מושבת הילדים במלחובקה

מארק שאגאל (עם הרגל על המדרגה הנמוכה ביותר) עם שאר המחנכים וחלק החניכים של בית היתומים במלחובקה. שנת 1920 או 1921

מושבת הילדים היהודית לדוגמה ע"ש האינטרנציונל השלישי במָלַחוֹבְקָהיידיש: ייִדישע מוסטערדיקע קינדער־קאָלאָניע אױפֿן נאָמען פֿונעם דריטן אינטערנאַציאָנאַל אין מאַלאַכאָװקע; ברוסית: Еврейская образцово-показательная детская коммуна имени III Интернационала в Малаховке) הייתה מוסד חינוכי יידישיסטי סובייטי שפעל בין 1919 ל-1938 בחבל מוסקבה. המושבה התקיימה במתכונת של קומונת בית-יתומים, היחידה מסוגה בברית המועצות.

רקע

במהלך שנות ה-20, לאחר החורבן שהשיתה מלחמת האזרחים הרוסית, נותרו בברית המועצות המוני ילדים ובני נוער משוטטים וחסרי בית. הנציבות העממית לענייני חינוך החלה בהקמת מושבות מיוחדות לטיפול בהם. בין הפעילים בתחום היה הפדגוג אנטון מקרנקו, שהתנגד לענישה גופנית, דגל בכבוד לילדים והנהיג במוסדותיו גישות חלוציות כמו הסתמכות על לחץ חברתי חיובי על הפרט.

בקרב כלל ילדי הרחוב היו גם יהודים בשיעור ניכר, יתומים שהוריהם נרצחו בפוגרומים באוקראינה או בנסיבות אחרות. ב-1924 פעלו במינסק לבדה 8 בתי יתומים יהודיים עם 77 מחנכים ו-602 חניכים.[1] לאחר המהפכה, התרחשה פריחה יידישיסטית אדירה בקרב יהודי ברית המועצות. אינטלקטואלים כמו משה ליטבקוב ניסו לכונן לאום דובר-יידיש כחלק ממערכת הלאומים הסובייטית, בתמיכה נדיבה של הממשל. במקביל לפעילות תרבותית תוססת בשפה היידית, לחמו פעילי היידישיזם הסובייטי במסורת הדתית, בשפה העברית ובציונות, שנחשבו בעיניהם כולן כתופעות ריאקציונריות.

הקמת המוסד

אספת מורים ותלמידים במלחובקה. בשורה ראשונה שלישי משמאל הסופר יחזקאל דוברושין. בסביבות 1920

ב-1919 מינתה הנציבות העממית לענייני חינוך את ברוך שוורצמן לייסד בית-יתומים יהודי במלחובקה (אנ'), יישוב כפרי 27 ק"מ דרום-מזרחה למוסקבה. מוסד שוורצמן לא היה בית-היתומים היחיד במלחובקה, ומלבדו פעלו לפחות 14 מוסדות נוספים. שוורצמן, קומוניסט ופעיל יידישיסטי בולט שהיה אחיו של המשורר אשר שוורצמן וניהל מוסדות חינוך יהודיים מאז 1911, הגיע לאתר בנובמבר.[2] הוא חילק את המושבה ל-4 קבוצות, שכל אחת השתכנה בבית עץ נפרד. הוא דאג להרחיק את המחנכים הקודם, חלקית דתיים וחלקית ציונים, ושכר צוות מחנכים חדש מאוקראינה שהסכים לעבוד לפי הקו האידאולוגי החדש.

ברוך שוורצמן תיאר את תחילת דרכו במושבת מלחובקה בגליונות מס' 3-2 משנת 1920 של כתב העת ביידיש "קולטור און בילדונג" ("תרבות וחינוך"), הבטאון של המחלקה היהודית של משרד החינוך. במאמרו מביע שוורצמן התנגדות אידאולוגית חריפה נגד רשת בתי ספר יהודיים דתיים-ציונים "תרבות":[3]

מה מצאתי במלחובקה? 125 ילדים שהתאספו מכל רחבי רוסיה למוסקבה תוך חיפוש עזרה. בדרכים שונות הם מצאו את עצמם בבתי ספר דתיים "תרבות", שעדיין פעלו במוסקבה. רוב המורים היו ציונים, הם סיפקו לתלמידים תפילות ולימדו אותם לשיר "התקוה". אף אחד מהמורים לא ניסה לארגן את תלמידיו לקולקטיב חברותי, לא דאג לסדר ולהיגיינה מינימליים במגוריהם, לא חשב על עתידם. נוצר הרושם כי המורים עצמם לא ידעו למה הם שם עם הילדים... אני חשבתי: בתמיכת השלטון הסובייטי ניתן לבצע עבודה פדגוגית של ממש.

אחד מחניכיו המסורים, זלמן ארונוב, תיעד את האווירה של נובמבר 1919 בספרו הדקיק "מאַלאַכאָווקער קינדער־קאָלאָניע" ("מושבת הילדים במלחובקה") שיצא לאור במוסקבה ב-1932: "המוני ילדים נטושים הסתובבו בתקוה שלא למות מרעב או מהתקפות שודדים. הם התרכזו סביב הערים הגדולות כמו מוסקבה, לנינגרד (כיום סנקט-פטרבורג), חרקוב, קייב ואחרות, בהן הוקמו בתי יתומים שפעלו בשפות של כל הקבוצות האתניות"[4].

בעת הקמתו היו במוסד 125 חניכים בגילאי 16-6. בהמשך נע מספר הילדים בין 100 ל-150. לפי זכרונות חלק מהמורים והתלמידים, הם התגוררו במספר בתי עץ נטושים.

ארוחה במושבת מלחובקה, במרכז מארק שאגאל ולשמאלו המנהל ברוך שוורצמן. בסביבות 1920

הסופר דער נסתר לימד במקום בין 1920 ל-1921, ומרק שאגאל לימד ציור בתחילת שנות ה-20, ובחדר שהוקצה לו עבד על יצירותיו. יואל (יולי) אנגל לימד מוזיקה בין 1920 ל-1922, במקביל לעבודתו השוטפת, והוחלף על ידי משה ברגובסקי.

מבנה ארגוני

ממשל עצמי

במושבת מלחובקה באו לידי ביטוי תפיסות ושאיפות חינוכיות של ברוך שוורצמן, אותן הוא התחיל לפתח וליישם בדמייבקה. הוא כינה אותם "נײַע אַרבעט־שול" (בית ספר עמלני חדש). בהתאם לתורתו של שוורצמן, המחנכים והחניכים גרו באותה הסביבה, ופנו זה לזה ב"דוּ", "את/ה" בצורה הלא-פורמלית. ביחד הם כתבו את חוקת המוסד.[5].

מאיר פולונסקי סיכם את אורח החיים החדש של המושבה כ"ממשל עצמי" ו"אוטונומיה ניהולית"[3]. ארונוב מרחיק לכת ומגדיר אותו כ"מלוכה". לדבריו, לילדים הותר ללכת לאן שהם חפצו ולהשתתף בכל יוזמה, אך החופש הנרחב לווה במנת ביקורת נדרשת לשמירה על יציבות.

באביב 1920 ברוך שוורצמן פרסם בכתב עת "קולטור און בילדונג" ("תרבות וחינוך") מאמר על מחצית השנה הראשונה שלו בתפקיד מנהל המוסד. הוא ציין את הקושי בעיצוב יחסים שיתופיים בין החניכים, שמעולם לא חיו בקולקטיבים. מאידך, העדר ניסיון כזה שימש כתמריץ פדגוגי למציאת נתיבים חדשים. שוורצמן התמקד במאמרו על שני עניינים החשובים במיוחד עבורו: אוטונומיה וארגון במושבה.

החודשים הראשונים התאפיינו בתוהו ובוהו. כל אחד מארבעת בתי המגורים החליט על שיטת ארגון משלו. בהמשך המוסד הצליח להקים גוף ניהולי מאוחדת, ה"קאָלאָניע־ראַט" (מועצת המושבה), בו השתתפו כל המחנכים ושלושה חניכים מכל בניין. הגוף כונס מדי שבוע ודן בסוגיות של ניהול, כלכלה וחינוך. שוורצמן מדווח גם על הקמת ארבעת גופים בשם "הויז־ראַט" (מועצת הבית).[2][6]

צורה דמוקרטית וחופשית של חיי הקהילה הסוציאליסטית הייתה הליבה של פרויקט החזון של ברוך שוורצמן; הוא היה מודע באופן מלא לחדשנות רעיונו, והיה מוכן להכניס בו תיקונים על מנת שישמש דוגמה כמסגרת ארגונית עבור פרויקטים עתידיים לטובת חניכים ומחנכים גם יחד בהתאם לחזון החינוך הקומוניסטי[2]. הוא חותם את דבריו בהדגישו כי מושבת מלחובקה היא הניסיון החלוצי של השתלת הצמח החדש – "אַרבעט־שול" (בית ספר עמלני) בקרקע היהודית, וכי יש להמשיך ולשפר את המעשה[3]. בניגוד לפרקטיקה ששררה במוסדות החינוך ברוסיה הצארית (הן רוסיות והן יהודיות), במלחובקה עונשים פיזיים היו אסורים לחלוטין[7].

מבנה כלכלי, צירוף למידה ועבודה

בפתיחת ספרו מתאר ארונוב את המצוקה הכלכלית ששררה ב-1919 ברוסיה בכלל ובמושבה בכלל. גם הוא וגם מארק שאגאל בזכרונותיו[8] מציינים שלילדים לא היו נעלים ובגדי חורף, ושהיה מחסור במיטות. רוב בנייני המושבה היו וילות קיץ ללא הסקה. לדברי ארונוב, הקהילה היהודית במוסקבה הציעה סיוע כלכלי בתנאי שבמושבה תנוהל אורח חיים דתי, והצעתה נדחתה[4]. איליה פלוטקין, חניך המושבה, מציין את כישרונו הארגוני של ברוך שוורצמן שבזכותו אפילו בשנים הרשות ביותר הילדים לא סבלו ממחסור באוכל[9].

בניגוד לבית יתומים רגיל, במושבת מלחובקה הילדים לא רק למדו אלא גם עבדו בגן, בלול, ברפת, במטבח ובנגריה. הם חטבו עצי הסקה, סרגו, כיבסו ותיקנו בגדים, וניקו את בתי מגוריהם לפי תור[8]. חשמל לא היה, לכן למדו ועבדו עד רדת החשכה החושך[10]. המוסד שאף לסיפוק צרכיו בעצמו, ללא תלות בתקצוב חיצוני.

היבטים פוליטיים (שלב מוקדם)

אלסנדר רפופורט במאמרו מציין שהקו האידאולוגי השולט במושבה כלל קומוניזם, אתאיזם וביקורת נוקבת נגד תנועת הצופים ה"בורגנית"[11]. מנגד, ב-1923 הוקמה שם שלוחה של תנועת הפיונרים. שאגאל נזכר[8] שהחניכים השתתפו באספות פוליטיות ושרו את האינטרנציונל בחיוך ועם תנועות ידיים.

ארונוב מספר על חניכה בשם חסיה שתבעה שוויון זכויות מיני וקיבלה את מבוקשה[4].

במוסד חגגו חגים בולשביקיים. התכתיב האידאולוגי הלך והחמיר ובשנות ה-30 הפך לפוליטיזציה של כל פרט בחיי היום-יום, אף בתחילת דרכו היו למוסד מגעים עם ארצות הברית. יש עדויות על תמיכה כלכלית מארצות הברית במוסד. השגריר האמריקני ביקר במלחובקה מספר פעמים והצטלם עם החניכים[12].

שיתוף ניסיון פדגוגי

מאיר פולונסקי מספר[13] שבקיץ 1920 נערך במוסקבה הכנס הראשון של פעילי התרבות היהודית. נאומו של מנהל מושבת מלחובקה ברוך שוורצמן התקבל בתשומת לב כה רבה שהכנס שינה את סדר יומו וכל (לפי דיווחו של ארונוב - כמעט כל) משתתפיו יצאו מיד למלחובקה על מנת לצפות במו עיניהם בהצלחה של "הפדגוגיה האדומה". המושבה נחשבה למופתית, זכתה לפרסום רב ולביקורים של נציגי בתי הספר ומוסדות החינוך הגבוה, ושל משלחות ממפעלים. המושבה קבלה מגרשים חקלאיים נוספים ובשנת 1925 היא הציגה את פירותיה בתערוכה חקלאית.

הניסיון הפדגוגי של מלחובקה נדון בתקשורת הקומוניסטית העולמית[14] ויושם במוסדות ילדים נוספים בברית המועצות, כולל במושבה שמקרנקו הקים בדצמבר 1920. הדמיון הארגוני והחברתי בין שני המוסדות מודגש בספרו של ארונוב[4]; יצוין שמלחובקה הקדימה את מושבת מקרנקו בשנה.

ניסיון נוסף בתחום זה בוצע בבית הספר סאמרהיל שהוקם ב-1921 באנגליה. גם שם שררו ממשל עצמי, צירוף של למידה ועבודה ושיטות פדגוגיות נוספות המאפיינות את מושבת מלחובקה. אין עדויות בנוגע לקשר בין שני המוסדות[7].

לימודים ופעילויות נוספות

תוכנית לימודים

כל הלימודים התקיימו ביידיש, שהרי רוב החניכים לא ידעו שפות אחרות. כנהוג בכל מערכת החינוך בברית המועצות, בתוכנית הלימודים היו שעורי רוסית. בין המקצועות נוספות שנלמדו היו שפת יידיש, ספרות יידיש, מתמטיקה, ציור, מוזיקה, ונגרות.

החניכים לא חולקו לכיתות כנהוג כיום, אלא ל-3 או 4 קבוצות הגיל, אשר כל אחת מהן כללה ילדים בהפרש הגילאים של 3-2 שנים[15].

פעילות יצירתית

במושבה שגשגו חיים יצירתיים עשירים ומגוונים להפליא. היתומים למדו לצייר, לשיר, לרקוד, לשחק על הבמה. הם הכינו בעצמם תפאורה ותלבושות להצגותיהם, כתבו ועיצבו את עיתון הקיר השבועי "רויטע שדים" ("השדים האדומים"). הם ביקרו בתיאטרון גוס"ט של מיכואלס.

ארונוב מספר על חניכים מוכשרים שלא ידעו קרוא וכתוב. הם חיברו שירים והכתיבו אותם לבני כיתתם ששימשו "מזכירים".

בתערוכת יצירות של חניכי המוסד, שלמדו ציור אצל מארק שאגאל, ישנם, בין היתר, איורים לסיפורי שלום-עליכם ולתנ"ך[16]. הילדים ציירו בעפרונות פחם ובצבעי מים[17]. מארק שאגאל נזכר: "באיזו להיטות הם ציירו! ילד אחד יצר בביטול האני ללא הפוגה: צייר, כתב שירים ומוזיקה. השני בנה את יצירותיו בהרהור, בקור רוח, כמו מהנדס. חלקם נסחפו לאמנות מופשטת, התקרבו לצ'ימבואה ולוויטראז'ים של קתדרלות עתיקות"[18].

הידרדרות וסוף הדרך

החמרה ביחס הבולשביקים לתרבות יידיש בכלל ולמערכת החינוך בפרט

כבר בין השנים 1934-1929 חלו שינויים בתחומים אלה, שהשפיעו רבות על פעילות תרבותית ביידיש בברית המועצות. במערכת החינוך הסובייטית הסתיימה תקופת הניסויים, והמורים איבדו את חופש הפעולה. תוכנית הלימודים האחידה הפכה למחייבת עבור כל מערכת החינוך. רוב ספרי הלימוד בבתי הספר ביידיש הוחלפו בחדשים, אשר תורגמו מרוסית. כך הספרות הלימודית איבדה סופית את יסודותיה היהודיים[19].

בשנים 1938-1937 השלטונות החמירו את מדיניותם והכו קשות בתרבות היידיש. עשרות סופרים ובמאים נעצרו והואשמו בלאומניות ובעבירות מדומות אחרות. בזה אחר זה נסגרו בתי ספר ביידיש. בבלארוס התהליך נעשה בצו פורמלי שהוצא ב-3 ביולי 1938,[20] ואילו באוקראינה ובבירוביג'ן הדבר בוצע ללא מסמך כתוב[21], לאחר שלקראת שנת 1938 בירוביג'ן נותרה האזור היחיד בפדרציה הרוסית שבו עוד היה בית ספר ביידיש[22].

שינוי הקונספט ופוליטיזציה בשלב המאוחר של קיום המוסד

לפרק האחרון של ספרו[4], ארונוב קרא "אויפֿן נײַעם עטאַפּ" ("בשלב חדש"). הוא מתאר את תחילת שנות ה-30 ומדווח בלשון מרומזת על התגברות הפוליטיזציה בחיי היומיום של מושבת מלחובקה, לאור ההחלטות החדשות של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית לגבי מערכת החינוך. ההחלטות האלה כללו לא רק את החזון המדיני של סטלין אלא גם הוראות ישירות בנושא.

הצוות הפדגוגי של המושבה, יחד עם שלוחותיהם של הקומסומול ושל תנועת הפיונרים התגייסו ללמוד את "יסודות המדע"[4] תוך "מאבק בנחשלות". הדבר בא לידי ביטוי בהפסקת פעילותם של הנגריה ובתי מלאכה אחרים במושבה, ובהעסקת החניכים בבית חרושת למיכון חקלאי. במפעל ענק זה, שמנה מעל 10,000 עובדים, היה על הילדים לבצע "עבודה סוציאלית גדולה": להיאבק באנאלפביתיות, לעבוד בספריה, להכין ולתלות פוסטרים של הסברה ותעמולה.

כללי המשמעת במוסד הוחמרו משמעותית. החניכים הוענשו על איחורים, על עצלנות, ועל כל ניסיון של "החדרת אלמנטים של אידאולוגיות עוינות". צוות המושבה תיגבר את החינוך הפוליטי וכפה על גופי הממשל העצמי לעסוק בעניין. בשנת 1931 המושבה זכתה במקום הראשון בתחרות בין בתי יתומים בנושא "החינוך הקומוניסטי". בתור פרס המוסד קיבל מהמדינה מדגרה, עשרה חזירים ו-20 חזרזירים. כמו כן נרכשו 18 ארנבות, ונערך קורס להאכלתן[4].

מחופש הפעולה שאפיין את המושבה בשנים הראשונות של קיומה לא נותר דבר[7]. המוסד הפך למעשה לבית חרושת תעשייתי-חקלאי בהשגחה נוקשה ומוקפדת מצד המפלגה הקומוניסטית והקומסומול.

סגירת המוסד והיעלמות מנהלו

המושבה החזיקה מעמד עד שנת 1938. היא נסגרה יחד עם כמעט כל מוסדות החינוך היהודיים בברית המועצות. מאז לא נשמע מאומה על מקימה ומנהלה ברוך שוורצמן. לפי כל הסימנים, הוא נעצר והוצא להורג יחד עם פעילי תרבות יידיש רבים נוספים בעת הגזרות של משטר סטלין של סוף שנות ה-30[7]. אחריו לא הוקמו בברית המועצות או ברוסיה מוסדות יהודיים דומים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Элисса Бен-Порат, Коренизация на еврейской улице: Минск, 1920 – 1938 гг. Эксперимент с идишем в советском Минске, в сб. Идиш: язык и культура в Советском Союзе, ред.: Л. Кацис, М. Каспина, Д.-Э. Фишман, РГГУ, Москва, 2009, сс. 30-52
  2. ^ 1 2 3 Barukh Shvartsman: Yidishe kinder-kolonye in Malakhovke. In: Kultur un bildung (organ fun der yidisher opteylung bam bildungs-komisariat) 1920, No. 2–3, pp. 6–9
  3. ^ 1 2 3 Barukh Shvartsman, Yidishe kinder-kolonye in Malakhovke; quoted from Meyer Polonski, Kinder fun oktyaber. In: Sovetish heymland 7 (1968), p. 7, 9, 128
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Zalmen Aronov/Pinkhus Shpitalnik: Malakhovker kinder-kolonye. Moskve 1932, p. 4, 7, 46, 47 and more
  5. ^ http://topos.memo.ru/evreyskaya-detskaya-koloniya-detskiy-dom-im-3-go-internacionala-evreyskiy-evreyskaya-obrazcovo
  6. ^ ציטוט: "דער פונדאמענט פון דער פעדעראטיווער קינדער-רעפובליק איז יעדע קאלאלניע באזונדר אלס אוטונומע טייל (עמעס מיט געוויסע באגרנצונגען) וועלכע האט זיך איהר העכסטן ארגאן - די אלגמיינע פארזאמלונג, וואס באשטייט פון אלע מיטגלידער פון דער קאלאניע. אלע באניצן זיך מיט גלייכע רעכט.
  7. ^ 1 2 3 4 Daniela Mantovan: The Yiddish "Children’s Republic" of Malakhovka. A Revolutionary Experiment in Education. In: Aschkenas. Volume 24, Issue 1 (2014), pp. 33–54
  8. ^ 1 2 3 "החיים שלי", באתר litmir
  9. ^ http://mishpoha.org/nomer11/arkady_shulman2.html
  10. ^ http://www.lechaim.ru/ARHIV/153/rapoport.htm
  11. ^ «ТРЕТИЙ ИНТЕРНАЦИОНАЛ» В МАЛАХОВКЕ, lechaim.ru
  12. ^ Виктор Бриндач. Малаховка — столица еврейского Подмосковья. | Сайт Галины Подольской
  13. ^ Meyer Polonski: Kinder fun oktyaber. In: Sovetish heymland 7 (1968), p. 126
  14. ^ Zalmen Aronov/Pinkhus Shpitalnik: Malakhovker kinder-kolonye. Moskve, 1932, p. 42. Probably, a number of articles on the Malakhovka colony appeared in the press in 1920–21 of which we have no knowledge. In his book Aronov quoted an article by Shvartsman that appeared in the )newspaper Der Emes before 1922. Polonski mentions an article on Malakhovka in the journal Yungvald (No. 5, 1924
  15. ^ https://nashdel.wordpress.com/2015/10/26/on-uchil-detej-risovaniju
  16. ^ http://www.alefmagazine.com/pub2553.html
  17. ^ http://www.lechaim.ru/ARHIV/153/rapoport.htm
  18. ^ Chagall, Marc, My Life, Peter Owen, 1965
  19. ^ Мордехай Альтшулер, Этапы развития культуры на идише в Советском Союзе, в сборнике Идиш: язык и культура в Советском Союзе, редакторы: Л. Кацис, М. Каспина, Д.-Э. Фишман, Российский государственный гуманитарный университет (РГГУ), Москва, 2009, сс. 15-29
  20. ^ V. Selimenev, A. Zeltser, The Liquidation of Yiddish Schools in Belorussia and Jewish Reaction, Jews in Eastern Europe, vol. 1 (41), 2000, pp. 74-111; Ibid, The Jewish Intelligentsia and the Liquidation of Yiddish Schools in Belorussia, 1938, Jews in Eastern Europe, vol. 3 (43), 2000, pp. 78-97
  21. ^ Dov-Ber Kotlerman, Yiddish Schools in Birobidzhan: 1939 – 1941. Jews in Eastern Europe, 2002, vol. 3 (49), pp. 109-120
  22. ^ Марк Куповецкий, Последний советский еврейский нацкадр Арон Вергелис: основные этапы социализации до конца 1948 г., в сб. Идиш: язык и культура в Советском Союзе, ред.: Л. Кацис, М. Каспина, Д.-Э. Фишман, РГГУ, Москва, 2009, сс. 53-105

Read other articles:

Cet armorial peut être amélioré car il comporte les défauts suivants : il comporte peu ou pas de sources. certaines figures sont encore dans un format bitmap et doivent être vectorisées. certaines figures ne sont pas accompagnées de leur blasonnement. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations du Projet Blasons. Blasons des membres de la famille royale de Portugal Roi de Portugal Reine de Portugal Prince royal de Portugal P...

 

Музей природної історії Карнегі англ. Carnegie Museum of Natural History Координати: 40°27′36″ пн. ш. 79°57′02″ зх. д. / 40.46000° пн. ш. 79.95056° зх. д. / 40.46000; -79.95056Тип музей природничої історіїЧастина від Carnegie Museums of Pittsburghd і Carnegie Institute and LibrarydКраїна  СШАРозташу...

 

Captain FantasticPoster bioskopSutradaraMatt RossProduser Monica Levinson Jamie Patricof Shivani Rawat Lynette Howell Taylor Ditulis oleh Matt Ross Pemeran Viggo Mortensen Frank Langella Kathryn Hahn Steve Zahn Penata musikAlex SomersSinematograferStéphane FontainePenyuntingJoseph KringsPerusahaanproduksi Electric City Entertainment ShivHans Pictures DistributorBleecker StreetTanggal rilis 23 Januari 2016 (2016-01-23) (Sundance) 8 Juli 2016 (2016-07-08) (Amerika Serik...

Équipe de France de football à la Coupe du monde 1986 Fédération Fédération française de football Classement 3e Organisateur(s) Mexique Participation 9e Meilleure performance 3e en 1958 Sélectionneur Henri Michel Capitaine Michel Platini Meilleur buteur Michel Platini (2) Jean-Pierre Papin (2) Yannick Stopyra (2) Maillots Domicile Extérieur Équipe de France de football à la Coupe du monde Coupe du monde 1982 Coupe du monde 1998 modifier  Cet article relate le parcours de l'Éq...

 

La arquitectura militar en la Antigua Grecia se ocupó de proyectar y construir edificios destinados a fines militares. Nace en época micénica. Los aqueos, conquistadores de la Grecia continental, edificaron sus ciudadelas basándose en los palacios minoicos de Creta y fortificándolas con piedras ciclópeas. De este modo nacieron las murallas de piedra y las primeras soluciones para la protección de las puertas de las ciudades, los puntos más vulnerables, basándose en la táctica milita...

 

2005 EP by Manchester OrchestraYou Brainstorm, I Brainstorm But Brilliance Needs a Good EditorEP by Manchester OrchestraReleased2005Recorded2005GenreIndie rockLength21:33LabelFavorite GentlemenProducerAndy HullManchester Orchestra chronology Nobody Sings Anymore(2005) You Brainstorm, I Brainstorm But Brilliance Needs a Good Editor(2005) I'm Like a Virgin Losing a Child(2006) You Brainstorm, I Brainstorm, but Brilliance Needs a Good Editor is the second extended play (EP) by American r...

يوسف بن رافع بن شداد معلومات شخصية الحياة العملية المهنة قاضٍ  تعديل مصدري - تعديل   هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (يونيو 2015) يوسف بن رافع بن شداد (و. 1145 - ت. 1235) هو بهاء الدين أبو المحاسن يوسف بن را...

 

Megan YoungMegan Young pada tahun 2013LahirMegan Lynne Young27 Februari 1990 (umur 33)PekerjaanAktris, presenter, model, VJ, Ratu KecantikanTahun aktif2004 – sekarangTinggi173 m (567 ft 7 in)Pemenang kontes kecantikanGelarMiss World Philippines 2013Miss World 2013Warna rambutCokelat gelapWarna mataCokelatKompetisiutamaMiss World Philippines 2013(pemenang)Miss World 2013(pemenang) Megan Lynne Young (lahir 27 Februari 1990) adalah aktris, presenter, dan VJ berkebangsa...

 

Angie Stone discographyAngie Stone performing live at the Berns Salonger in Stockholm, Sweden in 2010.Studio albums10Compilation albums1 American singer and songwriter Angie Stone has released ten studio albums, one compilation album, and more than two dozen singles. She has sold near five million records as a solo artist, including over 1.4 million albums in the United States.[1] Stone's career began as a member of the hip hop trio The Sequence in the late 1970s. In 1999, she release...

Національний музей у Львові Головний фасад музею 49°50′35″ пн. ш. 24°01′41″ сх. д. / 49.84308° пн. ш. 24.028105° сх. д. / 49.84308; 24.028105Тип художній музей[d] і національнийНазва на честь Андрей (Шептицький)Країна  УкраїнаРозташування Львів, проспект...

 

Naval blockade from December 1902 to February 1903 Venezuelan naval blockade of 1902–1903Engraving by Willy Stöwer depicting the blockadeDate9 December 1902 – 19 February 1903LocationVenezuelaResult Compromise: Venezuelan debt dispute resolved European fleet withdrawsBelligerents Venezuela Supported by:  United States  Argentina  United Kingdom  Germany  Italy Supported by: Spain Mexico  Belgium  Netherlands  Denmark vteVenezuelan crisis of 1902–...

 

Dear NathanSutradaraIndra GunawanProduser Gope T. Samtani Ditulis oleh Bagus Bramanti Gea Rexy SkenarioBagus BramantiGea RexyBerdasarkanDear Nathanoleh Erisca FebrianiPemeran Amanda Rawles Jefri Nichol Surya Saputra Rayn Wijaya Diandra Agatha Beby Tsabina Denira Wiraguna Adi Virsa Prayudi Penata musikAndhika TriyadiSinematograferIvan Anwal PanePenyuntingRyan PurwokoPerusahaanproduksiRapi FilmsDistributorNetflixTanggal rilis 23 Maret 2017 (2017-03-23) (Indonesia) Durasi99 menitN...

HP-42SThe HP-42STypeProgrammable scientificManufacturerHewlett-PackardIntroduced1988Discontinued1995CalculatorEntry modeRPNPrecision12 display digits (15 digits internally),[1] exponent ±499Display typeLCD dot-matrixDisplay size2 lines, 22 characters, 131×16 pixelsCPUProcessorSaturn (Lewis)ProgrammingProgramming language(s)RPN key stroke (fully merged)Firmware memory64 KB of ROMProgram steps7200InterfacesPortsIR (Infrared) printingOtherPower supply3×1.5 V button cell batteries...

 

Marina BertiMarina Berti pada 1951LahirElena Maureen Bertolini(1924-09-29)29 September 1924London, InggrisMeninggal29 Oktober 2002(2002-10-29) (umur 78)[1]Roma, ItaliaMakamCimitero Flaminio, RomaKebangsaanItaliaTahun aktif1941–2002Suami/istriClaudio Gora ​(m. 1944⁠–⁠1998)​ (kematiannya) (5 anak)AnakCarlo GiordanaAndrea GiordanaMarina GiordanaLuca GiordanaCristina Giordana Elena Maureen Bertolini, known as Marina Berti, (29 S...

 

American baseball player (born 1992) Baseball player Glenn SparkmanSparkman with the Orix Buffaloes in 2021Free agent PitcherBorn: (1992-05-11) May 11, 1992 (age 31)Ganado, Texas, U.S.Bats: RightThrows: RightProfessional debutMLB: June 30, 2017, for the Toronto Blue JaysNPB: August 18, 2021, for the Orix BuffaloesKBO: April 10, 2022, for the Lotte GiantsMLB statistics (through 2020)Win–loss record4–14Earned run average5.99Strikeouts111NPB ...

American actor (born 1967) Mark RuffaloRuffalo at the 2017 San Diego Comic-ConBornMark Alan Ruffalo (1967-11-22) November 22, 1967 (age 56)Kenosha, Wisconsin, U.S.OccupationsActorproducerYears active1989–presentWorksFull listPolitical partyDemocraticSpouse Sunrise Coigney ​(m. 2000)​Children3AwardsFull listSignature Mark Alan Ruffalo (/ˈrʌfəloʊ/; born November 22, 1967) is an American actor. He began acting in the early 1990s and first gained recog...

 

Canadian ice hockey player and coach For other people named Mark Bell, see Mark Bell (disambiguation). Ice hockey player Mark Bell Born (1980-08-05) August 5, 1980 (age 43)St. Pauls, Ontario, CanadaHeight 6 ft 3 in (191 cm)Weight 220 lb (100 kg; 15 st 10 lb)Position Left WingShot LeftPlayed for Chicago BlackhawksTrondheim Black PanthersSan Jose SharksToronto Maple LeafsKloten FlyersAnaheim DucksIserlohn RoostersEisbären BerlinNHL Draft 8th overall, 199...

 

American science fiction comedy-drama television series UploadGenre Comedy-drama Science fiction Satire Created byGreg DanielsStarring Robbie Amell Andy Allo Allegra Edwards Zainab Johnson Kevin Bigley Andrea Rosen Owen Daniels Josh Banday ComposerJoseph StephensCountry of originUnited StatesOriginal languageEnglishNo. of seasons3No. of episodes25ProductionExecutive producers Greg Daniels Howard Klein Production locationVancouver, B.C.Camera setupSingle-cameraRunning time24–46 minutesProduc...

2006 Japanese filmHeavenly ForestOriginal posterDirected byTakehiko ShinjoWritten byTakuji Ichikawa (novel)Kenji Bando (screenplay)Produced byToshiya NomuraStarringAoi MiyazakiHiroshi TamakiMeisa KurokiCinematographyMitsuru KomiyamaEdited byYoshifumi FukazawaProductioncompaniesAvex EntertainmentIMJ EntertainmentToei CompanyDistributed byToei CompanyRelease datesJune 3, 2006 (Japan)March 16, 2007 (Taiwan)Running time116 minutesCountryJapanLanguageJapaneseBox officeUS$5,751,542[1] Heave...

 

Japanese anime For the given name, see Shinzō. For the racehorse, see Shinzo (horse). ShinzoJapanese cover of the Shinzo DVD featuring the main characters.マシュランボー(Mushurambo)GenreAction[1]Created byIzumi Todo Anime television seriesDirected byTetsuo ImazawaProduced byTarō Iwamoto (TV Asahi)Kōichi Yada (Toei Advertising)Kōzō Morishita (Toei Animation)Written byMayori SekijimaMusic byKatsumi HoriiStudioToei AnimationLicensed byNA: Toei An...

 

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!