לואיז מישל

לואיז מישל
Louise Michel
לידה 29 במאי 1830
Vroncourt-la-Côte, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בינואר 1905 (בגיל 74)
מרסיי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Clémence Louise Michel עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Levallois-Perret Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Charlotte Vauvelle (18951905) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לואיז מישל (29 במאי 1830 - 9 בינואר 1905, בצרפתית: Louise Michel) הייתה מורה, ופמיניסטית צרפתייה ודמות בולטת בקומונה הפריזאית. בגלות אימצה את רעיונות האנרכיזם וכששבה לצרפת הייתה דוברת מרכזית של התנועה האנרכיסטית באירופה. נחשבת לאחת ממייסדות זרם האנרכו פמיניזם.

ביוגרפיה

נולדה ב-29 במאי 1830 כבת מחוץ לנישואין למשרתת, מריאן מישל. גדלה אצל סבא וסבתא שרלוט ושארל-אטיין דֶמאָאִי (Demahis), בצפון-מזרח צרפת. את ילדותה העביר בשאטו דה וורנקור (Château de Vroncourt) וזכתה לחינוך ליברלי. כשנפטרו סבא וסבתא, סיימה הכשרה להוראה ועבדה בכפרים.

ב-1865 פתחה מישל בית ספר בפריז שהיה ידוע בשל גישתו הפרוגרסיבית והמודרנית. היא קיימה חלופת מכתבים עם הסופר הצרפתי ויקטור הוגו, והחלה לפרסם שירה. כמו כן החלה להיות מעורבת בתנועה הרדיקלית הצרפתית. ב-1869 הצטרפה כחברה לקבוצה הפמיניסטית 'החברה לקידום זכויות אזרח לנשים' (Société pour la Revendication du Droits Civils de la Femme). בשל חילוקי הדעות שנתגלעו, החליטה הקבוצה להתמקד בשיפור החינוך לילדות. הקבוצה הייתה קרובה גם לקבוצה מהפכנית אחרת 'החברה הקואופרטיבית של גברים ונשים עובדים' (Société Coopérative des Ouvriers et Ouvrières) שנשותיה פרסמו ב-1869 מניפסט תחת הכותרת 'דרישה לזכויות נשים' (Droits de la Femme). בינואר 1870 לקחה חלק בהלווייתו של ויקטור נואר (שנורה על ידי הנסיך פייר נפוליאון אחינו של הקיסר נפוליאון השלישי), והביעה אכזבה מכך שלא גרמה לקריסת האימפריה.

הקומונה הפריזאית

מישל במדים בתקופת הקומונה הפריזאית

במהלך המצור על פריז בתקופת הקומונה, התנדבה לואיז למשמר הלאומי של העיר ומונתה לראש ועדת משמר הנשים של מונמרטר, תפקיד מרכזי בממשלת הקומונה. באפריל 1871 לקחה חלק במאבק המזוין נגד הממשלה הצרפתית. היא קשרה קשרים הדוקים עם ראול ריגו ותאופיל פרה, דמויות בולטות נוספות בקומונה. על אף שהשניים נחשבים לדמויות היותר אקטיביסטיות ומיליטנטיות בקומונה, שכנעו אותה שלא לנסות ולהתנקש בחייו של אדולף טייר, מזכיר הממשלה הלאומית הצרפתית. מישל לחמה בגדוד ה-61 של מונמרטר וארגנה תחנות פינוי לפצועים. בזכרונותיה כתבה: 'הו, אני פרא. אני אוהבת את ריח אבק השריפה, הקליעים השורקים באוויר - אך מעל הכל אני מסורה למהפיכה".

נשים שיחקו תפקיד מפתח בקומונה הפריזאית. לא רק שנתמנו להנהגת ועדות עממיות, אלא גם בנו בריקדות והשתתפו בלחימה ובקרבות. מישל הצדיקה את המהפכה המיליטנטית כשהיא מצהירה "ירדתי מהגבעה, הרובה תחת מעילי צועקת: בגידה! מותנו ישחרר את פריז". מישל הייתה בין לוחמים הבודדים של הקומונה ששרדו. "נכון אולי, שנשים אוהבות מורדים" כתבה, "איננו טובות מהגברים בכבוד שאנו רוכשות לכוח, אבל הכוח עדיין לא השחית אותנו".

בזכרונותיה ציינה מישל כי התגשמות הממשלה המהפכנית של הקומונה חיזקה בה את הרצון להיאבק באפליה כנגד נשים. על גישתם של חבריה הגברים בקומונה כתבה: "כמה פעמים בתקופת הקומונה הלכתי עם שומר או חייל למקום בו לא ציפו להתמודד עם אישה?" היא אתגרה את חבריה "לשחק תפקיד במאבקן של נשים לשוויון זכויות, לאחר שגברים ונשים זכו יחדיו בזכויות לאנושות כולה".

מאסרה של לואיז מישל במאי 1871

בדצמבר 1871 הובאה מישל מול בית דין צבאי, המועצה השישית של המלחמה, והוגש נגדה כתב אישום בעבירות של ניסיון להפיל את הממשלה, לעודד אזרחים להתחמש, וכן בגין שימוש בנשק בעצמה ולבישת מדים צבאיים. היא התריסה בשופטיה וקראה להם לדון אותה למוות כשהיא אומרת "נראה שלכל לב הזועק לחופש אין כל זכות אחרת מלבד קליע עופרת - אז אני תובעת את שלי". בעוד כ-20 אלף ממגיני הקומונה הוצאו להורג, על פי ההערכות, נידונה מישל לגלות לצד כעשרת אלפים תומכים נוספים של הקומונה.

בגלות

לאחר עשרים חודשי מאסר, בהם דרשה שיתייחסו אליה בדיוק כלכל האסירים האחרים, ודחתה את המאמציהם של חבריה הוגו וז'ורז' קלמנסו להמתיק את עונשה, הועלתה מישל לספינה ב-8 באוגוסט 1873 ונשלחה לקלדוניה החדשה. המסע בים נמשך ארבעה חודשים. בעודה על הסיפון, נתוודעה לאנרי רושפור, פולמוסאי מפורסם שהיה לידידה עד יומה האחרון. שם גם פגשה את נטלי למל, דמות בולטת נוספת בקומונה הפריזאית, אשר הובילה את מישל להשקפת העולם האנרכיסטית. היא נותרה בקלדוניה החדשה משך שבע שנים שם התיידדה גם עם הילידים הקנאקים, כשהיא לומדת את שפותיהם (בעיקר קריאולית ביסלמית), את אגדותיהם ואורחות חייהם, וקושרת קשרי ידידות. היא גם לימדה את ידידיה הקנאקים צרפתית והשתתפה לצידם במרד הקנאקים ב-1878. בשנה שלאחר מכן קיבלה אישור להפוך מורה בנומאה לילדי מגורשים קאבילים שגורשו מארצם בשל מרידה בשנת 1871.

השיבה לאירופה

איור של מישל בבגרותה מהעיתונות

בשנת 1880 ניתנה חנינה כללית לאנשי הקומונה הפריזאית. מישל שבה לפריז אך תשוקתה המהפכנית לא פחתה. ב-21 בנובמבר אותה שנה נשאה נאום פומבי, ובשנת 1881 השתתפה כבר בקונגרס האנרכיסטי בלונדון שם גם הובילה הפגנות ונאמה אל ההמונים. באחד מביקוריה בלונדון השאירה רושם רב על הקומוניסטית הצעירה והפעילה נגד הקולוניאליזם סילביה פנקהרסט. בצרפת הייתה מעורבת בקמפיין למתן חנינה למגורשי אלג'יר בקלדוניה החדשה.

בשנת 1882 העלתה את המחזה האנרכיסטי הראשון שלה "נדין".

במרץ 1883 הובילו מישל ואמיל פוז'ה הפגנה של עובדים מובטלים. בהתפרעות שלאחר מכן נשדדו שלוש מאפיות. מישל הובילה את ההפגנות עם דגל שחור, שהפך מאז לסמל של אנרכיזם. בשל פעולות אלו נשפטה, ובנאומיה בפני בית המשפט הגנה בפומבי על עקרונותיה האנרכיסטיים. היא נדונה לשש שנות מאסר בבידוד בגין הסתה לביזה. מישל התריסה כי מבחינתה עתיד המין האנושי היה מונח על כף המאזניים, "עתיד ללא מנוצלים וללא ניצול". בשנת 1886 שוחררה במקביל לקרופוטקין ואנרכיסטים בולטים אחרים.

בשנת 1890 נעצרה שוב, ולאחר ניסיון לאשפז אותה במוסד לחולי נפש עברה ללונדון שם התגוררה חמש שנים. היא פתחה בית ספר ועברה בין חוגי הגלות האנרכיסטית האירופית. בית הספר האנרכיסטי הבינלאומי שלה לילדי פליטים פוליטיים נפתח בשנת 1890 בכיכר פיצרוי. הגישה החינוכית בו הושפעה מהחינוך הליברטריאני של פול רובן והעקרונות החינוכיים שהתווה ההוגה האנרכיסטי מיכאיל בקונין, תוך הדגשת גישות מדעיות ורציונליות. מטרתה של מישל הייתה לפתח בקרב הילדים את עקרונות האנושיות והצדק. בין המורים בבית הספר היו אנרכיסטים גולים כמו ויקטורין רושי-ברושה, אך גם אנשי חינוך חלוציים כמו רייצל מקמילן ואגנס הנרי. בשנת 1892 נסגר בית הספר, כאשר נמצאו במרתפו חומרי נפץ.

חלק מכתביה של מישל תורגמו לאנגלית על ידי המשוררת לואיזה שרה בווינגטון. עבודותיה תורגמו גם לספרדית על ידי האנרכיסטית סולדד גוסטבו. באותה התקופה הפכה מישל לדוברת ידועה ומרכזית של האנרכיזם והוזמה לנאום פעם אחר פעם בפני אלפי אנשים בכל רחבי אירופה. ב-1895 הקימו סבסטיאן פור ומישל את כתב העת האנרכיסטי הצרפתי 'הליברטריאן' (Le Libertaire) הקיים עד היום בשם "העולם הליברטריאני", (Le Monde Libertaire). באותה שנה פגשה מישל את אמה גולדמן בכנס אנרכיסטי בלונדון, בו דיברו שתיהן. גולדמן הצעירה התרשמה מאוד ממישל, בהתחשב בכך שיש לה "אינסטינקט חברתי שפותח עד הקצה".

סוף ימיה

לואיז מישל בערוב ימיה בביתה

מישל שבה לצרפת ב-1895, אך לא הייתה פעילה במהומות שהתרחשו שם בעקבות משפט דרייפוס ב-1898. ב-1904 יצאה לסיור באלג'ירה הצרפתית שם אמורה הייתה לפגוש את הפעילה איזבל אברהרט שמחתה נגד הקולוניאליזם, אך האחרונה נפטרה טרם מפגשן. ב-10 בינואר 1905 נפטרה מישל מדלקת ריאות במארסיי, וללווייתה שנערכה בפריס הגיעו למעלה ממאה אלף איש. קברה של מישל נמצא בבית הקברות של לבלו-פרט, באחד מפרברי פריז. הקבר מתוחזק על ידי הקהילה. בית קברות זה הוא גם מקום מנוחתו האחרון של חברתה ועמיתו המפקח תיאופיל פר'ה.

הגותה הפוליטית

מישל התבדחה פעם כשאמרה "אנו אוהבים שיש במפלגה סוכני-חרש פרובוקטורים של הממשל, כיוון שהם תמיד מציעים את המהלכים המהפכניים ביותר". רעיונותיה הפוליטיים של מישל התפתחו לאורך כל חייה מהחוויה של המהפכה הכושלת של הקומונה הפריזאית וחלקה בתנועה הסוציאליסטית, דרך החבירה לתנועה האנרכיסטית ופעולתה בשדה החינוך. התיאוריה הפוליטית שלה עברה מאמונה ברפורמה שלווה לקידום מהפכה אלימה ואמונה שיש לחסל את מבנה החברה העכשיו על מנת לקדם עידן שוויוני חדש. שנותיה הארוכות במושבת העונשין הצרפתית בניו קלדוניה היו גורם מרכזי בשינוי תפיסות עולמה.

מישל עשתה לעצמה לראשונה שם כשהגנה בפומבי על הנשים העניות ומעמד הפועלים בתקופת המלוכה החוקתית שלאחר ימי המהפכה הצרפתית. בשנות ה-60 של המאה ה-19 היא הצטיינה כפעילה פוליטית בהתנגדות נחרצת למדיניותו של הקיסר נפוליאון השלישי אשר צמצם את זכויותיהם האזרחיות והפוליטיות של האזרחים הצרפתים וחוקק שורה של חוקים כלכליים אשר פגעו בפועלים השכירים. מישל חתמה על כמה מכתביה הפוליטיים תחת הפסבדונים אנז'ולרה, שמו של המהפכן בספר "עלובי החיים" של הוגו.

בשנת 1865 כתבה שיר על הלחן של המנון צרפת, אשר קרא להתקוממות המונית של העם כדי להגן על הרפובליקה, בטענה כי מות קדושים עדיף על פני תבוסה. הרגש הזה הדהד בשיריה, ובמחזות ורומנים שפורסמה לאחר מכן. באופן שאינו מאפיין את בני דורה, עסקה מישל גם בסוגיות היחס האלים כלפי ילדים ועל ההתעללות בבעלי חיים. הדמויות הפוליטיות בכתביה של מישל נלחמו למען הצדק, בעוד שהילדים ובעלי החיים בעבודותיה הבדיוניות היו חלשים מדי, חולים ורעבו מכדי להתנגד או לשרוד.

על סיפון הספינה שנשאה אותה למושבת העונשים בקלדוניה החדשה, בחנה מישל מחדש את אמונתה בסוציאליזם המהפכני ואימצה את רעיונות האנרכיזם למשל שארית חייה - כשהיא דוחה את כל צורות השלטון. ב-1896 כתבה על שינוי השינוי שחל בה:

"שקלתי את הדברים, האירועים והדמויות בעבר. חשבתי על התנהגותם של חברינו בקומונה: הם היו משקשקים. כל כך פחדו לחרוג מסמכות שמעולם לא השקיעו את כוחם בכלום מלבד באובדן חייהם שלהם. מהר מאוד הבנתי שאנשים טובים בשלטון הם אימפוטנטים, כשם שאנשים רעים בשלטון הם רשעים, ולכן החירות אינה יכולה לעולם להיות קשורה לשום סוג של כוח כלשהו".

להגות האנרכיסטית נתוודעה מעמיתתה לתא בספינה, נטלי למל, אשר התפרסמה בחוסר אנוכיותה ודאגתה לזולת. במושבת העונשין בחרה בחיי עוני - מסרה את כל ספריה, בגדיה וכספה והחלה שוב ללמד. היא לימדה את הילידים בני תרבות הקנאקס צרפתית על מנת שיוכלו לאתגר את הרשויות הצרפתיות, ותמכה במהם במרדם כנגד הכוח הקולוניאלי.

נאומיה עם חזרתה לאירופה תקפו את הקפיטליזם ואת המדינה האוטוריטרית. היא תקפה גם את המשטר הרפובליקני החדש ואת החוקה הצרפתית החדשה, אשר כוננו פרלמנט כפשרה על רקע הקושי להסכים על זהותו של המלך. ""הם מדברים איתנו כל הזמן על חירות: יש לנו חירות הדיבור עם חמש שנות מאסר בסופה" אמרה, "באנגליה ניתן לכנס אסיפות. בצרפת הם אפילו לא נותנים התראה לסגת כך שהוא נשאר בלא התנגדות. אנשים מתים מרעב ואין להם אפילו הזכות לאמר שהם מתים מרעב".

מישל דיברה רבות על זכויות נשים. מלבד אמונתה בקידום חינוך והשכלה ונשים האמינה כי יש להיאבק גם בנישואיי כפייה וזכויות הקניין של גברים על נשים. היא נחשבת כמייסדת האנרכו-פמיניזם. למרות הרטוריקה האנטי-סמכותנית, מרבית ההוגים האנרכיסטים המוקדמים שמרו על אורתודוקסיה תרבותית בכל הקשור לחלוקת העבודה הביתית במשפחותיהם וביחסיהם האישיים עם נשים. מייסד האנרכיזם הצרפתי, פייר ז'וזף פרודון היה ידוע לשמצה בשל השקפותיו הסקסיסטיות. מישל, תרזה קלרמונט, לוסי פרסונס, וולטירין דה קלייר ואמה גולדמן הפכו לדמויות בולטות בתנועה האנרכיסטית הפאן-אירופית והאמריקנית של המאה ה-19. עם הקמתם של הארגונים האנרכיסטיים הבינלאומיים הראשונים במדינות אירופה השונות בהנהגתו של מיכאיל בקונין, התייחד האנרכיזם בכך שלא רק שעודד השתתפותן של נשים בתנועה, אלא כתפיסת עולם הדוגלת גם באמנסיפציה נשית.

בסוף שנות השמונים של המאה העשרים כתבה מספר יצירות בהן ביקרה מחדש את הנושאים של יצירותיה הקודמות, אך גם הציגה את מותו של הסדר הישן והחלפתו בחברה שוויונית. הדמויות המהפכניות במחזה שכתבה, 'השביתה', ציפו אמנם למות אך במקום זאת נתנו חיים לעידן חדש, ומישל דנה בזכויותיהם ובאחריותם של האנשים שנותרו בחיים בעקבות מהפכה. מחזותיה הועלו בהתאם לתורתו של ז'אן קבר בנושא השתתפות הקהל. הקהל עודד להגיב למחזה, לבצע חלק מהדיאלוגים, ולשיר יחד עם השחקנים חלק מהשירים. במחזותיה המיקרובים האנושיים (1886), פשעי הזמנים (1888) והבורדו (1890) עולה אוטופיה חקלאית מאירופה ההרוסה. האידיאלים הפוליטיים של מישל חייבים הרבה לרומנטיקה הצרפתית של הוגו ומתוארים בהרחבה בספרה: 'העידן החדש, במחשבה האחרונה, בזיכרונות קלדוניה' (1887):

"אכן הגיע הזמן שעולם ישן זה ימות, מכיוון שאיש כבר אינו בטוח... איננו יכולים לחיות עוד כמו אבותינו בתקופת האבן, ואף לא בדומה למאה האחרונה, מאז סדרת ההמצאות ולאור גילוי המדע שהביא אותנו לכדי וודאות שהייצור יגדל פי מאה כשהחידושים הללו ישמשו לטובת הכלל, במקום לשרת קומץ אוכלי נבלות העוזרים לעצמם כדי להרעיב את היתר".

מישל חייתה בתקופה בה היה הרעב נפוץ בקרב עניי אירופה העובדים, והאמינה כי הקדמה הטכנולוגית תחליף את העבודה הפיזית בעבודת מכונה. בשילוב עם הגותה האנרכיסטית טענה כי הדבר עשוי להוביל לחלוקה שווה של העושר. בשנת 1980 נמקה: הכוח האטרקטיבי של הקדמה ימחיש עצמו על אחת כמה וכמה כשיובטח לחם יומי לכל. כמה שעות של עבודה אשר יהפכו למושכות ולהתנדבותיות יספיקו כדי לייצר יותר ממה שנחוץ לצריכה". כמו אנרכיסטים אחרים בתקופתה, היא לא האמינה שההיסטוריה מהווה שיפור בפני עצמה, אך האמינה כי היא טומנת פוטנציאל להתקדמות. צמיחה כלכלית מתמדת לא הייתה מבחינתה שיפור בפני עצמה. מישל טענה במקום זאת שההתקדמות באה באמצעות התפתחות אינטלקטואלית, התפתחות חברתית ושחרור.

"המדע יניב יבול במדבר; אנרגיית הסופות והמערבולות תגלף שבילים בהרים. סירות תת-ימיות יגלו יבשות אבודות. חשמל ישא אוניות אוויר מעל הקטבים הקפואים. רעיונות החירות, השוויון הצדק סוף סוף יפרצו. כל אדם יחיה את חלקו האינטגרלי בתוך האנושות כולה. ההתקדמות היא אינסופית, התמורות יהיו תמידיות" כתבה.

מישל ביקרה את הקפיטליזם של המאה ה-19 בחריפות וקוננה על הליקויים במערכת הבנקאית הקפיטליסטית המביאה לכדי ריכוז הון והרס העסקים הקטנים ומעמד הביניים. בזכרונותיה כתבה כי המניפסט האנרכיסטי של ליון (1883), עליו חתמו פיטר קרופוטקין, אמיל גוטייה, ג'וזף ברנרד, פייר מרטין וטוסיינט בורד, הביע במדויק את דעותיה. היא וקרופוטקין, היו לחברים טובים. במקום להתמקד במהפכה אלימה, כפי שעשתה בעבודותיה המוקדמות, בעבודותיה המאוחרות הדגישה יותר את ההתקוממות הספונטנית של האנשים. היא דחתה את הטרור האישי כאמצעי להביא לעידן חדש. היא כתבה "קטל הרודן הוא מעשי רק כאשר לעריצות יש ראש יחיד, או לכל היותר מספר קטן של ראשים. כשמדובר בהידרה, רק המהפכה יכולה להרוג אותה". היא עמדה בדעה כי עדיף שמנהיגי המהפכה שכזו ייספו, על מנת שלא יהפכו לראשי המנגנון לאחריה. מישל חשבה ש'הכוח הוא רע'וכי ההיסטוריה היא היסטוריה של שעבוד. בנאום שנשאה ב-1882 אמרה כי "כל המהפכות לא היו מספיקות כיוון שהיו פוליטיות". ארגון היה לדעתה, לא הכרחי מכיוון שהעניים והמנוצלים יתעוררו ובמספרם העצום יכריחו את הסדר הישן להתכווץ.

מורשת

מישל הייתה בין הדמויות הפוליטיות הצרפתיות המשפיעות ביותר במחצית השנייה של המאה ה-19, ואחת התאורטיקניות הפוליטיות הבולטות בימיה. פרסומיה בנושא צדק חברתי לעניים וסיבת מעמד הפועלים נקראו בצרפת ובכל רחבי אירופה. כאשר נפטרה בשנת 1905, אלפים הספידו אותה, וכינוסים לזכרה נערכו בכל רחבי צרפת ובלונדון. אף על פי שכתביה אינם זכורים היום, שמה נזכר בשמות רחובות, בתי ספר ופארקים בצרפת. מישל הפכה לגיבורה לאומית בצרפת. זמן קצר לפני מותה, כשחזרה מגלותה בלונדון, מישל זכתה לכינויים "מלאך הבנזין", "וירגו של האספסוף" ו"מלכת החלאה" על ידי העיתונות השמרנית הצרפתית. בתורו, צ'ארלס פרדיננד גמבון השווה אותה לז'אן דארק בהתייחס לתפקידה בקומונה של פריז. דימויים אלה הופצו עוד יותר על ידי אדמונד לפלטיאר בשנת 1911. דימוי שלה כ'בתולה אדומה' רווח בקרב היסטוריונים שמרנים וליברלים כאחד אשר סיפרו את סיפור הקומונה של פריז.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיז מישל בוויקישיתוף

Read other articles:

В Википедии есть статьи о других людях с такой фамилией, см. Ривз. Киану Ривзангл. Keanu Reeves Киану Ривз в 2019 году Имя при рождении Киану Чарльз Ривз Дата рождения 2 сентября 1964(1964-09-02)[1][2][…] (59 лет) Место рождения Бейрут, Ливан Гражданство  Канада Профессия ак...

 

Lily Renée (2018) Lily Renée (* 12. Mai 1921 als Elisabeth Willheim in Wien; † 24. August 2022 in New York) war eine US-amerikanische Zeichnerin und Illustratorin. Mit ihrer Arbeit für Fiction House trug sie in den 1940er-Jahren zum sogenannten Goldenen Zeitalter des Superheldencomic bei. Ihre Gestaltung von Figuren wie Señorita Rio fand Eingang in die Geschichtsschreibung des Comics. In Europa wurde Lily Renée spät rezipiert und gewürdigt – eine Ausstellung in ihrer Geburtsstadt, ...

 

株式会社ビデオリサーチVideo Research Ltd. 種類 株式会社略称 VR本社所在地 日本〒102-0075東京都千代田区三番町6番地17 北緯35度41分30秒 東経139度44分44秒 / 北緯35.69167度 東経139.74556度 / 35.69167; 139.74556座標: 北緯35度41分30秒 東経139度44分44秒 / 北緯35.69167度 東経139.74556度 / 35.69167; 139.74556設立 1962年9月20日業種 サービス業法人番号 5010001055153 事業

العلاقات الوسط أفريقية الغيانية جمهورية أفريقيا الوسطى غيانا   جمهورية أفريقيا الوسطى   غيانا تعديل مصدري - تعديل   العلاقات الوسط أفريقية الغيانية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين جمهورية أفريقيا الوسطى وغيانا.[1][2][3][4][5] مقارنة بين الب...

 

National Basketball Association award National Basketball Association awards and honors Team awards Larry O'Brien Championship Trophy Bob Cousy Trophy Maurice Podoloff Trophy Wayne Embry Trophy Willis Reed Trophy Chuck Cooper Trophy Walter A. Brown Trophy (defunct) Oscar Robertson Trophy Nat Sweetwater Clifton Trophy Earl Lloyd Trophy Sam Jones Trophy Individual awards All-Star Game MVP Clutch Player of the Year Coach of the Year Comeback Player of the Year (defunct) Community Assi...

 

Subgenre of pop music and Arabic music Arabic pop musicAmr Diab, Egyptian pop starStylistic originsArabic musictraditional popDance popCultural origins1970s, Arabic-speaking countriesTypical instrumentsElectric guitarbass guitarkeyboardsynthesizerturntablesdrum machineRoland TR-707traditional Arabic instrumentsDerivative formsAl JeelKaleejiArabic R&B Arabic pop music or Arab pop music is a subgenre of pop music and Arabic music. Arabic pop is mainly produced and originated in Cairo, Egypt...

Constituency of the Madhya Pradesh legislative assembly in India GadarwaraConstituency for the Madhya Pradesh Legislative AssemblyConstituency detailsCountryIndiaRegionCentral IndiaStateMadhya PradeshDistrictNarsinghpurLS constituencyNarmadapuramReservationNoneMember of Legislative Assembly16th Madhya Pradesh Legislative AssemblyIncumbent Rao Uday Pratap Singh PartyBhartiya Janta Party Elected year2023 Gadarwara is one of the 230 Vidhan Sabha (Legislative Assembly) constituencies of Madhya Pr...

 

American politician (1747–1813) For the 19th century portrait artist, see Samuel Stillman Osgood. Samuel Osgood4th United States Postmaster GeneralIn officeSeptember 26, 1789 – August 12, 1791PresidentGeorge WashingtonPreceded byEbenezer HazardSucceeded byTimothy Pickering Personal detailsBorn(1747-02-03)February 3, 1747Andover, Massachusetts, British America(now North Andover)DiedAugust 12, 1813(1813-08-12) (aged 66)New York City, U.S.Political partyFederalistSpouse(s)Marth...

 

1972 filmValerie Inside OutsideDirected byBrunello RondiCinematographyClaudio RaccaMusic byFranco BixioRelease date1972LanguageItalian Valerie Inside Outside (Italian: Valeria dentro e fuori) is a 1972 Italian drama film written and directed by Brunello Rondi.[1][2] Cast Barbara Bouchet: Valeria Rocchi Pier Paolo Capponi: David Rocchi Erna Schürer: Evi Umberto Raho: Dr. Vannutelli Maria Mizar: Nun Rosemarie Lindt: Psychiatrist Claudio Gora: The Baron References ^ Paolo Meregh...

Turkish basketball player Nilay KartaltepeNo. 7 – OGM OrmansporPositionPoint guardLeagueTurkish Super LeaguePersonal informationBorn (1979-01-13) 13 January 1979 (age 44)Bakırköy, Istanbul, TurkeyNationalityTurkishListed height5 ft 7 in (1.70 m)Listed weight121 lb (55 kg)Career informationPlaying career1996–presentCareer history1996–1998İstanbul Üniversitesi1998–2000Erdemirspor2000–2001Beşiktaş2001–2007Fenerbahçe2007–2008Beşiktaş200...

 

Bernese knight and army commander Rudolf von Erlach as field commander of Berne kneeling in prayer before the battle of Laupen 1339 (illustration from Spiezer Chronik, c. 1485). Rudolf is shown with his family coat or arms and wearing a pointed hat with his heraldic colours. Rudolf von Erlach (born around 1299 in Bern, died in 1360 in Reichenbach Castle) was a knight and commander of the Swiss Confederation forces at the Battle of Laupen. He was the son of Ulrich, a knight and steward, and Me...

 

2021 Spanish filmGirlfriendsTheatrical release posterSpanishChavalas Directed byCarol Rodríguez ColásWritten byMarina Rodríguez ColásProduced by Miguel Torrente Marta Figueras Starring Vicky Luengo Elisabet Casanovas Carolina Yuste Ángela Cervantes CinematographyJuan Carlos LausínMusic byFrancesc GenerProductioncompanyBalance Media EntertainmentDistributed byFilmaxRelease dates 10 June 2021 (2021-06-10) (Málaga) 3 September 2021 (2021-09-03) (Spain...

Dutch blog This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: GeenStijl – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (February 2013) (Learn how and when to remove this template message) GeenStijlType of siteBlogAvailable inDutchFounder(s)Dominique WeesieURLwww.geenstijl.nlCommercialYesRegistrationOptional...

 

Brazilian late-night talk show This article may need to be rewritten to comply with Wikipedia's quality standards. You can help. The talk page may contain suggestions. (December 2018) Xuxa MeneghelGenreTalk showDeveloped byIgnácio Coqueiro (2016)Mariozinho Vaz (2015-2016)Presented byXuxa MeneghelCountry of originBrazilOriginal languagePortugueseNo. of seasons2No. of episodes67ProductionProduction locationRecNov (Record's studio)Running time105 minutesProduction companiesXuxa Produções Casa...

 

Map all coordinates using: OpenStreetMap Download coordinates as: KML GPX (all coordinates) GPX (primary coordinates) GPX (secondary coordinates) Suburb of Brisbane, Queensland, AustraliaFig Tree PocketBrisbane, QueenslandDalton House, Fig Tree PocketFig Tree PocketCoordinates27°31′39″S 152°57′39″E / 27.5275°S 152.9608°E / -27.5275; 152.9608 (Fig Tree Pocket (centre of suburb))Population4,045 (2016 census)[1] • Density809/km...

Questa voce sull'argomento metropolitana di New York è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Nereid Avenue Banchina della stazioneStazione dellametropolitana di New York GestoreNYCTA Inaugurazione1917 StatoIn uso Linea2 · 5 LocalizzazioneWakefield TipologiaStazione di superficie InterscambioMTA Bus · NYCT Bus Flusso passeggeri1 006 617 (2019) Nereid Avenue Metropolitane del mondo Modifica dati su Wikidata · ManualeCo...

 

Voce principale: Associazione Calcio Savoia 1908. Associazione Polisportiva Savoia 1908Stagione 1977-1978 Sport calcio Squadra Savoia Allenatore Nicola D'Alessio Monte Direttore sportivo Lello Autieri Presidente Franco Immobile Serie D4º posto Maggiori presenzeCampionato: Cafaro (35)Totale: Cafaro (35) Miglior marcatoreCampionato: Valeri (10)Totale: Valeri (10) StadioComunale 1976-1977 1978-1979 Si invita a seguire il modello di voce Questa voce raccoglie le informazioni riguardanti il ...

 

1966 song by the Lovin' Spoonful For other uses, see Summer in the City (disambiguation). Summer in the CityU.S. picture sleeveSingle by the Lovin' SpoonfulB-sideButchie's TuneReleasedJuly 4, 1966 (1966-07-04)RecordedMarch 1966StudioColumbia 7th Avenue, New York CityGenre Pop[1] rock[2][3] hard rock[4] psychedelic rock[5] Length2:39LabelKama SutraSongwriter(s)John Sebastian, Mark Sebastian, Steve BooneProducer(s)Erik JacobsenThe Lovin' Sp...

У этого термина существуют и другие значения, см. Джунгария. Джунгары  Медиафайлы на Викискладе Джунга́ры (зюнгары, зюнгарцы, зенгоры, цзюнгары, чжунгары; монг. зүүн гар, калм. зүн һар) — ойратское племя[1][2], также название под которым подразумевается поздний ...

 

Disambiguazione – Se stai cercando altri significati, vedi Cristo Redentore (disambigua). Cristo RedentoreAutoriPaul Landowski, Heitor da Silva Costa e Gheorghe Leonida Data1931 (inaugurazione) Materialepietra saponaria Altezza30 metri (dai piedi al capo)38 metri (piedistallo compreso)3000/3800 cm UbicazioneCorcovado, Rio de Janeiro Coordinate22°57′06.9″S 43°12′37.67″W / 22.951916°S 43.210464°W-22.951916; -43.210464Coordinate: 22°57′06.9″S 43°12...

 

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!