מות ארתור (le morte Darthur) הוא אוסף קאנוני של סיפורי המלך ארתור ואבירי השולחן העגול שנכתב במאה ה-15 על ידי תומאס מלורי.
מקובל לזהות את כותב הספר, סר תומאס מלורי, עם סר תומאס מלורי מווריקשייר, אולם הזיהוי שנוי במחלוקת.[1] סר מלורי מווריקשייר היה אביר שלחם במלחמת מאה השנים והיה חבר בבית הנבחרים הבריטי. הוא בילה זמן רב בבתי כלא בשל מגוון פשעים, כולל גניבת בקר, אונס, שוד מנזר וניסיון לארוב לדוכס מבקינגהאם.[2] חלקים מהספר נכתבו על ידי מלורי בזמן ששהה בכלא.[3] הוא השלים את כתיבת הספר בערך ב-1470.[א]
מלורי אסף את סיפוריו ממקורות מגוונים באנגלית ובצרפתית, כגון הפרוזה הצרפתית "מחזור הוולגטה"[4] והפואמה האנגלית "Alliterative Morte Arthure" (אנ') המתארת את מלחמתו של ארתור בקיסר רומאי.[5] חלקים מעטים מהספר, בעיקר סיפורו של גארת', הם פרי עטו של מלורי עצמו.[6] בשונה מהטקסטים עליהם התבסס, כתב מלורי באופן כרונולוגי[1] ויצר לראשונה חוט עלילה ליניארי, מלידתו של ארתור עד מותו.[7] לרוב הוא הציג את הסיפורים ללא עוררין, בשפה פשוטה ועובדתית.[8]
בכתב היד חולק הקאנון לשמונה חלקים: לידתו ועלייתו לשלטון של ארתור, מלחמתו של ארתור נגד האימפריה הרומית המערבית, הרפתקאותיו של סר לנסלוט, סיפורו של גארת' (אנ'), סיפורם של טריסטן ואיזולדה, המסע אחרי הגביע הקדוש, סיפור אהבתם של לנסלוט וגווינביר ולבסוף התפרקות השולחן העגול ומותו של ארתור. בגרסה המודפסת של קקסטון אורגן התוכן מחדש ב-21 חלקים.[9]
הספר הודפס לראשונה על ידי ויליאם קקסטון ב-1485. כתב היד היחיד הקודם למהדורה של קקסטון התגלה ב-1934 בספריית הקולג' של וינצ'סטר, והוא מוצג כיום בספרייה הבריטית בלונדון.[5]
לאחר הדפסתו הראשונה בשנת 1485 הפך "מות ארתור" לפופולרי, והודפס בלפחות חמש מהדורות נוספות עד מלחמת האזרחים האנגלית. כל מהדורה עברה שינויים חזותיים ולשוניים, וחלקן עברו צנזור. לאחר מלחמת האזרחים לא הודפס הספר שוב עד המאה ה-19, אז התעורר עניין מחודש בסיפורי המלך ארתור.[7] בסך הכל הודפסו באנגלית 29 מהדורות שלמות של "מות ארתור" מאז כתיבתו עד שנות ה-80 של המאה ה-20.[10]
"מות ארתור" עובד ותורגם לעברית על ידי דבורה עומר.