ערך זה עוסק ברופא ופילוסוף בן המאה העשירית. אם התכוונתם לאסטרונום תלמיד הרא"ש בן המאה ה-14, ראו
יצחק בן יוסף הישראלי.
רבי יצחק בן שלמה הישראלי (בערבית: اسحاق بن سليمان الاسرائيلى; היה רופא, פילוסוף ופרשן מקרא יהודי בתקופת הגאונים. נפטר בסביבות שנת 950. יליד מצרים.
שימש כרופא בחצרות השליטים באיפריקיה ובמצרים.
שמו התפרסם לתהילה, ורבים, יהודים וערבים למדו ממנו את חכמת הרפואה, בהם דונש בן תמים, ואבו געפאר אבן אל ג'זאר. כתביו התפרסמו באירופה לאחר שתורגמו מערבית ללטינית על ידי קונסטנטינוס האפריקאי.
מחיבוריו
חיבר שמונה ספרים בערבית בנושא רפואה, שתורגמו בימי הביניים לעברית, ספרדית ולטינית ושימשו ספרי יסוד ללימודי רפואה באוניברסיטאות אירופה במשך תקופה ארוכה.
התפרסם גם בזכות חיבוריו בפילוסופיה. חיבר את "ספר ההגדרות[1]" ו"ספר היסודות", ופרסם פירוש לספר יצירה[2]. חיבר בערבית גם ספרים בתורת ההגיון, בפיזיקה ועוד.
הוא היה מהראשונים בפילוסופיה היהודית שבהגותם ניסו לפשר בין תורת אריסטו והנאופלאטוניזם לבין אמונת האחדות הישראלית.
הישראלי עמד גם בקשרים עם גדולי בני דורו כגון ר' סעדיה גאון ששאל ממנו שאלות[3].
באיגרת שכתב הרמב"ם, בה הוא מונה את קודמיו בפילוסופיה, הוא מתייחס אל הישראלי בזלזול, כאל רופא בלבד[4].
החוקר אליקים כרמולי[5], הסיק כי "יצחק" אותו מתקיף אברהם אבן עזרא בחריפות בהקדמה לפירושו לתורה, הוא יצחק בן שלמה הישראלי. ראב"ע גם מביא דברי ובשם "היצחקי" ולועג לדבריו[6]. מצד שני, הישראלי זכה לשבחים מפי פרשני מקרא אחרים בני זמנו ואחריו.
הוא כתב כמה ספרים הנמצאים בשלמותם רק בעברית אחד מהם הוא אלאעתמאר והוא ספר על הרפואות הנפרדות.
רעיונותיו הפילוסופיים
- הישראלי הגדיר את הפילוסופיה כהתקרבות לאלוהים. הוא הדגיש את אמונתו בבריאת העולם יש מאין. לדידו סיבת העולם היא חכמתו וטובו של הבורא שרצו להתגלות בעולם. העצמות העליונה היא השכל וממנה השתלשלות של שכל- טבע- נפש, עד העולם הגשמי.
- הוא החזיק בתורת היסודות של אריסטו וסבר שהנפש היא סובסטנציה שאינה תלויה בגוף.
- תכלית האדם הוא הכרת האמת. ומעשים טובים שבעבורם יבוא על שכרו. הגמול הוא התחברות הנפש האלוהית עם הנפש העליונה עד "האור האלוהי".
- החיזיון הנבואי בחלום הוא הופעת השכל לצורות דמות ממוצעת בין גשמיות לרוחניות כדי שיוכל הדמיון לקבלם. בדברי הנביאים באה האמונה בטהרתה למשכילים, ובעיטוף חושני להמונים.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
