ישיבת תל אביב הייתה ישיבה לגילאי 10-14 שהוקמה על ידי הרב שלמה הכהן אהרונסון. הישיבה התייחדה כישיבה הראשונה בארץ ישראל בה שפת ההוראה הייתה עברית ושבה שילבו לימודי חול עם לימודי הקודש. הישיבה הייתה למודל להקמת כיתות ישיבתיות בתוך החינוך הממלכתי דתי.
היסטוריה
ישיבת תל אביב הוקמה על ידי הרב שלמה אהרנסון והרב זאב גולד ואגודת "תורה"[1] שליד בית הכנסת הגדול של תל אביב. בשנים 1927-1928 למדו בישיבה כ-33 תלמידים בשלוש כיתות[2]. בימי הרב אהרנסון והרב עמיאל נקבעה שבת פרשת נשא כשבת לאיסוף כספים עבור הישיבה, שבה כל התרומות של העולים לתורה נתרמו לישיבה[3][4].
כשנתמנה הרב עמיאל לרבה של תל אביב הוא ביקש להרחיב את הישיבה לכלול כיתות יותר גבוהות, אולם הנהלת הישיבה חששה לקחת על עצמה עול כזה וישיבת היישוב החדש הוקמה כמוסד נפרד. בשנת 1939 הוחלט על איחוד ישיבת תל אביב עם ישיבת היישוב החדש[5] וישיבת תל אביב הייתה לסניף של ישיבת היישוב החדש[6]. בשנת 1939 למדו בישיבה כ-110 תלמידים בארבע כיתות, שלכל אחת הייתה ר"מ. כן היו שישה מורים ללימודי חול במשרה חלקית[7]. בשנות ה-60 הייתה ישיבת תל אביב בית ספר על אזורי בתוך החינוך הממלכתי דתי. הלימודים בה נמשכו מ-7 בבוקר על 5 אחר הצהריים, חמש שעות לימוד בבוקר במקצועות קודש ו-4 שעות אחר הצהריים בלימודי חול[8]. בשנות ה-60 הובא הישיבה כדגם להקמת כיתות ישיבתיות בתוך החינוך הממלכתי דתי[9].
מבנה הישיבה
הלימודים בישיבה התקיימו בבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. בשנות ה-30 נתקבל מגרש להקמת מבנה לבית הספר ברחוב טרומפלדור[10] בצמוד לבית הכנסת "נחלת יצחק". בעקבות פטירתו של הרב אהרנסון הוחלט שהמבנה ייקרא על שמו[11]. ב-15 במרץ 1936 הונח אבן פינה למבנה[12]. במהלך שנות ה-30 הוקם שלד על המגרש, אולם בהיעדר אמצעים לסיימו הוא נשאר נטוש[7][13] עד שנחנכה קומה אחת במרץ 1941[14] והלימודים הועברו לבניין החדש[15] וישיבת היישוב החדש עברה לבית הכנסת הגדול.
בשנות ה-60 השתכן בבניין של הישיבה כולל "שבט מיהודה" של הרב אונטרמן[16]. לימים עברה ישיבת תל אביב למבנה צמוד לישיבת היישוב החדש. במבנה ברחוב טרומפלדור שוכן בית ספר של רשת החינוך אנקורי.
צוות הישיבה
בשנת 1927 עמד בראש הישיבה הרב מאיר בן הרב אלחנן ברלין שהיה לפני כן רב קהילה ברוסיה, המשגיח היה הרב אליהו דב ברקובסקי וכר"מים כיהנו פרידמן וכרמלי[17].
בשנות ה-40 עמד בראש הישיבה הרב דב כץ ולצדו לימדו הרב דב לאפין והרב אריה פאריז[18]. בשנות ה-60 עמד הרב פריז בראש הישיבה[19].
המשגיח בישיבה בין השנים 1935-1925 היה הרב אליהו דב ברקובסקי, שגם הכניס בישיבה סדרים חדשים.
הערות שוליים
- ^ אגודת תורה - תקנות האגודה, דואר היום, 29 ביוני 1924
- ^ אגודת תורה וישיבת תל אביב בתל אביב, דואר היום, 30 בספטמבר 1927
אגודת תורה וישיבת תל אביב, דואר היום, 25 בספטמבר 1928
- ^ לטובת ישיבת תל אביב, דואר היום, 28 במאי 1928
- ^ זכרו ישיבת תל אביב, הצופה, 3 ביוני 1938
- ^ איחוד ישיבת תל אביב עם ישיבת היישוב החדש, הצופה, 26 במאי 1939
- ^ קרן סטיפנדיות לתלמידים בישיבת הרב עמיאל זצ"ל, הצופה, 5 באוקטובר 1956
- ^ 1 2 יעקב רמון, ישיבה של הרב אהרנסון ז"ל, הַבֹּקֶר, 12 במרץ 1939
- ^ יעקב אבן חן, ממלכת התורה של תל־אביב, הצופה, 21 בפברואר 1963
- ^ אברהם יצחק ברומברג, ישיבות יסודיות בלי פנימיות, הצופה, 2 בפברואר 1962
אברהם יצחק ברומברג, כיתות ישיבתיות בב"ס ממלכתיים דתיים, הצופה, 9 בספטמבר 1962
- ^ לכל חובבי התורה, דואר היום, 2 ביולי 1935
- ^ ישיבת תל אביב לזכר הרב אהרנסון ז"ל, הירדן, 9 באפריל 1935
- ^ תל אביב, דואר היום, 15 במרץ 1936
- ^ הבו מקום לתורה!, הצופה, 29 בפברואר 1940
- ^ חנוכת הבנין של ישיבת תל אביב ע"ש הרב אהרנסון ז"ל, הצופה, 20 במרץ 1941
- ^ סיום מחזור בישיבת תל אביב, הצופה, 21 ביולי 1941
- ^ חיים נחתומי, החינוך התורני בתל־אביב, הצופה, 22 במאי 1969
- ^ מכתבים למערכת, דואר היום, 18 במאי 1927
- ^ בישיבת תל אביב, הצופה, 13 בספטמבר 1943
חגיגת סיום הלימודים בישיבת תל אביב, הצופה, 24 ביולי 1946
- ^ 40 שנה לישיבת תל אביב, הצופה, 30 במרץ 1969
