PROFILBARU.COM

כָּל דַּאֲלִים גָּבַר (בארמית: כל החזק - גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא^[1], ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: האלים שבידיו הכוח - זוכה. בימינו השימוש הרווח בביטוי בא לתאר חברה אלימה, שבה ההכרעה נעשית על-פי שיקולי כוח בלבד, תוך התעלמות מערכי מוסר וצדק.

מקור הכלל

לפי המשפט העברי, כאשר באים לפני בית דין שני מתדיינים במטרה לברר בעלות על חפץ, ולאף אחד מהם אין ראיה - הפסיקה משתנה בין מקרים שונים. אם אף אחד מהחולקים אינו "מוחזק", כלומר, החפץ נמצא במקום שאינו שייך לשום אדם ושום אדם לא מחזיק בו (כגון ספינה בים), ובנוסף, לא ייתכן שהחפץ שייך לשניהם, פוסק בית הדין "כל דאלים גבר".

לפי פסיקה זו החפץ יהיה בבעלות המתדיין שתופס אותו בכוח הזרוע (לצד שלישי, שלא היה צד בדיון, אין אפשרות לנסות לתפוס את החפץ), או בבעלות המתדיין שגברה ידו בראיות (הכוונה לראיות שאינן מקובלות בדרך כלל במשפט העברי). לגבי הרציונל שמאחורי פסיקה זו נחלקו הראשונים:

דעה אחת אומרת שעוצמת האלימות והסיכון שבעליו האמיתיים של החפץ ייקח על עצמו גדולים לאין ערוך מאלו של אדם שהחפץ אינו שלו בדין, ושלבעלים האמיתיים יהיו ראיות. כמו כן, האדם שהחפץ אינו שלו ימנע מלקחת אותו אפילו אם הוא "אלים" יותר, מכיוון שהסיכויים הם שבעתיד תימצא ראיה או עדים לבעלים האמיתיים.

על פי הדעה השנייה אין מטרתו של דין זה לגלות למי באמת שייך החפץ, אלא כיוון שהמתדיינים לא הביאו ראיה שהחפץ שלהם ולא מחזיקים בו, אין זה תפקיד הדיינים לפסוק את הדין. על פי דעה זו זה שהחזק יגבר זו רק הנחה, כלומר: כיוון שאנחנו משאירים את החפץ ביד שניהם, מן הסתם החזק ישתלט עליו.

מהות הכלל

הפוסקים הקדמונים חלוקים בדעתם מה אופי הכלל "כל דאלים גבר".
דעת הרא"ש, הטור, הרמב"ם, השולחן ערוך ועוד היא שזה פסק דין: בנסיבות המתוארות לעיל בית הדין פוסק שכל דאלים- גבר, והחפץ יהיה ממונו של הגובר לכל דבר. לדעתם, כל דאלים גבר מתיר "סיבוב" אחד בלבד של התמודדות, ולאחריו- החפץ השנוי במחלוקת משתייך לגובר ושוב לא יוכל השני להוציא ממנו בלא ראיות מספקות. ההסבר לזה הוא, שלא ייתכן שיהיו כל ימיהם במצב מלחמה, כאשר החפץ נודד בין שניהם.

לעומתם תוספות הרי"ד, הראב"ד^[^{דרוש מקור]}^{[דרושה הבהרה]}, הרשב"א, הרשב"ם^[2] ועוד רבים אחרים סבורים שכל דאלים גבר הוא מצב שנוצר ממילא כאשר בית הדין, מחוסר יכולת להכריע (אפילו על דרך הפשרה), מסלק עצמו מלדון בסכסוך ולא מתערב בו יותר. מכיוון שכל דאלים גבר אינו מהווה הכרעה לשיטת ראשונים אלה, אין כל מניעה להניח לבעלי הדין לעשות כרצונם, ולפיכך- מי שידו גוברת (בראיות או בזרוע), החפץ יהיה ברשותו עד אשר יגבר השני, וחוזר חלילה, עד שיתברר הסכסוך בראיה ברורה.

מחלוקת האמוראים

רב יהודה סבור כי כאשר הדין הוא כל דאלים גבר - כאשר אין ראיה לאף אחד משני הצדדים הבאים לפני בית הדין, אסור לבית הדין לגרום לעוות את הדין, אף על פי שמדובר בפסק שתוצאותיו לא יביאו בהכרח לפסיקה הנכונה, שהרי יכול להיות שהשקרן הוא זה שיתפוס את החפץ הנתון במחלוקת, ולכן אם החפץ נמצא ברשות הרבים אסור לבית הדין להעביר את החפץ לרשותם, גם אם אחד מבעלי הדינים טוען שהחפץ שלו ותיכף יביא ראיה, ועזיבת החפץ ברשות הרבים תגרום לו נזק שייתכן שיהיה בלתי הפיך - שהגזלן יגזול את החפץ ויזיק אותו.

לעומת זאת סבור רב הונא, חבירו של רב יהודה, שמכיוון שכל דאלים גבר הוא פסק שאינו מביא לפסיקה נכונה בדין ונגרם רק מחוסר ברירה - שבית הדין לא יכול לפסוק כאשר אין כל ראייה, אין לבית הדין לחשוש יותר מדי מעיוות פסק זה, ובית הדין יתפסו את החפץ לרשותם, אם אחד מבעלי הדינים טוען שעומד הוא להביא ראיה שבידו לבית הדין ומבקש מבית הדין שיתפסו את החפץ.^[3]

שימוש כביטוי בעברית המודרנית

"כל דאלים גבר" משמש גם כביטוי בשפה העברית, המבטא את שלטון הכוח, שבו החזק הוא המנצח, מי שהכוח בידו גובר על האחרים תוך התעלמות מערכי המוסר והצדק.^[4]

הניקוד וההגייה של הביטוי

בשל העובדה שלתלמוד הבבלי אין ניקוד, והארמית הבבלית אינה מדוברת כאלף שנה, ישנן מספר דרכים לנקד ולהגות את הביטוי.

כל - בארמית הבבלית לא קיים המושג קמץ קטן - כל הקמצים שווים בהגייתם. בימינו יש שהוגים את הקמץ במילה זו כתנועת o, ויש שהוגים אותו כתנועת a (השוו kol nidre אצל אשכנזים, לעומת kal nidre אצל ספרדים).
דאלים - ניתן לנקד את המילה במשקל קַטִּיל (אַלִּים), כמו בעברית, אולם במחקר המדעי מקובל שבארמית בבלית היה שם העצם שקול במשקל קְטִיל (אֲלִים).^[5] לכן יש המנקדים "דְּאַלִּים" ויש המנקדים "דַּאֲלִים".
גבר - קשה לדעת אם מדובר בצורת עבר או בצורת בינוני. מי שסבור שמדובר בעבר מנקד גְּבַר, ומי שסבור שמדובר בצורת בינוני מנקד גָּבַר.^[6] ניקוד יוצא דופן ניתן למצוא במילון אבן שושן: גָּבֵר.^[7]

ראו גם

ספק (הלכה)

לקריאה נוספת

Joseph David, “The One who is More Violent Prevails’ - Law and Violence from a Talmudic Legal Perspective,” Canadian Journal of Law and Jurisprudence Vol. 19, No. 2, pp. 385 – 406

קישורים חיצוניים

כל דאלים גבר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערך "כל דאלים גבר", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת "קובץ יסודות וחקירות השלם")
אסופת מאמרים בנושא כל דאלים גבר, באתר ספריית אסיף
כל דאלים גבר, מאמר מאת נחום אליעזר רבינוביץ' באתר ישיבת ברכת משה
האם יש מקום לכלל "כל דאלים גבר" במשפט?, מאמר מאת אברהם טננבוים, אתר דעת
הערך "כל דאלים גבר", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ל"ד, עמוד ב'
^ מסכת בבא בתרא, דף ל"ד, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ל"ד, עמוד ב'.
^ כל דאלים, באתר האקדמיה ללשון העברית
^ ראו M. Sokoloff, Dictionary of Babylonian Aramaic, Bar Ilan University Press, 2002, p. 134
^ ראו: מילון ספיר, מילון אריאל, מילון ההווה, מילון ארמי-עברי של עזרא ציון מלמד, ניבי תלמוד של נחום רקובר, ובמהדורות התלמוד המנוקדות של הרב עדין שטיינזלץ, הרב יוסף עמר ושוטנשטיין.
^ נראה שזוהי טעות סופר, הן משום שניקוד זה הוא בניגוד לדרכה של הארמית הבבלית (ראו: י"נ אפשטיין, דקדוק ארמית בבלית, עמ' 39; ש' מורג, לשון התלמוד הבבלי, עמ' 102) והן משום שצורות בינוני אחרות מגזרה זו מנוקדות אצל אבן שושן כדין: "פוק חזי מאי עמא דָּבַר" (ולא דָּבֵר), "עורבא פָּרַח" (ולא: פָּרֵח).