יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מידע חלקי המתעלם מהכתיבה ביידיש. חסרות השוואות לכתב העברי הקדום ולכתיבה רהוטה בשפות אחרות. חסר מידע מתי התחילו לכנות את הכתב בשם זה (לפי דעתי הכינוי הזה ממש לא נפוץ לעומת "כתב יד וכתב דפוס"). ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מידע חלקי המתעלם מהכתיבה ביידיש. חסרות השוואות לכתב העברי הקדום ולכתיבה רהוטה בשפות אחרות. חסר מידע מתי התחילו לכנות את הכתב בשם זה (לפי דעתי הכינוי הזה ממש לא נפוץ לעומת "כתב יד וכתב דפוס"). ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
כתב רהוט עברי, כתב יד עברי או כתב עגול בספרות התורנית היהודית מכונה גם כתב מְשִיטָא הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב המרובע (האלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס. הכתב הרהוט מתאפיין בקווים מעוגלים, והוא נפוץ מאוד בכתבי יד לא-מודפסים. מהירות הכתיבה בכתב רהוט מתקבלת בשל העובדה שכמעט כל האותיות נכתבות במשיכת קולמוס אחת.
כתב רהוט נלמד ביסודי לאחר שתלמידים הכירו את הא"ב, ולמדו לכתוב בכתב דפוס.
כתב רהוט הוא ייחודי לכל אדם, בשל כך ניתן לזהות זיופי חתימות ומסמכים על סמך הבדלים דקים בין הכתב המקורי לכתב הַמזַיֵּף, המנסה לכתוב כמה שיותר דומה אליו[1][2].
אטימולוגיה
המקור האטימולוגי של המילה "רהוט" הוא ארמית: השורש הארמי ר-ה-ט קרוב אל השורש ר-ו-ט, שקיים בעברית בתצורה ר-ו-ץ, והוא נקרא כך משום שבכתב רהוט משתמשים כשכותבים מהר. מכאן, רהוט משמש גם במשמעות של שפה קולחת, דיבור שוטף ללא מעצורים, ושפה נאה.
שמות של קרבנות שנרצחו בפרעות ת"ח ת"ט, מסמך בעברית בכתב רהוט (כתב יד) משנת 1648. מתצוגת המוזיאון לתולדות יהודי פולין.דף מתוך "ספר הברית", שנחתם בוורשה על ידי חברי "מנוחה ונחלה", מייסדי רחובות. מסמך בעברית בכתב רהוט (כתב יד) משנת 1890 (המסמך המקורי מוצג בארכיון העיר רחובות).
לאותיות הכתב העבריות היה חלק בכתיבה בת מעל 1,000 שנים ביידיש באותיות העבריות בקהילותיהודיותאשכנזיות באירופה. בניגוד לשפה העברית שהייתה שפת קודש, שבה בעיקר נקראו טקסטים, וכמעט שלא נכתבו על ידי העם הפשוט, הייתה שפת היידיש שפה חיה ונושמת במשך מעל 1,000 שנה. בשפת היידיש נכתבו רוב הטקסטים בחייהם של היהודים במרכז ובמזרח אירופה. מעבר לשימוש ביידיש לספרים, מאמרים ופרסומים, נעשה שימוש בשפה גם לצרכים רבים אחרים, חלקם "פורמליים" וחלקם פחות, החל משימוש בפתקים, בהודעות, וכלה בכתיבת מכתבים – זו הייתה צורת התקשורת היחידה בימי הביניים, לאורך מאות שנים. בכל אותו זמן ממושך היה כתב היד מקביל לכתב ה"פורמלי" של העברית, שהופיע בעיקר בדפוס. זה מקור שמם גם כיום: אותיות "דפוס" לעומת אותיות "כתב".
באות אל"ף ניכר דמיון גרפי של הכתב לאות המקבילה בכתב העברי העתיק, כתב דַעַץ.
ישנו גם כתב רהוט (=כתב יד) ספרדי המכונה סוליטריאו, המכונה גם כתב חצי קולמוס. כתב זה מוקדם יותר לכתב הרהוט האשכנזי. גם כיום משתמשים בו רבנים ותלמידי חכמים שעלו מארצות המזרח.
