האחריות להלוויות והכתרות של בני משפחת המלוכה נמצאת בידי ה"ארל מרשל" בממלכה, תואר שמחזיק בו היום אדוארד דוכס נורפוק ה-18,[1] אך בהכנות למותה ולהלווייתה של אליזבת השנייה היה מעורב גם משרד ראש הממשלה.[2]
ביטויים שנקבעו מראש שימשו בדרך כלל כ"שמות קוד" לתוכניות הנוגעות למוות ולהלוויה של בני משפחת המלוכה. שמות הקוד שימשו במקור כדי שמפעילי מרכזיית הטלפון של ארמון בקינגהאם לא ישמעו על מותו של המונרך לפני שתצא על כך הודעה פומבית.[3][4] בעת מותו של המלך ג'ורג' השישי ב-1952, מילת הקוד הייתה "הייד פארק קורנר".[3]
ההכנות למותה ולהלווייתה של המלכה אליזבת השנייה נעשו החל משנות ה-60, אך התוכנית עברה בעשורים שחלפו שינויים ועדכונים. התוכנית התעדכנה שלוש פעמים בשנה בפגישות בהשתתפות פקידי ממשל, המשטרה וגופי השידור.[7][8]
על פי התוכנית, עם מות המלכה, המזכיר הפרטי שלה יהיה לנושא התפקיד הראשון אשר יבשר על החדשות, ולא קרובי משפחתה או אנשי צוות רפואי. הצעד הראשון יהיה יצירת קשר עם משרד ראש הממשלה באמצעות מילות הקוד "גשר לונדון נפל", והמסר יועבר לראש הממשלה בקו טלפון מאובטח.[3] מזכיר הממשלה והמועצה המלכותית יקבלו גם הם את הבשורה מהמזכיר הפרטי.[2] מזכיר הממשלה יעביר את הבשורה לשרים ולעובדי מדינה בכירים, ומרכז הבקרה של משרד החוץ, הממוקם במיקום סודי בלונדון, יעביר את החדשות לממשלות של 14 ממלכות חבר העמים וליתר מדינות חבר העמים.[3] אתרי האינטרנט וחשבונות ברשתות החברתיות של הממשלה ומשפחת המלוכה ישחירו, וכל פרסום של תוכן לא דחוף יידחה.[2]
לתקשורת נמסרה הודעה דרך לשכת העיתונות, ל-BBC דרך מערכת התרעה לרדיו (RATS) ולרדיו המסחרי באמצעות מערכת אורות כחולים המותקנת באולפני השידור, המאותתת לשדרנים לעבור להשמיע מוזיקה שקטה ולהתכונן למבזק חדשות. תחנת BBC Two תשהה את לוח השידורים המתוכנן ותעבור לשידור ההודעה בערוץ החדשות של BBC One. ערוץ BBC[9] ישדר רצף תמונות מוכנות מראש, בזמן שהמגישים התורנים ילבשו בגדים כהים, שמוכנים מראש למטרה זו, לפני ההכרזה הרשמית. על פי דיווח בגרדיאן לטיימס יש 11 ימים של סיקור מוכנים מראש וכי ITN וסקיי ניוז מתרגלים זמן רב את תרחיש מותה של המלכה, ובשידורי התרגול השתמשו עבורה בשם הקוד "גברת רובינסון".[3]
אדם מאנשי הסגל המלכותי יצמיד הודעה במסגרת כהה לשערי ארמון בקינגהאם ואתר הארמון יפרסם הודעה זהה.[3]הפרלמנט הבריטי, כמו גם הפרלמנט הסקוטי, הוולשי והאספה של צפון אירלנד יתכנסו מוקדם ככל האפשר, או יתכנסו מחדש אם הם בפגרה.[2] ראש הממשלה יפנה לבית הנבחרים. המונרך החדש יערוך פגישה עם ראש הממשלה וב-18:00 בערב לאחר מותה של המלכה יישא נאום לאומה.[2]משרדי הממשלה ובנייני ממשל מקומיים יניפו דגלים בחצי התורן וייתכן שיפתחו ספרי תנחומים; אביזרים טקסיים, כגון שרביטים או שרשרות יעוטרו בסרטים שחורים.[10][2] מטחי כבוד יתקיימו בנקודות שונות בממלכה, וטקס זיכרון בהשתתפות ראש הממשלה והשרים הבכירים יתקיים בקתדרלת סנט פול.[2]
ארונה של אליזבת יועבר ללונדון בהתאם למקום פטירתה. במקרה שהמלכה תלך לעולמה בטירת וינדזור או בית סאנדרינגהאם, הארון יועבר ברכבת המלכותית לתחנת הרכבת סנט פנקראס בלונדון, שם ימתינו ראש הממשלה ושרי הממשלה.[2] אם היא תמות מעבר לים, הארון יובא על ידי טייסת מס' 32 (המלכותית) לבסיס חיל האוויר המלכותי נורתהולט ולאחר מכן בשיירה לארמון בקינגהאם. הארון יילקח לחדר הכס בארמון בקינגהאם וביום החמישי לאחר מותה של המלכה, הוא יועבר לאולם וסטמינסטר ולאחר טקס יוצב שם למשך שלושה ימים.[2]
עשרה ימים לאחר מותה של המלכה, תתקיים הלוויה ממלכתית בראשות הארכיבישוף מקנטרברי במנזר וסטמינסטר.[11] גופתה תיטמן אז בקבר מוכן בקפלת הזיכרון למלך ג'ורג' השישי בקפלת סנט ג'ורג', טירת וינדזור, לצד הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, שארון הקבורה שלו יועבר מהכספת המלכותית. טקס אשכבה ייערך בקפלת סנט ג'ורג' לפני הקבורה.[3][12] המלכה וראש הממשלה הסכימו כי יום ההלוויה יוכרז כיום אבל לאומי, אך לא כיום חופשה. שתי דקות דומייה יצוינו ברחבי הממלכה בצהריים, ותהלוכות אבל יתקיימו בלונדון ובווינדזור.[2]
