עד שנת 1997 הוא עבד בבנק השקעות הגרמני "מספיירסן" ("MeesPierson"). מאותה שנה ועד לשנת 1998 הוא כיהן כמנהל בתאגיד פיננסי ברוסיה ובחבר המדינות, ואחד הבנקים הגדולים באירופה בזמנו, איי בי אן אמרו (ABN AMRO). בשנת 1998 הוא עבר להתגורר בלונדון וכיהן שם במגוון תפקידים בכירים, בכללם מנכ"ל וראש תאגיד הפיננסים הטכנולוגי (2001–2002), ומנהל וראש מחלקת מיזוגים ורכישות בשווקים האירופאיים המתמזגים (1998–2000). ביולי 2003 הוא הצטרף כמנכ"ל וכמנהל אזור אירופה, ל-Putnam Lovell NBF, חברה בנקאית מובילה בתחום ההשקעות הבינלאומיות, המתמקדת בסקטור השירותים הפיננסיים, בבעלות מלאה של הבנק המרכזי של קנדה[1].
לאחר מהפכת הוורדים בשנת 2003 הוא חזר לטביליסי. מאוקטובר 2004 ועד שנת 2006 שימש כמנכ"ל "סכרתוולוס בנקי" ("הבנק של גאורגיה"). במאי 2006 הוא נבחר ליושב ראש מועצת המנהלים המפקחת של הבנק. תחתיו הפך הבנק לאחד הבנקים המובילים בגאורגיה[2]. באותה שנה הוא זכה לפרסום כאשר אירח בערוץ הטלוויזיה הגאורגי רוסתווי-2 את תוכנית המציאות "המועמד", שהיא הגרסה הגאורגית לתוכנית המציאות של דונלד טראמפ "המתמחה".
ראש ממשלה
גורגנידזה נודע כמי שיש לו יחסים קרובים עם אישים בשלטון בגאורגיה, בפרט עם הנשיא המכהן, מיכאיל סאקשווילי, מערכת יחסים שזכתה לביקורת מצד האופוזיציה בגאורגיה במהלך המשבר הפוליטי של נובמבר 2007[3]. זמן קצר לאחר סיום הפגנות האופוזיציה, ב-16 בנובמבר2007, במסגרת חילופי הגברי בקבינט הגאורגי שהתבצעו לקראת הבחירות, ב-5 בינואר2008, ויש אומרים כי בלחץ ארצות הברית, הוא הוצע על ידי סאקשווילי כמועמד לתפקיד ראש ממשלת גאורגיה תחת זוראב נור'אידלי שהתפטר מתפקידו מסיבות בריאותיות. מינויו אושר ב-22 בנובמבר 2007. במסגרת אותם חילופי גברי החליט סאקשווילי להותיר בתפקידיהם את יתר השרים המרכזיים המחזיקים בתיקי הכלכלה[4].
ב-27 באוקטובר2008 החליט נשיא גאורגיה, מיכאיל סאקשווילי לפטר את גורגנידזה ולמנות במקומו את שגריר גאורגיה בטורקיה, גריגול מגאלובלישווילי. לדברי הנשיא, הצעד נועד "להזרים אנרגיה חדשה" למדינה[5], וגורגנידזה יכהן מעתה כיושב ראש משותף של ועדה כלכלית שמטרתה תהיה לייצב את הסקטור הפיננסי בגאורגיה[6]. הדעה הרווחת היא כי פיטוריו של גורגנידזה נבעו מניסיונו של סאקשווילי לנער את ממשלתו בעקבות המלחמה בדרום אוסטיה והביקורת שספג בגין כישלון המלחמה. התמריץ המיידי לפיטורין הוא הצהרתה של מי שכיהנה פעמיים כנשיאה זמנית של גאורגיה וכן כיושב ראש הפרלמנט הגאורגי תקופה ארוכה, נינו בורג'נדזה. בורג'נדזה, שהייתה בעלת בריתו בתחילת דרכו, התפטרה מתפקידה כיושבת ראש הפרלמנט והצהירה באופן מפורש, לאחר המלחמה, כי תקים גוף שיתמודד מול סאקשווילי בעקבות כישלונו בהתמודדות עם המשבר במחוזות הבדלניים[7]. ב-1 בנובמבר של אותה שנה אושרה מועמדותו של מגאלובלישווילי וגורגנידזה סיים את תפקידו.
.jpg)
.svg)
