בפרוץ מלחמת העצמאות היה דובנו מא"ז (מפקד אזור) קיבוץ נגבה. מפקד חטיבת גבעתי, שמעון אבידן, מינה אותו לקצין ביצורים של החטיבה. אבידן וחבורת הפיקוד שלו, לרבות דובנו, העריכו בטעות כי הכוחות המצריים ינועו לתל אביב בציר מג'דל-ג'וליס-רחובות, אף שציר החוף מעזה עד בית הספר החקלאי עיינות היה בשליטה ערבית כמעט מלאה. לכן בנה דובנו מערך ביצורים חזק ליד כפר ורבורג. אך המצרים התקדמו בכביש החוף, ובדרכם כבשו והרסו את קיבוץ ניצנים שלא היה מבוצר כמעט כלל.[1]
ב-21 במאי 1948, (י"ב באיירתש"ח), נהרג מהפגזה מצרית שהקדימה את המתקפה המצרית על נגבה.
הוא נטמן בקיבוץ נגבה. הניח אישה ושלוש בנות.