בפיקוד פיוטר וראנגל היו כ-40 אלף חיילים וכ-213 תותחים. לצורך חיזוק ההגנה נבנה קו ביצורים שכלל ביצורים באורך של כ-11 ק"מ שסגרו כניסה יבשתית לחצי האי קרים. לצורך הגנת האזורים הפנימיים של חצי האי כ-6 אלף חיילים הועברו מהחזית.
הצבא אורגן כדלקמן:
אוגדת דון בפיקוד פיודור אברמוב. האוגדה כללה בעיקר פרשים מקרב הקוזאקים
אוגדת פרשים בפיקוד איוואן גאבוביץ'
הקרב
תחילה מיכאיל פרונזה תכנן לתקוף לכיוון צ'ונגר, אך לאור מזג האוויר ואי-יכולת לנצל את הספינות של שייטת ים אזוב הוא שינה את כיוון המתקפה והחליט לתקוף באזור מצר פרקופ.
בליל 8 בנובמבר יחידות של הארמייה ה-6 החלו בחציית המכשול המימי תוך מסע רגלי במים רדודים וקרים באורך של כ-8 ק"מ. לאור יום 8 בנובמבר הם כבשו שטחים ביבשה. במקביל, החלה מתקפה חזיתית על קו הביצורים. מתקפה זו לא הניבה תוצאות. למחרת, ב 9 בנובמבר, עברו יחידות פרשים בהיקף של כ-7 אלף פרשים את המכשול במים הרדודים ונתנו תגבורת משמעותית לכוחות חיל הרגלים שכבר רוכזו ביבשה. במהלך היום הצבא האדום הצליח לפרוץ את קו הביצורים הראשון והתקרב לקו הביצורים השני. במהלך מספר ימים נערכו קרבות בקו הביצורים השני ובסופו של דבר גם הוא נפרץ למרות התנגדות חזקה של כוחות הצבא הלבן אך לצבא האדום הייתה עדיפות מספרית ברורה ויכולת להביא יחידות חדשות לשדה המערכה. ב-13 בנובמבר1920 נכנסו יחידות הצבא האדום לסימפרופול הנמצאת במרכז חצי האי. עד ל-17 בנובמבר נכבשו ערי הנמל והמאבק המזוין הסתיים.
פינוי הצבא הלבן
אוניות הצבא הלבן בעזיבת חצי האי קרים
לאחר פריצת קווי הביצורים בצפון חצי האי החל פינוי הצבא והאוכלוסייה האזרחית בחצי האי. בסך הכול פונו כ-146 אלף אנשים מהם עשרות אלפי חיילים וקצינים של הצבא הלבן ואזרחים רבים. השייטת שעזבה כללה 126 אוניות והגיעה לאיסטנבול.
