מרדכי (מוטי) פז (נולד באוקטובר 1948) הוא קצין צה"ל במילואים ששימש מפקד סיירת צנחנים, מפקד חטיבה 401 ומפקד עוצבת אדום.
פז גדל במושב בית יהושע שליד נתניה. למד בבית הספר התיכון הדתי "בר-אילן" בנתניה והתגייס לנח"ל במסגרת גרעין "אורים" של בני עקיבא. בשנת 1966 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר אותם סיים בהצטיינות. עם סיום קורס הקצינים שב לגדוד כמפקד מחלקה ובתוך שנה כבר היה למפקד פלוגה בצנחנים. לאחר מכן מונה למפקד סיירת צנחנים[1] ופיקד עליה במהלך מלחמת ההתשה[2] בפעולות מיוחדות בעומק מצרים ובהן מבצע תרנגול 53, מבצע רודוס[3] בו פיקד על כיבוש מוצב המגדלור[4] ופעולה להחשכת קהיר על ידי חבלה בקו מתח גבוה. באוגוסט 1970 הוביל פז כוח מן הסיירת בסיור בקרבת הכפר שבעא בלבנון. הכוח נתקל בשבעה מחבלים והרגם[5].
משסיים את תפקידו כמפקד הסיירת רצה פז להשתחרר מצה"ל, אולם הרמטכ"ל חיים בר-לב שכנע אותו להמשיך בשירות. פז השלים את לימודיו במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ועבר הסבה לחיל השריון[6]. במלחמת יום הכיפורים היה פז מפקד פלוגה כ' בגדוד הטנקים 195 בחטיבה 401[7]. פז הוביל את פלוגתו בקרב כנגד השריון המצרי במעוז "מפצח"[8], ולאחר מכן בקרב לבלימת השריון המצרי במעבר המיתלה[9]. פז נפצע במהלך הקרבות ארבע פעמים, אולם לאחר שקיבל טיפול רפואי שב לפלוגתו ועמד בראשה בהמשך הלחימה. על פועלו במלחמה הוענק לו עיטור העוז[10].
פז המשיך ומילא תפקידי פיקוד בצה"ל ולאורך השנים שימש מפקד חטיבה 640, מפקד חטיבה 401, כמפקד עוצבת אדום ומבקר מערך כשירות וכוננות במשרד הביטחון. פז השתחרר מצה"ל בדרגת תא"ל. לאחר שחרורו עבד בתעשיות הביטחוניות ושימש ראש אגף העולים במפלגת העבודה[11].