מוזיקה מזרחית - מונחים

המונחים המוזיקליים המשמשים במוזיקה המזרח-תיכונית. המונחים משמשים כיום בשפה הערבית בשל היותה השפה השלטת באזור המזרח התיכון (לינגואה פרנקה) במאות השנים האחרונות וכן בשפותיהן של האימפריות הגדולות ששלטו באזור, כלומר הפרסית והטורקית.

א

  • אהאת أهات

אחד מפרקי סוגת הדור. אלתור של הזמר על ההברה "אה" ותגובות של המקהלה.

  • אע'ניה أغنية

ערבית, המונח הנפוץ לשיר, בעיקר בעשורים לאחר מלחמת העולם השנייה.

  • אחסאס إحساس

ערבית, היכולת להביע רגש באופן מוזיקלי.

  • אסתאד' أستاذ'

שם תואר למלומד בכלל ולמלומד מוזיקלי בפרט.

  • אנסג'אם إنسجام

להיות בתוך התעלות מוזיקלית (מילולית- מלא הרמוניה).

  • איקאע إيقاع

מודוס או תבנית ריתמית. נקרא גם וזן או צ'רב.

  • אראצ'י أراضي

הרגיסטר או התווים הנמוכים (מילולית- ארצי, נמוך).

  • ארצ'ייה أراضيّة

חזרה רפטטיבית על תווים נמוכים. מקובלת במוזיקת הד'כר הסופית.

ב

  • בשרף بشرف

סוגה מוזיקלית כלית, שקולה, מולחנת מראש ובעלת מבנה דמוי רונדו. התפתחה מהפשרו העות'מאני.

ג'

  • ג'ו جوّ

אווירה מוזיקלית.

  • ג'ואב جواب

תו באוקטבה גבוהה יותר או תשובה מוזיקלית (מילולית- תשובה).

  • ג'ואבאת جوابات

התוים הגבוהים בכלי או יצירה מוזיקלית.

ד

  • דוזאן دوزان

מפרסית, הדרך שבה כלי מוזיקלי מכוון או תהליך כיוונו.

  • דולאב دولاب

מפרסית, הקדמה מוזיקלית קצרה המולחנת מראש. מטרתה לבסס את המקאם של היצירה הבאה אחריה (מילולית- גלגל).

  • דור دور

סוגה מוזיקלית וקאלית שהתפתחה במצרים בסוף המאה ה-19. יחודה הוא דו-שיח בין הזמר הסולן למקהלה (מילולית- תור).

ד'

אחד מטקסי הסופיים. כולל בתוכו בחלק מהמסדרים חזרה רפטטיבית על הברות דתיות עם ליווי מוזיקלי (מילולית - זכירה).

ה

  • הנכ هنك

אחד מפרקי סוגת הדור. דיאלוג טקסטואלי בין הזמר הסולן למקהלה.

  • האוי هاوٍ

מוזיקאי חובב.

ו

  • וחדג'י وحدخي

מוזיקאי בעל חוש קצב מצוין.

  • וצלה وصلة

אוסף יצירות המנוגנות ברצף וחולקות אותה תבנית מלודית. הייתה נפוצה בקאהיר של תחילת המאה ה-20.

ח

קונצרט, אירוע מוזיקלי גדול.

ח'

  • ח'אנה خانة

בית מוזיקלי. מופיע בסוגות בשרף, סמאעי ומושח (מילולית-בית).

ט

תוף בצורת גביע, דרבוקה.

  • טבקה طبقة

גובה הצליל.

סוגה קולית קלילה בערבית מדוברת.

רגש ההתעלות שיוצרת המוזיקה. מתייחס גם למוזיקה העירונית המסורתית.

כ

  • כיף كيف

הרגשה מהנה כתוצאה ממוזיקה.

  • כמאן كمان

הכינור המערבי.

הכינור המזרחי המוקדם.

ל

  • לאזימה لازيمة

קטע מעבר כלי קצר בין שורות וקאליות.

  • לון لون

סגנון מוזיקלי (מילולית-צבע).

  • לחן لحن

לחן, מנגינה.

  • ליאלי ليالي

צורה ווקאלית אשר הזמר חוזר בה על המילים "יא ליל" או "יא עין". ככלל מובילה למואל.

מ

צורה ווקאלית מאולתרת אשר הטקסט בה הוא בשפה המדוברת. בדרך כלל יבוא לפניה ליאלי.

  • מונולוג' مونولوج

סוגה ווקאלית בעלת מבנה לא קבוע ומילים רגשניות. הייתה פופולרית בשנות ה-30 של המאה ה-20 במצרים.

סוגה ווקאלית, מולחנת מראש ושקולה.

  • מזאג' مزاج

מצב רוחו של המוזיקאי או המאזין. בנוסף, האווירה הרגשית אשר מעניקה השראה למוזיקאי.

  • מחאסבה محاسبة

האזנה קשובה ושיפוטית.

  • מטרב مطرب

זמר.

  • מטרבה مطربة

זמרת.

  • מנדמג' مندمج

מצב של התעמקות במוזיקה.

  • מנסג'ם منسجم

מצב של התעלות מוזיקלית.

תבנית מלודית במוזיקה הערבית והטורקית.

נ

חליל הבנוי מקנה או מחומר פלסטי.

  • נפס نفس

היכולת להעריך ולבצע את מוזיקת הטרב היטב (מילולית- נשימה).

  • נע'מה نغمة

נעימה או תבנית מלודית.

  • נשאז نشاز

כיוון לא נכון או זיוף.

ס

  • סהרה سهره

כינוס מוזיקלי לילי.

  • סלטנה سلطنة

התעלות יצירתית אצל המבצע כתוצאה מהתבנית המלודית.

  • סמאע سماع

במסורת הסופית, ביצוע של מוזיקה דתית או האזנה לה.

סוגה כלית במבנה של רונדו, מנוגנת במפעם של עשר שמיניות (סמאעי ת'קיל) למעט הבית האחרון.

  • סמע سمع

האזנה למוזיקה.

ע

לאוטה בעלת צוואר קצר וללא סריגים.

  • עזף عزف

נגינה בכלי מוזיקלי.

  • עזיף عزيف

נגן בכלי מוזיקלי.

פ

  • פאצל فاصل

קבוצת יצירות אשר בדרך כלל כתובות באותו מקאם ומבוצעות ברצף. נהוג בעיקר במוזיקה הסורית.

  • פן فنّ

אומנות, טכניקה.

  • פנאן فنان

אמן.

  • פרקה فرقة

הרכב מוזיקלי גדול אשר התפתח בשנות ה-60 של המאה ה-20.

ק

כלי פריטה השייך למשפחת הכלים הכורדופוניים. צורתו טרפז ישר-זווית והוא נפוץ כיום במזרח התיכון, בטורקיה, בצפון אפריקה, בבלקן ובחלקים מאסיה.

  • קדוד قدود

סוגה וקאלית הכתובה בערבית מדוברת ונפוצה בסוריה.

  • קפלה قفلة

תבנית מלודית שמטרתה לסיים קטע, מילולית - נעילה.

סוגה וקאלית אשר מתבססת לרוב על טקסט מהתקופה הערבית הקלאסית.

  • קראר قرار

טוניקה או צליל סופי.

  • קראראת قرارات

הצלילים הנמוכים ביצירה או בכלי נגינה.

ר

תוף קטן בעל מצילות.

כינור בעל מיתר אחד עד שלושה.

  • רבע ربع

מרווח הקטן מחצי טון בתאוריה המוזיקלית הערבית (מילולית- רבע).

  • רוח روح

היכולת להעריך ולבצע את מוזיקת הטרב היטב (מילולית- נשמה).

ת

  • תג'אלי تجالي

השראה השורה על המבצע (מילולית- התגלות).

  • תוריק توريق

ליווי כלי עדין וכמעט בלתי מורגש.

  • תושיח توشيح

סוגה קולית סופית בעלת מפעם גמיש ודיאלוג בין הזמר הסולן לליווי הכלי.

  • תחמילה تحميلة

סוגה כלית אשר כוללת בתוכה קטעי אלתור סולניים ופזמון חוזר.

  • תח'ת تخت

הרכב מוזיקלי קטן הכולל בתוכו זמר, קאנון, כינור, עוד, נאי ותוף רק (מילולית, תח'ת הוא דרגש).

  • תטריב تطريب

השגת תחושת התעלות באמצעות הארכת הברות ואלתור עליהן.

מעין פזמון חוזר בבשרף או בסמאעי.

  • תצדיר تصدير

יציאה מחושבת היטב מן התבנית הריתמית.

  • תצויר تصوير

טרנספוזיציה של היצירה מתו אחד לאחר.

  • תצרוף تصروف

החופש המוזיקלי אשר ניתן למבצע בפרשו את היצירה.

סוגה כלית אלתורית של כלי סולן.

  • תראת' تراث

המסורת המוזיקלית הערבית (מילולית- מורשת)

  • תרג'מה ترجمة

ליווי מוזיקלי אשר מחקה את שירתו של הזמר (מילולית- תרגום).

  • תרנמאת ترنمات

מילים והברות אשר מתוספות למילות השיר המקוריות כדי להתאים את המשקל הפואטי למפעם המוזיקלי.

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!