שומרון ויושבת במטה המרחב.
    • את"ן יהודה, פועלת בגזרת שאר המחוז ויושבת במטה המחוז.
  • ימ"ר ש"י
    • מפלג תשאול
    • מפלג מודיעין
    • מפלג בילוש
    • מפלג פשיעה לאומנית
  • שוטרי משטרת ישראל יחד עם לוחמי יחידת דובדבן בזירת פיגוע במעלה אדומים
    יס"מ ש"י

מפקדי המחוז

שם תקופת כהונה הערות
1 אליק רון 1994–1997
2 יוסי סדבון 1997–1998
3 יצחק אהרונוביץ' 1998–2000 לימים סמפכ"ל המשטרה והשר לביטחון הפנים
4 מיקי לוי 2000–2001 לימים יושב ראש הכנסת
5 שחר איילון 2001–2004 לימים סמפכ"ל המשטרה ונציב כבאות והצלה
6 ישראל יצחק 2004–2007 לימים סמפכ"ל המשטרה
7 שלומי קעטבי 2007–2009
8 חגי דותן 2009–2011
9 עמוס יעקב 2011–2012
10 קובי כהן 2012–2015
11 שלומי מיכאל 2015–2016
12 משה ברקת 2016–2021
13 עוזי לוי 2021–2024
14 משה פינצ'י 2024–מכהן

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!