מאדאם באטרפליי (באיטלקית: Madama Butterfly) היא אופרה בשלוש מערכות (במקור בשתי מערכות) מאת ג'אקומו פוצ'יני, שנכתבה ללברית מאת לואיג'י איליקה וג'וזפה ג'אקוזה. העלילה עוסקת במלח אמריקני המוצב ביפן, הנושא לאישה גיישה צעירה ונולד להם ילד משותף.
"מאדאם באטרפליי" נחשבת לאחד מנכסי צאן הברזל של האופרה והיא מועלית דרך קבע על כל בימות האופרה בעולם.
כתיבת האופרה
עלילה
עלילת האופרה מתרחשת בעיר נגסאקי. על פי החוקר האמריקני ארתור גרוס היא מבוססת על אירועים שאכן התרחשו בעיר בשנות התשעים המוקדמות של המאה ה-19.
האופרה מבוססת בחלקה על סיפור קצר מאת ג'ון לות'ר לונג, אשר עובד למחזה על ידי דייוויד בלאסקו. כמו כן, נתבססה האופרה אף על הרומן "Madame Chrysanthème" מאת פייר לוטי (1887).
גרסאות
גרסתה הראשונה של האופרה עלתה על הבמה לראשונה ב-17 בפברואר 1904 בבית האופרה לה סקאלה שבמילאנו. האופרה הייתה מחולקת לשתי מערכות ולא נתקבלה באהדה רבה על ידי הקהל. ב-28 במאי של אותה השנה הוציא פוצ'יני לאור גרסה חדשה ומשופצת. בגרסה זו המערכה השנייה, שבמקור הייתה ארוכה מאוד באופן חסר פרופורציות, חולקה לשני חלקים וכן נערכו בה שינויים נוספים. הבכורה התקיימה בברשה בצפון איטליה.
בצורתה החדשה, בכיכוב סולומיה קרושלניצקה, קצרה "מאדאם באטרפליי" הצלחה גדולה, ואף יצאה את גבולות אירופה והוצגה במטרופוליטן אופרה בניו יורק בשנת 1907. פוצ'יני המשיך וערך שינויים בפרטיטורה במהלך השנים שלאחר הבכורה וכך נוצרו גרסאות שונות. כיום מקובלת "הגרסה הסטנדרטית" בשלוש מערכות והיא הגרסה המוכרת שאותה נהוג לבצע.
ביצועים
האופרה הוקלטה פעמים רבות. ראויות לציון במיוחד הקלטות המופת של מאריה קאלאס בתפקיד באטרפליי (עם ניקולאי גדה בתפקיד פינקרטון ותחת שרביטו של הרברט פון קאראיין) ושל רנאטה סקוטו בתפקיד הראשי (עם קרלו ברגונצי בתפקיד פינקרטון ורולנדו פנראי בתפקיד שארפלס, תחת שרביטו של סר ג'ון ברבירולי).
זמרת האופרה היפנית הנודעת מיורה טאמאקי זכתה בתהילה עולמית בעבור ביצועיה כצ'ו-צ'ו-סאן, גיבורת האופרה, ואף ניתן למצוא פסל בדמותה, לצד פסל של פוצ'יני, בגן גלובר שבנגסאקי.
עלילת האופרה
בנג'מין פרנקלין פינקרטון, מלח בצי האמריקני, נושא לאישה בטקס יפני מסורתי, מתוך יצר הרפתקנות ורהבתנות, גיישה בת חמש עשרה בשם צ'ו-צ'ו סאן (ביפנית: "גברת פרפר"), אותה הוא מכנה באנגלית "מאדאם באטרפליי". משנקרא הוא לשוב לארצות הברית, מבטיח לה כי "ישוב בעונת הקינון של אדום-החזה" אך למעשה אינו מתכוון כלל לשוב. צ'ו-צ'ו סאן, המאמינה אמונה עיוורת באהבתו, מחכה לו יחד עם בנה שנולד בינתיים מנישואים אלו, ואינה מקשיבה לדברי הקרובים לה המנסים לשכנעה כי האמריקני נטש אותה.
לאחר שלוש שנים חוזר פינקרטון לנגסאקי, אך בלוויית אשתו החדשה שלה נישא בארצות הברית. פינקרטון בא על מנת לקחת את ילדו, שעל קיומו שמע מהקונסול שארפלס. חלומה של באטרפליי נשבר באחת לנוכח המציאות, והיא מבקשת מפינקרטון ומקייט, אשתו, להיפרד מבנה ביחידות בטרם יקחוהו ממנה. היא מבקשת לפגוש אותם כעבור חצי שעה על הגבעה.
באטרפליי משלחת החוצה את משרתתה ונפרדת בסצנה קורעת לב מבנה. לאחר מכן שמה בידיו בובה ואת דגל ארצות הברית וקושרת מטפחת סביב עיניו. באטרפליי קוראת אז את הכיתוב החרוט על הפגיון של אביה: "ימות בכבוד מי שאינו מסוגל לחיות בכבוד" ולאחר מכן מתאבדת בביצוע מעשה ספוקו ("חרקירי"). פינקרטון, שבינתיים נמלא חרטה, נכנס בסערה לביתה של באטרפליי על מנת לבקש את סליחתה, אך מאחר את המועד.
קטעים נודעים
- Ovunque al mondo - רומנסה ששר פינקרטון במערכה הראשונה.
- !Quanto cielo! Quanto mar - קטע המושר על ידי באטרפליי ומקהלת נשים.
- Viene la sera - דואט של באטרפליי ופינקרטון.
- Un bel dì vedremo - האריה המפורסמת של באטרפליי.
- "Coro a bocca chiusa" - קטע מקהלה המושר בפה סגור בסוף המערכה השנייה.
- Io so che alle sue pene - טריו מהמערכה השלישית המושר על ידי פינקרטון, שארפלס וסוזוקי.
- Addio, fiorito asil - דואט החרטה של פינקרטון. מושר על ידי פינקרטון ושארפלס.
- !Tu! tu - מונולוג הפרידה של מאדאם באטרפליי מבנה.
עיבודים
- 1915 - עיבוד האופרה לסרט על ידי סידני אולקוט. בסרט שיחקה מארי פיקפורד.
- 1922 - סרט נוסף בשם "קריאת הים" שבו שיחקה אנה מיי וונג. בעיבוד זה העלילה מתרחשת בסין.
- 1984 - אמרגן הפופ הבריטי מלקולם מקלארן חיבר וביצע להיט בשם "מאדאם באטרפליי" (על פי האריה הנודעת Un bel dì vedremo).
- 1987 - מונולוג הפרידה של באטרפליי "Con onor muore" מושמע באחת הסצינות של המותחן הארוטי "חיזור גורלי". בסצנה זו דאן גאלאגר (מייקל דאגלס) מספר לאלכס פורסט (גלן קלוז) על זיכרון הילדות שלו שבו אביו לוקח אותו לצפות באופרה. מאוחר יותר בסרט, אלכס מנסה להתאבד כשדאן עוזב ובכך משחקת כביכול בעצמה את תפקידה של מאדאם באטרפליי.
- 1988 - בסרטו "מ. באטרפליי" מוקיע דייוויד הנרי הוואנג את הסטריאוטיפים של החברה המערבית על האישה האסייתית "הביישנית והכנועה".
- 1989 - המחזמר מיס סייגון בוסס בחלקו על האופרה מאדאם באטרפליי. בגרסה זו העלילה מתרחשת בווייטנאם ובתאילנד על רקע מלחמת וייטנאם ונפילתה של סייגון.
- 1995 - פרדריק מיטראן ביים גרסת סרט לאופרה בתוניסיה.
- 1996 - האלבום "פינקרטון" של להקת הרוק "ויזר" התבסס באופן רופף על האופרה.
- 2001 - הסרטון המצויר "אריה" מאת פיוטר ספגין, אשר שאב השראה מהאופרה, זכה בתואר "הסרטון המצויר הטוב ביותר" על ידי "Tickleboots best online videos 2006" ועל ידי Best short film Norway 2002, וכן זכה ב"גראן פרי" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של אודנסה ב-2002 ובפרס חביב הקהל בפסטיבל הסרטים בארהוס בשנת 2002 גם כן.
- 2004 - לכבוד יום ההולדת המאה לאופרה, חיבר המלחין היפני שיגֶאקי סאאֶגוסה את האופרה "Jr. Butterfly" ללברית מאת מאסאהיקו שימאדה.
- 2015 - בדצמבר של אותה השנה העלתה האופרה הירושלמית גרסה מחודשת ומקורית של הבמאי גבריאלה ריביס. בגרסה זו, האופרה מתרחשת בשנות ה-50 של המאה ה-20, לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, מקום העלילה.
קישורים חיצוניים
