המגדל נבנה על השטח שיועד בתחילה ל"בניין המשפט", שהיה אמור לשכן את בתי המשפט בתל אביב. לאחר ביטול התוכנית נמכר השטח לחברת הביטוחמגדל תמורת 50 מיליון דולר – הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם בישראל על חלקת אדמה (יחסית לגודלה). מחירו הגבוה של השטח נובע ממיקומו המצוין – סמוך להיכל המשפט בפינת רחוב ויצמן ושדרות שאול המלך, מצפון לאזור הקריה, וקרוב למשרדי עורכי דין רבים הנמצאים בסביבתו. על פי גלובס פתיחתו של המגדל סימלה את ראשית התאוששותו של שוק המשרדים, אחרי המשבר שפקד אותו בתחילת העשור הראשון של המאה ה־21, בעקבות האינתיפאדה השנייה והתפוצצותה של בועת הדוט־קום.
המגדל, שתכנן צבי גבאי, בנוי מ־24 קומות ובהן יותר מ־21,000 מ"ר של שטחי משרדים. גובהו של המגדל, 89 מטרים מעל הקרקע, ממקם אותו בעשירייה השלישית של המגדלים בישראל (מבחינת גובהם). המגדל מחובר ישירות לרחבת המוזיאון, שלצידה גם בתי המשפט, בגשר שאחד מקצותיו בקומתו השנייה.[1] המגדל נחשב לאחד מהבניינים היוקרתיים ביותר בישראל, ודמי השכירות בו הם מהגבוהים בארץ.
את המגדל מאכלסים משרדי עורכי דין, בתי השקעות, חברות עסקיות ושגרירויות. משרדיה של "מגדל", בעלת הבניין, שוכנים גם הם במגדל המוזיאון. זהו גם מקום משכנם של הבונים החופשיים בארץ ישראל, שמשרדם עבר ממרגלותיו לקומה הרביעית במגדל.
