מיילדת בודקת אישה הרה בביתהמיילדת, זוג הורים ויילוד שנולד בבריכת מים בלידת בית
לידת בית היא לידה המתבצעת, על פי תכנון מראש, בבית או במתקן אחר שאינו רפואי, ולא בבית יולדות או במרכז לידה. הלידה מתבצעת בדרך כלל בלווי של מיילד/ת, תומכ/ת לידה או רופא/ה מיילד/ת, ובמיעוט המקרים כלידה ללא עזרה (Unassisted).[1] רוב הלידות בישראל ובעולם המערבי מתבצעות בבית חולים. עם זאת, יש נשים המעדיפות ללדת בבית מסיבות שונות: לידה באווירה ביתית ורגועה, שליטה של היולדת על כל תהליך הלידה ועל פעילותה במהלכה, רצון ללידה טבעית ללא משככי כאבים או התערבות רפואית, אפשרות תנועה ובחירת תנוחת לידה המועדפת עליהן, ועוד.[2]
בטיחותן של לידות בית
בשלהי שנות ה-90 ערך ארגון הבריאות העולמי מחקר מקיף, בו ביקש לבחון מהו המקום הבטוח ביותר ללדת בו.[3] תוצאות המחקר העלו כי במדינות מפותחות, בהריונות בסיכון נמוך, לידת בית עבור אשה שזוהי לה הלידה הראשונה, בטוחה במידה שווה ללידה בבית חולים. עבור אשה שזוהי אינה הלידה הראשונה שלה, נקבע כי לידת בית "בטוחה באופן משמעותי יותר מאשר לידה בבית החולים".[4] מחקר נוסף שנערך בשנת 2005 והתמקד בלידות בית בצפון אמריקה[5] קובע אף הוא כי כשמדובר בלידות בסיכון נמוך, לידת בית מתוכננת מראש עם מיילדת מוסמכת, בטוחה כמו לידה בבית חולים. החוקרים השוו תוצאות בין כ-5,500 לידות בית ל-3 מיליון לידות שבוצעו בבית החולים באותה השנה (בכל המקרים היו היולדות בהיריון בסיכון נמוך). שיעור ההתערבויות הרפואיות בלידות בית היה פחות ממחצית מההתערבויות שבוצעו במהלך הלידות בבית החולים. 12.1% מהנשים שתכננו ללדת בבית הועברו לבית החולים. מתוכן: 9.6% נזקקו לזירוז הלידה (לעומת 21% מהנשים שילדו בבית החולים); 3.7% עברו ניתוח קיסרי (לעומת 19%), 2.1% נזקקו לחיתוך חיץ (לעומת 33%). שיעור תמותת התינוקות היה 1.7 מקרי מוות מתוך 1000 לידות בית מתוכננות, בדומה לתוצאות בבתי החולים בצפון אמריקה. לא הייתה תמותת אימהות.
מחקר גדול נוסף שנערך בהולנד התפרסם ב-2009.[6] מחקר זה בחן מעל לחצי מיליון לידות של נשים שנמצאו בהריון שאינו בסיכון גבוה ושילדו בבית חולים או בלידת בית. החוקרים לא מצאו הבדל בין שיעור מקרי התמותה של האמהות או הילודים, או תחלואה קשה בקרב אף אחת מהקבוצות.
מחקר אחר שנעשה ב-2010[7] שהשווה בין לידות בית מתוכננות ללידות בבית חולים הגיע למסקנה שלמרות שאכן יש הרבה פחות התערבויות רפואיות בלידות הבית, תמותת התינוקות בהן גדולה פי שלושה מלידות בבית חולים. המחקר בדק את כל לידות הבית המתוכננות, ולא כמו במחקרים הקודמים בו בודדו את הלידות עם מיילדת מוסמכת או הריונות בסיכון נמוך. עם זאת, ובהתאמה למחקרים שצוינו קודם, נמצא במחקר שלא חלה עלייה בתמותת הילוד בלידות בית לעומת בתי חולים כאשר המיילדת המלווה הייתה מיילדת מוסמכת[דרוש מקור].
מחקר נוסף הבוחן 65,000 לידות באנגליה התפרסם ב-2011.[8] תוצאות המחקר הראו, שלידות בית מתוכננות, בהריון בסיכון נמוך, מלוות על ידי מיילדת מוסמכת, בטוחות באותה מידה בחדרי לידה בבית החולים, במרכזי לידה של בתי החולים או של מיילדות, שאינם קשורים לבתי חולים, ובבית. מחקר המשך שהתפרסם ב-2012[9] הראה שלידות בית אצל יולדות שזו אינה לידתן הראשונה זולות יותר למדינה.
ב-2014 פורסם מחקר ששקלל נתונים של כ-14 מיליון לידות על פי נתונים שהתקבלו מהמרכז לבקרת מחלות האמריקני.[10] על פי מחקר זה, הסיכון למות התינוק בלידת בית גדול פי 4 כשמיילדת נוכחת והוא 12.6 לכל 10,000 לידות (לעומת 3.2 מקרי מוות ל-10,000 לידות בלידה בבית חולים). עם זאת, הנתון האחרון כולל גם לידות בית בהריון בסיכון גבוה ועם מיילדות לא מוסמכות.[11]בלידת בית ללא מיילדת הסיכון מוכפל ומגיע ל-21.9 מקרי מוות לכל 10,000 לידות. מאמר אחר שפורסם באותה שנה מצביע כי לידות בית מתוכננות כאשר היולדת בסיכון נמוך היו עם הרבה פחות התערבויות בלידה ועם אחוזים דומים לתוצאות שליליות לאמהות ולתינוקות.[12]
ב-2019 פורסם מחקר נוסף שמבוסס על 14 מחקרים אחרים שפורסמו מ-1990 ושכללו כחצי מיליון לידות בית וכחצי מיליון לידות בבית חולים, אשר הגיע למסקנה שאין הבדל בתמותת או בתחלואת נשים שילדו או בתינוקות שנולדו באחת משתי הדרכים.[13] מחקר המשך שבדק את אותם נתונים גם גילה כי עבור נשים אשר בוחרות בלידות בית מתוכננת יש סיכוי נמוך בהרבה לעבור התערבויות, מאשר נשים אשר בוחרות ללדת בבית חולים בהריון בסיכון נמוך, לדוגמה 75% פחות סיכוי לזיהומים, 50% פחות סיכוי ללידה מכשירנית, 40% פחות סיכוי לניתוח קיסרי, 55% פחות סיכוי לחתך חיץ ועוד.[14]
כאשר ההיריון הוא בסיכון גבוה, ההמלצה של כלל הגורמים היא ללדת בבית חולים עקב הסיכוי הגדול יחסית לסיבוכים בלידה.
לידות בית בישראל
בישראל מתבצעות מאות לידות בית בשנה.[15] מספרן עולה במהלך השנים אך הן עדיין פחות מחצי אחוז מכלל הלידות.[16] מחקר חלוץ על תוצאות של לידות בית מתוכננות בישראל בין השנים 2003–2007 הראה כי בחירה נכונה של יולדות בסיכון נמוך מאפשרת לידות בית ברמת בטיחות טובה.[17]
משרד הבריאות אינו מעודד לידה מחוץ לבתי חולים ואף פועל לרוב נגד תופעה זו (לעומת בריטניה למשל הרואה בחיוב לידה בבית[18]), ורואה את הלידה כפרוצדורה רפואית, ואפילו יותר מכך כמצב חירום רפואי. עם זאת, בינואר 2008 הוציא משרד הבריאות נוהל מסודר[19] ללידות מחוץ לבית החולים. במאי 2012 הוציא משרד הבריאות חוזר מנכ"ל מעודכן[20] בו הוספו הגבלות על לידות הבית. החמרה נוספת אומרת כי חלה עליהם החובה לבצע מעקב סימנים חיוניים (דופק ולחץ דם) אצל היולדת לפחות פעם בשעה. בלידות בבית חולים אין חובה או נוהל כזה, יולדת רשאית לסרב לכל בדיקה, והצוות יוצא ידי חובתו בהסבר ובחתימה על טופס סירוב. דף מידע בנושא באתר משרד הבריאות, פותח במילים "יש לך את הזכות לבחור איפה ללדת, איך ללדת וכמובן, מי ילווה או תלווה אותך בלידה" ומסביר את הנוהל להורים המעונינים בכך. [21]
על פי כללי משרד הבריאות, לא ניתן להפעיל מקום המיועד לקבל לידות, שאינו מוסד רפואי מורשה, ועל לידות הבית להתבצע בבית היולדת או בית פרטי אחר שהועמד לרשות היולדת. עתירה לבג"ץ נגד החלטה זאת של משרד הבריאות נדחתה ברוב דעות של יוסף אלרון ונעם סולברג נגד דעת המיעוט של עופר גרוסקופף.[22]. ביולי 2021 נהפכה החלטה זאת בדיון נוסף, ברוב של חמישה שופטים נגד שניים ונקבע שמרכזי לידה טבעית יוכלו לפעול תחת התנאים של לידת בית[23]. פסק דין נוסף ניתן ב-2024 על ידי בית המשפט העליון בנושא לידה צפויה שבה האם ביקשה ללדת בבית ורשויות המדינה בקשו לאלץ אותה ללדת בבית חולים. בית המשפט קבע כי כל עוד לא התרחשה הלידה, זכותה של האם – אם היא כשירה בדעתה – להחליט על גופה, כי הזכות הזו גוברת על כל שיקול אחר, לרבות זכותו לחיים של העובר, והאם הורשתה ללדת בבית. [24]
הגעה לבית החולים אחרי הלידה
על פי נוהלי משרד הבריאות, חלה החובה על הרופא המיילד או האחות המיילדת להפנות ילודים מסוימים, למשל כל ילוד שנולד במשקל של מעל ל-4 ק"ג, לבית החולים, גם אם על פי שיקול דעתו המקצועי התינוק במצב מצוין.[19]
מענק לידה ומענק אשפוז מהמוסד לביטוח לאומי
עד שנת 2017, מענק לידה ניתן רק ליולדות שהגיעו לבית החולים לאחר הלידה או שרופא ילדים בדק את תינוקן מיד לאחר הלידה. בתיקון לחוק הביטוח הלאומי, שתוקפו מ-1 ביוני 2017, נקבע שמענק לידה יינתן גם כאשר מיילדת או רופא מסרו למשרד הבריאות תצהיר לפיו הם נכחו בלידת הבית והלידה התקיימה בהתאם להוראות משרד הבריאות.[25]
מענק אשפוז שהוא תשלום (מעל 13,000 ש"ח) של המוסד לביטוח לאומי לבית החולים כאשר אישה יולדת בו, לא נמסר במקרה שהיולדת בוחרת בלידת בית, אלא אם היא מגיעה לבית החולים לאחר הלידה. כאשר יולדת מגיעה לבית החולים לאחר הלידה, בית החולים מקבל את התשלום, על אף שהלידה לא התבצעה בבית החולים, ועל כן הוצאות בית החולים היו מינימליות.[26] ארגוני נשים[27] הפעילו לחץ על הממשלה והכנסת במטרה לאפשר ליולדות בחירה מלאה בלידה, כאשר הן יקבעו לאן ילך הכסף המשולם על ידי המדינה.[28]
המאבק על לידות ביתיות במעברות בשנות ה-50
גל העלייה הגדול של שנות החמישים עימת את הממסד הרפואי בישראל עם גישה שונה משלו ללידות. בניגוד לרציונליות, ההיגיינה הגבוהה, הטיפול הרפואי המשובח והמודעות הפוליטית לקשר בין נפש בריאה לגוף בריא שייחסו אנשי היישוב לעצמם, הוצגו העולים כפרימיטיבים, מזוהמים, רשלניים, לא הגיינים וחולים, והיחס אליהם היה מתנשא ומזלזל.[29] בסוגיית לידות הבית התנהל קרב איתנים בין האחיות, שמונו למדריכות ופוסקות רפואיות במעברות ובמחנות העולים, למהגרות הכורעות ללדת. לגרסת מערכת הבריאות נבעו שיעורי תמותת התינוקות הגבוהים בקרב העולים מלידה בבית, פרקטיקה שהמהגרות הביאו עמן מארצות המוצא והפכה מסוכנת מאוד בתנאי ההיגיינה הירודים של האוהלים והפחונים במעברות. אחיות רבות מתארות בראיונות משחקי חתול ועכבר עם נשים הרות שניסו לחמוק מהנסיעה לבית החולים ולהישאר ללדת במעברה. האחיות הסבירו את הסתייגות העולות מלידה בבית חולים בכך שהן לא הכירו את המושג בית חולים, חששו מהשתתפות של רופא גבר בלידה או חששו מהפרידה לצורך הלידה מילדיהן האחרים. חלק מהאחיות עברו טקסי חניכה אצל מילדות מסורתיות במעברות וקיבלו מהן "הכשר" חברתי לקבלת לידות בבית. בשנת 1954 התערבה המדינה בחקיקה בנושא הלידות והעניקה מענק לידה לכל אישה שילדה בבית חולים. אחרי חקיקת החוק התברר שיש בו לקונה: האם אינה חייבת ללדת בבית החולים עצמו אלא רק צריכה להוכיח שרצתה ללדת בבית חולים ועשתה לשם כך מאמץ סביר. החוק ייצר תופעה חדשה: לידות יזומות בדרכים. למרות שאין רישום מדויק של היקף התופעה נראה שמדובר לכל הפחות במאות מקרים של תינוקות שנולדו בדרך לבית החולים החל מאמצע שנות ה-50. היולדות דחו במידת האפשר את ההודעה לאחות המעברה על תחילת הלידה, ואף הסתתרו לשם כך אצל שכנות, ופשוט למדו להפגין נכונות רבה לנסוע לבית החולים, וצער על כך שנאלצו ללדת בדרך.[30]
לידות בית במדינות המפותחות
היחס של הממסד ללידות בית שונה בכל מדינה ומדינה. בהולנד למשל המדינה מעודדת לידות בית, בין השאר באמצעות קנסות למי שבוחרת ללדת בבית-חולים ללא סיבה רפואית המצדיקה זאת. שיעור לידות הבית בהולנד הוא הגבוה בעולם – 30% מכלל הלידות מתקיימות בבית. בבריטניה המדינה רואה בחיוב לידות בבית בהריונות בסיכון נמוך, והן כלולות בסל השירותים הרפואיים שיולדות זכאיות להם. לאחרונה גם יצאו המלצות של הרשות הלאומית לבריאות בבריטניה (National Institute for Health and Care Excellence) הקוראות לנשים בהריון בסיכון נמוך להימנע מלהגיע לבתי חולים ולהעדיף לידה במרכזי לידות או בבית עם מיילדת מוסמכת.[31][32] באירלנד לידות בית מותרות לפי חוק, אולם החוק אינו מחייב את המדינה לספק לנשים שירותים ללידות אלו במסגרת סל שירותי הבריאות. חוץ מבהולנד, אחוז לידות הבית במדינות המערביות נמוך מאוד (בין חצי אחוז לאחוזים בודדים).
בהונגריה, לידות בית אסורות על פי החוק, וב-2011 קבע שם בית המשפט שד"ר אגנס גרב, רופאה ומיילדת הונגרייה, תישלח לשנתיים מאסר בשל שתמכה בנשים בעת לידת בית, ועל כן "סיכנה חיי אדם במהלך פעילותה המקצועית". המשפט שנערך לגרב עורר סערה בעולם ודחף להקמת קבוצות רבות ועצומות הקוראות לשחרורה.[33]
השפעת לידת הבית
על אף שהממסד הרפואי מתנגד ברובו ללידות בית, מושפעים בתי חולים רבים מהתפיסה העומדת מאחורי לידות אלו. כך, ניתן לראות מזה מספר עשרות שנים כי בתי חולים רבים מאמצים חלק מעקרונות אלה ומציידים את חדרי הלידה בציוד שנועד להגביר את התחושה הביתית של היולדות: אורות ניתנים לעמעום, מקלחת, כיסאות נוחים וכיסא יולדת הניתן לכוונון. כמו כן, ישנם בתי חולים שאינם כופים על היולדת לשכב על מיטה, ואף לא חיבור למוניטורים. יש אף המגדילים לעשות ומתחייבים כי לא תהיה התערבות רפואית במהלך הלידה אלא אם כן הלידה תסתבך. בשנים האחרונות, כמעט בכל בתי החולים בארץ הוקמו חדרי לידה טבעית[34] האמורים לתת מענה לרצונן של היולדות ללדת באופן זה, אך צמוד לבית החולים.
לקריאה נוספת
אילנה שמש, ללדת בבית, הוצאת "אדם – תקשורת קהילתית", 2004.
אומי לייסנר, "לידה וחוק, הביצה והתרנגולת" האם משפט חשוב, בעריכת נטע זיו ודפנה הקר, אוניברסיטת תל אביב, 305, 2010.
Omi Leissner, “Hospital Birth, Military Service, and the Ties That Bind Them: The Case of Israel.” 12 Nashim 203 (2007).
אומי לייסנר, "ללדת ועוד איך — חוקי הלידה הלאומיים בתקופת המנדט" מגדר בישראל: מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה, בעריכת מרגלית שילה וגדעון כ"ץ, הוצאת מכון בן-גוריון, 336 (2011).
אומי לייסנר, "תעשיית הלידה בישראל" 27 המשפט 20 (2009).
אומי לייסנר, "הלידה שאינה קיימת: מחשבות ראשוניות על הסדרת לידה ללא-סיוע בישראל", חוקים ט, 211 (2017).
אומי לייסנר, כריית נשים: כלכלת הלידה בישראל (רסלינג, 2018)
^במאמר המקורי שעליו מתבססת הכתבה נאמר כי Unlike in the Netherlands, where all home birth attendants are professionally trained, home birth attendants in the United States may be inadequately trained, Grunebaum said. וגם: In addition, home birth attendants in the United States don't have firm criteria limiting which patients they should see, and so they may attend deliveries for high-risk pregnancies.
