בז' בשבט תשע"ח נישא[2] למלכה, בת הרב אשר חיים שטרנבוך, רב בית הכנסת "אהל יעקב" ודיין בקהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן, ובנו של הרב אליהו שטרנבוך וחתן הרב דוד שפיגל מניו יורק.
לאחר פטירת אביו, שלא כמקובל בהלוויות של אדמו"רים חסידיים, הצוואה לא הוקראה במהלך ההלוויה[3], ולא הוכתר אדמו"ר חדש. בצוואה[4] שפורסמה בתום השבעה, נכתב שרק רבי יצחק יהושע העשיל יוכתר כאדמו"ר מסדיגורה, וחלק מאחיו הגדולים יכהנו כרבני קהילות בחסידות, הכפופים למרותו[5].
חרף הצוואה המפורשת, למחרת, פרסמה אמו (רעייתו של הנפטר) מכתב שיש למנות גם שניים מאחיו הגדולים לאדמו"רים; האח הגדול רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן לאדמו"ר מסאדיגורה-ירושלים, והאח השלישי רבי אהרן דב בער פרידמן לאדמו"ר מסאדיגורה-לונדון. בנוסף פורסם מכתב נוסף עליו חתומים דיינים המסכימים למתווה פשרה זה[6].
בתמוזתשפ"ב הוציא בד"צ בני ברק צו מניעה זמני, לפיו אסור לאחי האדמו"ר להשתמש בשם "סאדיגורה" או "רוז'ין"[7].
רוב מוחלט של החסידים בישראל ובעולם קיבלו את מרותו של רבי יצחק יהושע העשיל; החסידים בירושלים פרשו מבית הכנסת הוותיק בו מכהן רבי מרדכי שלום יוסף באדמו"רות ופתחו בית כנסת חדש. על שלושת בנייני המוסדות בירושלים נערך מאבק משפטי, לאחר שניסיון הידברות ופשרה לא צלח.
פעילותו כאדמו"ר
בכסלו תשפ"ב חנך את בית הכנסת 'עטרת ישראל' בלייקווד שבארצות הברית, שהחל להבנות עוד בחיי אביו האדמו"ר הקודם. באותה שנה נפתח בית כנסת לחסידיו בחיפה.
בשנת תשפ"ד נרכש הבניין הסמוך למרכז החסידות בבני ברק, על שטחו מתוכנן להיבנות בית כנסת גדול ומרכזי לחסידי סדיגורה[8].
דברי תורתו מודפסים מדי שבוע בחוברות "ילקוט אמרי קודש" וכן יוצא לאור מדי שבוע גיליון 'פונע'ם רעבינ'ס הויף' ובו מתוארים חיי החצר וכן שיחות של האדמו"ר עם אדמו"רים ורבנים.
