המפעל נוסד תחת השם גביע CONCACAF לאלופות בשנת 1962, בשנת 2008 שינה את מתכונתו ואת שמו לליגת האלופות וב-2023 שינה את שמו בשלישית לשמו הנוכחי. לקבוצות ממקסיקו מספר הזכיות הגבוה ביותר במפעל, 32 זכיות בסך הכול. שיאנית הזכיות במפעל היא קלוב אמריקה המקסיקנית עם שבע זכיות.
מאז הקמתו שינה המפעל את מתכונתו מספר פעמים. בשיטה המקורית חולקו המשתתפות לשתי קבוצות, קבוצת צפון/מרכז אמריקה וקבוצת הקריביים, מהן העפילו המובילות לסיבוב או למשחק הגמר. הזוכה הראשונה בתואר הייתה גוודלחרה המקסיקנית, שגברה במשחק גמר כפול 0–6 על קומוניקאסיונס מגואטמלה. החל מ-1971, הצטרפו למפעל גם סגניות מליגות בצפון אמריקה, והטורניר החל להתרחב. בהדרגה, נוסף גם שלב בתים למפעל.
בשנת 1995, בעקבות הקמת ה-MLS, שינה הטורניר את מתכונתו פעם נוספת. שלב הבתים בוטל, והטורניר שוחק בשיטת נוקאאוט מתחילתו ועד סופו. בין 2004 ל-2008, בפורמט האחרון של המפעל בשמו הישן, השתתפו בו שמונה קבוצות שהחלו את דרכן ברבע הגמר, ושיחקו בשיטת נוקאאוט במשחק כפול (בית וחוץ) עד לשלב הגמר. הזוכה האחרונה של המפעל במתכונתו הישנה הייתה פצ'וקה המקסיקנית, שגברה בגמר כפול 2–3 על דפורטיבו סאפריסה מקוסטה ריקה.
בנובמבר 2006 קיבל הוועד הפועל של CONCACAF החלטה לפתח את גביע האלופות למפעל רחב יותר, בסגנון ליגת האלופות האירופית. בישיבה שנערכה ב-14 בנובמבר2007, הוצגו הפרטים הראשונים של המפעל החדש, שהחל את דרכו באוגוסט 2008. המפעל הורחב ל-24 קבוצות. לפי השיטה המקורית, 16 מהן שיחקו בסיבוב נוקאאוט מוקדם. שמונה המעפילות מסיבוב זה הצטרפו לשמונה הקבוצות הנותרות לשלב בתים, בו חולקו לארבעה בתים בני ארבע קבוצות כל אחד. שתי הראשונות בכל בית העפילו לשלב רבע הגמר. שלבי ההכרעה שוחקו בשיטת נוקאאוט בית-חוץ.
החל מ-2012 שונה הטורניר פעם נוספת, ו-24 הקבוצות החלו כולן את דרכן בשלב בתים, שהתקיים בין החודשים אוגוסט לאוקטובר. הקבוצות הוגרלו לשמונה בתים בני שלוש קבוצות כל אחד על פי קבוצות דירוג, אך קבוצות ממקסיקו ומארצות הברית לא יכלו להיפגש בשלב הבתים. בתום ארבעה מחזורים, העפילו שמונה הקבוצות שסיימו במקום הראשון בבית שלהן לשלב הנוקאאוט של הטורניר ששוחק בין החודשים מרץ למאי, כך שהתחיל כחמישה חודשים לאחר סיום שלב הבתים והתנהל בשיטת משחקי בית-חוץ לכל אורכו, כולל שלב הגמר. המעפילות משלב הבתים דורגו על פי הישגיהן, ונפגשו ביניהן ברבע הגמר כך שהמדורגת ראשונה נפגשה עם המדורגת שמינית, השנייה מול השביעית וכן הלאה, כשהמדורגות 1–4 מארחות את משחק הגומלין.
ב-2018 מתכונת הטורניר שונתה שוב, כך שכלל 16 קבוצות בשיטת משחקי בית-חוץ לכל אורכו, וכך התנהל הטורניר עד לשנת 2023, הוחלט על חזרה לשיטת גביע בו ישתתפו 27 קבוצות, ובהתאם על שינוי השם חזרה ל"גביע האלופות של CONCACAF".
שיטת המפעל
העפלה
במתכונתו החדשה של המפעל, החל מ-2024, מעפילות אליו 27 קבוצות בסך הכל. 22 מהן משתתפות בסיבוב הראשון, וחמש קבוצות מצטרפות בשלב שמינית הגמר.[1]
הקבוצות יכולות להעפיל על בסיס הישגים בליגות המקומיות, או בתחרויות האזוריות של צפון אמריקה, מרכז אמריקה והקריביים[1]:
צפון אמריקה
6 קבוצות מליגה MX המקסיקנית (הטובה ביותר בשקלול טורנירי האפרטורה והקלאוסורה באותה השנה תעפיל ישירות לשמינית הגמר).
5 קבוצות מליגת ה-MLS של ארצות הברית וקנדה (זוכת הליגה תעפיל ישירות לשמינית הגמר).
3 קבוצות מהגביע הקריבי (הזוכה תעפיל ישירות לשמינית הגמר).
בצפון אמריקה קבוצות יכולות להעפיל בכמה דרכים שונות דרך הליגות, הגביעים המקומיים או גביע הליגות האזורי:
קבוצות מליגת ה-MLS (למעט הקנדיות) יכולות להעפיל גם דרך גביע ארצות הברית הפתוח ודרך "גביע הליגות".
הקבוצות הקנדיות ב-MLS יכולות להעפיל גם דרך "האליפות הקנדית" ודרך "גביע הליגות".
הקבוצות המקסיקניות יכולות להעפיל גם דרך "גביע הליגות".
במקרה בו קבוצה מעפילה גם דרך גביע הליגות או גביע לאומי וגם דרך ליגה מקומית, הקבוצה הבאה בדירוג הליגה תזכה במקום. במקרה בו קבוצה מעפילה גם דרך גביע הליגות וגם דרך גביע לאומי, המפסידה בגביע הלאומי תזכה במקום.
בסך הכל, יכולות להשתתף במפעל מקסימום של 9 קבוצות מכל אחת ממדינות צפון אמריקה (אם נציגותיה זוכות בכל 3 המקומות הראשונים בגביע הליגות), ועשר מליגת ה-MLS. רוב מדינות מרכז אמריקה יכולות לשלוח מקסימום של 5 נציגות לגביע מרכז אמריקה, וזה גם המספר המקסימלי של קבוצות שיכולות להשתתף בגביע האלופות ממדינות אלו (אם כולן מסיימות בין 6 המקומות הראשונים בטורניר. רוב מדינות הקריביים יכולות לשלוח מקסימום של 4 נציגות לגביע הקריבי, ומקסימום של 3 נציגות לגביע האלופות (אם הן זוכות בכל 3 המקומות הראשונים בגביע הקריבי).
אצטדיונים
אם לאחד המועדונים המעפילים אין אצטדיון זמין העומד בתנאים של CONCACAF, הוא נפסל מהתחרות ומוחלף במועדון מהתאחדות אחרת. אם אצטדיונה הביתי של הקבוצה לא עומד בתנאים, היא רשאית למצוא אצטדיון חלופי ראוי וזמין באותה המדינה. מועדונים מניקרגואה ומבליז נפסלו בעבר מהתחרות מסיבה זו.
במתכונתו הנוכחית, הטורניר כולל חמישה שלבי נוקאאוט, כולם בשיטת בית וחוץ, למעט הגמר שנערך במשחק יחיד. בסיבוב הראשון משתתפות 22 קבוצות, ובשלב שמינית הגמר מצטרפות אל 11 הקבוצות המנצחות 5 הקבוצות המדורגות.
החל מהקמת ליגת האלופות ב-2008, חולק בכל עונה פרס נעל הזהב למלך השערים של הטורניר. החל מעונת 2011/2012 מחולק פרס כדור הזהב לשחקן המצטיין, והחל מעונת 2012/2013 מחולק פרס כפפת הזהב לשוער המצטיין.
