לרמן במדי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייהלרמן בביתו ברמת אפעל, קורא במחברת המחקר שלו אשר בה כתב את המידע שאסף לכתיבת הספר "המלט ויוצריו נשר ביובלו" שיצא בשנת 1976 (ספטמבר 2014)
קברו של ישראל לרמן ושל אשתו מרים בבית הקברות בקריית טבעון.
לרמן עסק כל ימיו בכתיבה. בשלב מסוים נוכח שהוא חי בתקופה של שינויים גדולים והיה עד למאורעות גדולים ששינו את פני המדינה, והגיע למסקנה שכדאי לתעד אותם בספריו. על פי עדותו, את ספרו הראשון, כל השבט הזה, שהכיל בתחילה 600 עמודים, ייעד מלכתחילה למבוגרים. כתב היד נשלח לספריית פועלים אך נדחה על ידיה. כעבור זמן עבר לרמן שוב על ספרו, וסבר שיש מקום לפרסמו. הוא שלח אותו להוצאת עם עובד. הספר הגיע לידי ט. כרמי, ששימש אז עורך ספרות הילדים בהוצאה, וזה ביקש לפרסמו כספר ילדים דווקא, ולאור זאת קבע כי יש לקצרו. לאחר עבודת עריכה, יצא הספר במתכונתו הנוכחית בשנת 1966. לדברי לרמן, כל מה שקוצץ והוצא מהספר הראשון יצא לאחר מכן בשלושה ספרי המשך שעסקו בילדותו בנשר: יורים על השכונה או: אסור לאכול חמאה אוסטרלית, דרבנות ליגאל והמורה שלנו חברה'מן. בראיונות עמו סיפר שישנם בסדרה פרטים רבים ששינה מעט (מספר הילדים במשפחתו, שמות הדמויות ועוד), אך שהבסיס העיקרי המתואר בסדרה, וכן חלק גדול מהפרטים שבה, הם תיעוד נאמן לאירועים ולתקופה כפי שהיו.
כל השבט הזה; ציורים מאת אורה איתן, תל אביב: עם עובד ("ספריית דן חסכן"), תשכ"ו. (מהדורה חדשה: תל אביב: עם עובד, תשנ"ה 1994) (על זיכרונות ילדותו בשכונת הצריפים של נשר) (175 עמודים)
דרבנות ליגאל; ציורים מאת אורה איתן, תל אביב: עם עובד ("ספריית דן חסכן"), תשכ"ח. (על זיכרונות ילדותו בשכונת הצריפים של נשר) (131 עמודים)
כל זאת ואף כרמלה: רומן, תל אביב: מחברות לספרות, תשכ"ח.
יורים על השכונה: או, אסור לאכול חמאה אוסטרלית; ציורים מאת אורה איתן, תל אביב: עם עובד ("ספריית דן חסכן"), תשכ"ט.[4] (על זיכרונות ילדותו בשכונת הצריפים של נשר)
המכונית של ירון; ציירה: הדס בר יוסף, תל אביב: י. שרברק, תשל"ג 1972.
המורה שלנו חברה'מן; רישומים מאת גיורא כרמי, תל אביב: עם עובד ("ספריית דן חסכן"), תשל"ד. (על זיכרונות ילדותו בשכונת הצריפים של נשר)
בנימין והכלב האדום; [רישומים ועטיפה מאת אורה איתן], תל אביב: עם עובד ("ספריית דן חסכן"), תשל"ה.[5]
קיץ של צוענים; ציורים ועטיפה: אורה איתן, תל אביב: עם עובד ("ספריית דן חסכן"), תשל"ח 1977. (על זיכרונות ילדותו בשכונת הצריפים של נשר)
אל מעבר שהירה; ציירה: יפה טלרק, תל אביב: מ. מזרחי ("מועדון הספר הטוב לבני הנעורים"), 1979.
כן אוהבת לא אוהבת; איורים: אורה איתן, גבעתיים: מסדה, 1987.
הילד מגדת הנחל, ראשון לציון: מסדה, 1992. (על זיכרונות ילדותו בשכונת הצריפים של נשר) (118 עמודים)
רוצה להיות אמא; ציורים: כרמי גל, ראשון לציון: מסדה, 1992.
הקרב על המצודה, תל אביב: אופיר ("עלילות כוח המגן"), תשנ"ב 1992.
החוליה מכה שנית: סיפורה של חוליית החבלה הימית, תל אביב: אופיר ("עלילות כוח המגן"), תשנ"ג 1992. (על הקומנדו הימי במלחמת העצמאות)
מלכת הכיתה, תל אביב: תג, תשנ"ד 1994.
שיגעון של זמן, תל אביב: תג, תשנ"ה 1995. ("על ההקמה ההיסטורית של נשר")
גשר מול ירדן; אחרית דבר: מאיר פעיל ואברהם זהר, תל אביב: תג ("עלילות כוח המגן"), תשנ"ו 1996.
עורב אפור; אייר: יואב בז'רנו, קריית גת: דני ספרים, 1997.
רומן זבל, תל אביב: חלונות, תש"ס 1999. (רומן)
לקריאה נוספת
מנחם רגב, "סופר ומספר 'בכל השבט הזה' בספרו של ישראל לרמן", ספרות ילדים ונוער 11, ד (תשמ"ה), עמ' 27–32 (נדפס שוב בספרו תחושתו של אדם המתגנב אל ילדותו: אסופת מאמרים על ספרות ילדים ונוער, ירושלים: כרמל, תשס"ב).
